היום (ב') נערכה האזכרה לסגן-אלוף רועי יוחאי יוסף מרדכי, שנהרג בחודש שעבר בקרב בצפון רצועת עזה. באזכרה שנערכה בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, ספד האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי, לחתנו. בהספד הוא הזכיר את שני חתניו: "לנו בבית שני רועים. רועי של דנה ורועי של נטע, כך אתם מזוהים בנייד שלי. רועי שנלחם על הקרקע ורועי שנלחם מהאוויר. והנה פתאום אני הזקן, מוצא את עצמי נלחם לידכם כבר מעל 100 ימים בשירות מילואים. אחים של ממש היו הרועים שלנו.
פולי מרדכי ספד לחתנו, סא"ל רועי יוחאי יוסף מרדכי
"רועי שנלחם מהאוויר יום יום כבר ארבעה חודשים ורועי שלחם בשכונות בצפון הרצועה, מדאראג' תופח לשייח רדואן. האחד מסתער והשני מחפה עליו ועל חבריו מהאוויר. אחים לשתי אחיות הכי מחוברות שאפשר, דנה ונטע. שלא נפרדות לרגע מאז שרועי נפל, גם בתהום השחורה. וכשאחד האחים נופל בקרב, כשנופלים עלינו השמים עם לכתו, מופר האיזון כולו. 'ויכולו השמים והארץ'".
הוא פנה לשני חתניו, הטייס שנלחם ומפקד הגדוד שנפל בקרב בצפון הרצועה, ואמר: "רועים שלי, אתם-אתם הציונות בת זמננו. את המדינה שחלמנו עליה. אתם המדינה שאנחנו נלחמים עליה עבור אורי, עבור יעלי, עבור יהונתן עבור ילדי ישראל כולה. המדינה הזו תובעת מאיתנו את היקר מכל, היא שוברת לנו את הלב, אבל אנחנו כאן. אוספים את השברים האלה, ומבטיחים לכם להיות ראויים לרועים שאתם, מורי דרך, בשמים ובארץ, שמקיימים בגופכם מסירות נפש, נתינה ללא גבולות, אהבת ישראל, רעות לוחמים".
מרדכי הבטיח ללכת בדרכו של חתנו שנפל ברצועה: "אנחנו נהיה ראויים, לא קיימת אפשרות אחרת. ראויים במעשינו, ראויים בדיבורנו, ראויים בחברת המופת שנכונן כאן עבורכם, לאורכם, רועים אהובים שלנו אתם וכל חבריכם הלוחמים עזי הנפש שמחרפים נפשם עבורנו גם ברגעים אלה ממש. נמשיך יחד לאורו של רועי, נישא את החיוך המתוק שלו בליבנו לנצח. החיוך המקפל את הנפש המאירה והנדירה שהיתה לנו הזכות לחיות כאן לצידה, גם אם רק לתקופה קצרה, קצרה מדי".
אלוף (במיל') מרדכי היה בתוך עזה כשרועי נפל. כשמרדכי יצא מהרצועה, ניגש אליו מפקד יחידה 504 ומסר לו את הבשורה המרה על נפילת חתנו. השניים היו קרובים כמו אב ובן. רועי היה אמור להיכנס לתפקידו כמפקד גדוד 50, ובתפקידו האחרון לא היה אמור להיות בעזה.
מרדכי שאל את רועי "למה אתה נכנס לעזה?", ורועי השיב לו: "אתה היית עושה בדיוק כמוני". רועי הוסיף למשפחתו את השם מרדכי כדי לבטא את הקרבה למשפחה של אשתו. רועי הותיר אחריו את אשתו נטע ואת בתם התינוקת אוֹרי, שנולדה בערב ראש השנה.
