הלוויית העיתונאית שירין אבו עאקלה
במשטרת ישראל יש לא מעט תלונות על היחס של הציבור כלפיה. אם ככה, כדאי לבחון איך נוהגים במשטרה כלפי הציבור. לקראת סוף השבוע, למשל, נודע כי ממצאי התחקיר על הפארסה בהלווייתה של העיתונאית שירין אבו-עאקלה הוצגו למפכ"ל. למי שהצליח לשכוח את התמונות האיומות, שהיו איוולת מוסרית ודיפלומטית לעיני כל העולם, שוטרים התנפלו על משתתפים עם אלות ובהם נושאי הארון (!), מה שכמעט גרם לנפילתו. ניתן היה לברך "שהחיינו" (זה לקח יותר מחודש), לדון בממצאים ולוודא את הפקת הלקחים.
אלא שבינתיים הציבור טרם שותף בתוצאות התחקיר, שנערך בעקבות אירוע שהסעיר אפילו את הבית הלבן. כשמאיר תורג'מן, כתב ynet ו"ידיעות אחרונות", שאל את דובר המפכ"ל מהן המסקנות, סגן-ניצב ברוך הוניג השיב לו "זהו בינתיים". טוב, אם הוניג אמר "זהו בינתיים" אז כנראה שזהו בינתיים. במשטרה מאוד אוהבים למתג מחדש דברים, אז אולי אפשר גם לשנות את השם ל"משטרת זהו בינתיים".
עד שזה יקרה, או עד שרב-ניצב קובי שבתאי יחשוף את החוזה שהעניק לו בעלות על המשטרה, השאלה אם לפרסם את ממצאי התחקיר לא אמורה להיות נתונה בכלל לשיקול דעתו. ואם הדרג הפוליטי הוא שהנחה להשאיר את התחקיר במחשכים, אז מחובתו של השר האחראי, עמר בר-לב, לצאת ולהסביר את הנורמה הפסולה, שיש לשער שתחת שר אחר (נניח אמיר אוחנה או גלעד ארדן) הייתה מתקבלת בביקורת חריפה בהרבה. בינתיים מי שנשלח לחזית לקראת סוף השבוע שעבר היה מנכ"ל משרדו, תומר לוטן, והתשובות שלו בנושא לשאלות הבסיסיות של עודד בן עמי ומשה נוסבאום בערוץ 12 היו עלבון לאמנות המריחה והחרטוט.
וכל זה עוד לפני שמתייחסים לדיווחים שנאספו מפה ומשם על הממצאים. "התחקיר בסדר ואין מסקנות אישיות", צוטטו גורמים במשטרה באייטם של תורג'מן. קודם כל, מרגיע מאוד לדעת ש"התחקיר בסדר", השאלה היא רק "בסדר" כלפי מי, או מה זה לעזאזל אומר. בנוסף, העובדה ש"אין מסקנות אישיות" רק מאששת את החובה להביא את כל האינפורמציה שהובילה להחלטה, אלא אם זאת באמת המשטרה של עמר בר-לב ולא של המדינה, כלומר של תושביה ואזרחיה.
לפי הפרסומים, עוד לפני עבודת התחקיר הוחלט שלא יינקטו צעדים משמעתיים ופליליים. אולי בעצם צריך להגיד תודה שהמשטרה הואילה בטובה לנסות להבין איך מסע הלוויה של עיתונאית הופך לזירה אלימה והמפקד בשטח הוא קצין בדרגת סגן-ניצב בלבד.
עינב שיףצילום: נמרוד סונדרס מצד שני, מה יש להלין על המשטרה, כשצה"ל מתייחס לחובתו הציבורית סביב חקירת מותה של אבו-עאקלה כאילו מישהו סחב חטיף מהשק"ם. אחרי CNN וסוכנות AP, גם "וושינגטון פוסט" פרסם תחקיר מקיף ורציני, שלפיו מקור הירי באבו-עאקלה הוא צה"ל. אבל בצבא עוד נאחזים בקליע שהפלסטינים מסרבים למסור.
על שאר הטענות, כגון זה שאין שום אישוש לטענה שהיו חילופי ירי עם מחבלים באזור שבו אבו-עאקלה נשמה בדיעבד את נשימותיה האחרונות, מדלגים בצבא בקלילות. אולי מאמינים שם שעוד קצת סבלנות וגם זה יישכח. סביר להניח שגם במשטרה בונים על זה: התקשורת הבינלאומית עסוקה, התקשורת המקומית לא תרצה להרגיז והחום של הקיץ יעשה את שלו. ואולי זה מה שהכי מחפיר כאן: הם לא טועים.
- עינב שיף הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
