תיעוד: חייל תוקף פעיל שמאל
(מתוך טוויטר)

לאלופי פיקוד מרכז יש אמירה קבועה על גדודים שנשלחים לחברון: "שם הגדוד מתחזק או מתפרק". לא בכדי יצא למרחב הצבאי הזה מוניטין של "הקו הקשה ביותר" עבור גדוד לוחם: מבין כל נקודות המגע בין יהודים ופלסטינים ביהודה ושומרון, שם החיכוך הכי קרוב ויומיומי, כזה שמנקז אליו הכל - עמדות שמירה, מחסומים, מארבים וטרור פלסטיני, לצד עיסוק משמעותי בפרובוקציות ואלימות של מתנחלים.
כאן אפשר לפתוח דיון ולשאול, מה הם האתגרים של גדוד לוחם בצה"ל בימינו: משימות שיטור או כיבוש שטחים בעזה ובדרום לבנון. כך או כך, כרגע המשימה היא מיגור הטרור שיוצא מהשטחים, וכמעט חצי צבא עוסק בה.
ובכל זאת, צריך לנצל כל הזדמנות לדון בשאלה הגדולה: האם זה תפקידו של צה"ל? האם צריך לשלוח למשימות אלה צעירים בני 19, או פלוגות מג"ב מאומנות עם אנשי קבע מנוסים, בעלי סמכויות שיטור ובגרות מנטלית, שיידעו להתמודד עם המצבים המורכבים הללו? ח"כ איתמר בן גביר, שעומד להיות השר לביטחון לאומי, עם אחריות על מג"ב ביו"ש (כי תמיד בניין הכוח היה במשטרה והפעלת הכוח נשארת בצבא), אולי ישנה את המצב, יגדיל את סדרי הכוחות ויעביר את חלקם למשימות שיטור.
2 צפייה בגלריה
"שמאלנים אני אשבור לכם את הצורה" - תיעוד: חייל צה''ל תוקף את העיתונאי אלי ביתאן
"שמאלנים אני אשבור לכם את הצורה" - תיעוד: חייל צה''ל תוקף את העיתונאי אלי ביתאן
"שמאלנים אני אשבור לכם את הצורה" - תיעוד: חייל צה''ל תוקף את העיתונאי אלי ביתאן
(מתוך טוויטר)
לאור התקרית החמורה ביום שישי, ולאור כמה אירועים נוספים שקרו לאחרונה, אפשר לומר שגדוד צבר של גבעתי לא "יתפרק" כשיסיים את פעולתו בקו הזה ביום חמישי הקרוב - אבל הוא לא מסיים אותו בטוב. שבעה לוחמים וקצין כבר הודחו מאז שהגיעו לחברון. שלשום הושעו שני הלוחמים שהיו מעורבים בתקרית שיצרה סערה: הראשון בגלל האמירה "בן גביר יעשה סדר" ו"שמאלנים, אני אשבור לכם את הצורה", והשני בגלל האלימות הקשה כלפי פעיל שמאל, בגינה גם נפתחה חקירת מצ"ח.
לפני שבוע הושעה לוחם שקילל פעיל שמאל בחברון, ואמר לו: "הלוואי ותקבל סרטן בכל הגוף, ניאו-נאצי, אוטו-אנטישמי". לפני כן, קצין ושני לוחמים הושעו כי לוחם היכה פלסטיני בחברון ללא סיבה מוצדקת. רק בחודש שעבר, לאחר האירוע הזה, נשלח מכתב ללוחמים ממפקד חטיבת גבעתי, אל"מ אליעד מואטי: "מדובר באירוע החורג מהנורמות הערכיות והמוסריות של צה"ל ופוגע באופן ישיר בערכים המצופים מאיתנו כלוחמים". כנראה שהמסר לא חלחל.
בפיקוד מרכז סבורים שלא מדובר בבעיה רחבה אלא בעניין נקודתי: אירועים ספציפיים, בגדוד ספציפי, בגזרה ספציפית. ימים יגידו אם הצדק עמם. אלא שבינתיים, החיילים בגבעתי - ולא רק בגבעתי - צריכים להבין את מגבלות השימוש בכוח ולזכור שהפעלתו היא האופציה האחרונה. צה"ל לא יכול לשים מ"פ בכל מחסום, והאחריות בינתיים היא על החייל. אם הפתיל שלו קצר, זהו גם הפתיל של צה"ל כולו ושל מדינת ישראל בעולם. למטכ"ל אסור לעשות הנחות, כי זה יהפוך לנורמה.
אבל, כאמור, זאת הזדמנות חשובה לדבר על "צבא העם". ובכן, צה"ל כבר אינו צבא העם: 33% מהגברים החייבים בגיוס לא מתגייסים. 15% מהמתגייסים - נושרים בדרך. בקרב הנשים המצב קטסטרופלי בהרבה: 44%, כלומר כמעט מחצית, לא מתגייסות. מי שבאמת מתעקש לא מתגייס, ומי שלא רוצה לשרת בקרבי - לא יגיע לשם. כבר פרסמנו כאן, ויותר מפעם אחת, על שלטון המעמדות בצה"ל: 74% מכלל החיילים והחיילות ביחידות הטכנולוגיות הם ממעמד סוציו-אקונומי 7, 8 ו-9.
2 צפייה בגלריה
שילוב נשים ביחידות המובחרות של צה''ל
שילוב נשים ביחידות המובחרות של צה''ל
כמעט מחצית מהנשים לא מתגייסות. חיילות צה"ל
(צילום: דובר צה''ל)
מנגד, לא צריך סקר מיוחד כדי לראות שבחטיבות הלוחמות, בעיקר בשטחים, יש בולטות מובהקת של בני הפריפריה והציונות הדתית. בין 30 ל-40 אחוז מהגדוד הקרבי בבה"ד 1 הם חובשי כיפות. הנכונות שלהם להמשיך לשירות בקבע מגדילה גם את חלקם בקצונה הבכירה. על אוגדת איו"ש, למשל, מפקד תא"ל אבי בלוט, בוגר מכינת עלי. מפקד חטיבת חברון הוא בוגר ישיבת הר ברכה וגר בדולב. מפקד חטיבת ג'נין בוגר ישיבת כרם ביבנה וגר בתפוח. מח"ט אפרים מתגורר בעלי. ומח"ט גבעתי, שחייליו כאמור בחברון, גם הוא בוגר מכינת עלי.
אין כאן בשום פנים ואופן "ספירת כיפות" שלילית ובוודאי שלא טענה כלפי הקצינים הללו, שמחרפים את נפשם ומשלמים מחיר אישי יקר מאוד. החברה הישראלית צריכה להוקיר אנשים כמוהם, שהגיעו חדורי תחושת שליחות והעפילו לצמרת הפיקוד אך ורק בזכות כישוריהם.
הסיפור הוא שישנם אגפים שלמים בציבור הישראלי, שכבר הרבה מאוד זמן ובצורה שקטה ואפורה, החליטו לא לקחת חלק מתחת לאלונקה. העובדה היא שבעוד עשור בערך, חצי מהמטכ"ל יהיה מורכב מאנשים שגדלו באותו בית גידול, ואילו בני המגזרים האחרים יתחילו את הקריירה שלהם בחממות אחרות כמו הסייבר של המודיעין או פשוט ידלגו על התענוג. אכן, פני הצבא משתנים ויש לכך משמעויות חברתיות ופוליטיות. על כל הורה ונער בגיל גיוס לשאול את עצמו על חלקו בכך.