כבן של היסטוריון וכראש הממשלה המשכיל ביותר שקם לנו, בנימין נתניהו מכיר היטב את החורבות שהותירה התנהגות המלך הורדוס במערכת המשפט היהודית שהייתה פעם מקור לגאווה. לו אין צורך להזכיר ש"המלך הבנאי" שנודע במפעלי הבנייה האדירים שלו, שחלקם עומדים על תילם גם היום, היה אחראי גם להרס הממלכה היהודית - בין השאר כשהחריב את מערכת המשפט שלה.
זה קרה כשהורדוס, שהועמד לדין הסנהדרין על הרג קבוצה מיהודי הגליל, בחר שלא לנהוג לפי הכללים שהיו נהוגים כלפי כל הנאשמים. אם הם היו מגיעים לבושים בגד שחור ושער פזור, הוא הופיע למשפטו לבוש במחלצות פאר כששערו עשוי בקפידה. אם הם באו כנועים, הוא נכנס לאולם כשחיילים מזויינים מלווים אותו מכל עבריו. מטרתו הייתה ברורה: להלך אימים על השופטים, שלא ימצו את הדין עימו. והוא הצליח. הסנהדרין דחה את הדיון ואפשר להורדוס להמלט מאימת הדין. מעילה זו של הסנהדרין בחובתה לנהוג שוויון בנשפטים שלפניה הייתה תחילת הסוף של העצמאות השיפוטית היהודית.
בקשת נתניהו כעת לדחות את מועד עדותו היא חזרה נוספת על מעשי הורדוס ההרסניים. חזרה נוספת, משום שגם בעבר הוא בחר לעשות שימוש בבקשות חריגות כדי לדחות את הקץ (למרות שלא ברור למה. עד כה קריסת רבים מעדי התביעה משחקת ללא ספק לטובתו) וכדי לספק חומר בערה נוסף לאבוקות מעריציו שטוענים שהמערכת רודפת ומשפילה אותו לשווא. כך היה למשל בבקשה שהגיש להיעדר מפתיחת משפטו, בטיעון השערורייתי ש"ההתייצבות מיותרת כי הוא מכיר את כתב האישום שייקרא במעמד זה". נתניהו ידע היטב שאין דרך לשופטים לפטור אותו ממעמד ההקראה, כי זו חובתם בדין לוודא שהנאשם יודע במה הוא מואשם - חובה שהיא זכות יסוד לכל נאשם. ובכל זאת, הוא בחר לעשות זאת במקום להרכין ראש ולנהוג כשאר הנאשמים. הפעם, הבקשה לדחיית העדות הוגשה באישון ליל, ולולא הכרתיו אישית הייתי מקווה שזה מלמד שנתניהו עצמו נבוך מהבקשה ומבקש להצניעה. אבל ברור שאין זה כך: המטרה היא שוב לדחות את הקץ, עד שהכלב ימות או שהפריץ ימות.
בישראל, למרבה הצער, מלחמה היא דבר צפוי. כשנקבעו כללי הסדר ניגוד העניינים של נתניהו (שמנע הוצאתו לנבצרות) והוא הצהיר שניהול ענייני המדינה לא יפגע בהמשך התנהלות המשפט, הצפי למלחמה נלקח בחשבון הן על ידי נתניהו והן על ידי הפרקליטות
לא רק משום כך אין הצדקה לקבלת הבקשה, כפי שטוענת הפרקליטות. מבלי להפחית מגודלה של המלחמה הנוכחית שנכפתה עלינו, בישראל, למרבה הצער, מלחמה היא דבר צפוי. כשנקבעו כללי הסדר ניגוד העניינים של נתניהו (שמנע הוצאתו לנבצרות) והוא הצהיר שניהול ענייני המדינה לא יפגע בהמשך התנהלות המשפט, הצפי למלחמה נלקח בחשבון הן על ידי נתניהו והן על ידי הפרקליטות. לכן אין שום הצדקה לאפשר את הפרת הכללים עכשיו, מה גם שאנחנו כבר אחרי למעלה משנה של מלחמה.
סיבה נוספת שחוזרת לעניין הורדוס היא השוויון בפני החוק. אם כל הנאשמים ממשיכים להישפט, גם נתניהו חייב להמשיך לעמוד לדין. אם בתי המשפט הפליליים פתוחים - כולל, למרבית החרפה, למילואימניקים שממשיכים להילחם ולהישפט במקביל - אז גם האולם שאכן צריך להיות מאובטח באופן מיוחד עבור ראש הממשלה חייב להיות פתוח. אם יתכבדו המחוקקים ויקבעו הקפאת הליכים לכל מי שלוקח חלק בהגנה עלינו, והלוואי שזה אכן יקרה, גם ראש הממשלה עשוי ליהנות מזה. אבל אז הוא לא יהיה חריג, אלא חלק מהכלל.
שופטי ההרכב מכירים את דברי התוכחה שהשמיע שמעיה (או שמאי) בפני הסנהדרין כשדרש לנהוג בהורדוס כבכל הנאשמים האחרים. נקווה שהפעם – בניגוד לסנהדרין ההוא – הדברים יפלו על אוזניים קשובות. אין סיבה שלא.
