מלחמת הכלים הבלתי מאוישים: במלחמת חרבות ברזל הכניס צה"ל לשירות אלפי כלים שמופעלים מרחוק - באוויר, בים, על הקרקע ומתחתיה. חלקם הפכו מבצעיים לראשונה אי פעם בשטח קרב - כשאת החידושים הובילה מחלקת פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון. סוג אחד שלהם צורף לכוחות ההנדסה הקרבית: דחפורי ה"פנדה" הענקיים מסוג D-9 שמופעלים מרחוק ללא לוחמים בתא. הדחפורים הללו, שערכת ההסבה שלהם לשליטה מרחוק פותחה בתעשייה האווירית, נשמרו כמה שנים לשעת פקודה, וחצו לתוך רצועת עזה כבר ביממה הראשונה אחרי תחילת המלחמה.
כלים צה"ליים המופעלים מרחוק
(צילום: דובר צה"ל)
בשבועות האחרונים הופעלו לראשונה בשטח אויב גם נגמ"שים בלתי מאוישים על בסיס פלטפורמת 113-M (שכונו "זלדות" בשל הדמיון החיצוני למשוריינים הישנים משנות ה-70). הם הופעלו בשיירות מרחוק ונשאו ציוד צבאי רב ואמצעי לחימה באופן שלא סיכן חיילים ואפשר חופש תנועה לוגיסיטי חשוב שהוכיח את עצמו שוב ושוב בחטיבות השונות שפעלו בעזה.
בכמה מקרים במהלך המלחמה הוביל השימוש בנגמ"שים הללו לאיתור וחיסול מחבלים על ידי כוחות הקרקע והאוויר (מה שקרוי בעגה הצה"לית "סגירת מעגל"). הם מופעלים מרחוק על ידי חיילים שהוכשרו לכך בהסמכה קלה ומזורזת ושירתו בכפוף לדרג החטיבה. ההפעלה פשוטה - באמצעות מסך קטן, ג'ויסטיק והגה, ובעזרת חיישנים שנפרסו על הנגמ"ש.
את הערכה שפותחה להסבת הנגמ"שים לבלתי מאוישים אפשר להתאים גם לכלים משוריינים אחרים כמו טנקים או לנמ"רים של גולני וגבעתי, אך בשלב זה אין כוונה בצה"ל לעשות זאת בשל אמצעי הירי הקטלניים שבהם מצוידים כלים אלה, ומחייבים נוכחות והפעלה אנושית.
בחיל השריון הטילו למערכה לצורך חיכוך מבצעי גם את הדור הבא - טנקי המרכבה סימן 5 החדשים מסוג "ברק", שנכנסו לחטיבה 401 רק כמה שבועות לפני המלחמה. יתרונם המרכזי נוגע ליכולות התקשוב, הרשתיות וניהול הפיקוד והשליטה במרחב הלחימה. עם זאת, יכולות טנק הברק יהיו רלוונטיות יותר לאתגרים בתמרון בזירה הלבנונית מול חיזבאללה, בעיקר בכל הקשור לעבירות השטח.
בזרוע היבשה מתכוונים להכניס, כחלק מלקחי המלחמה, נגמ"ש חדש, גלגלי וזול יותר מה"איתן" של חטיבת הנח"ל, שיהווה גרסה משופרת וממוגנת יותר לרכבי ה"טיגריס" וה"פנתר" שבהם משתמשים בשנה האחרונה הכוחות באוגדת איו"ש.
הכלים הבלתי מאוישים כאמור משמשים בעזה גם לחשיפת והשמדת האויב. בחטיבה הטכנולוגית פיתחו תוך כדי לחימה עשרות סוגים של רחפני איסוף זעירים לסריקות בתוך דירות, חדרים ומנהרות, וחלקם גם בעלי יכולות ירי.
לפי נתוני צה"ל, חוסלו יותר מ-100 מחבלים על ידי הרחפנים התוקפים מסוג מעוז, שהופעלו בעיקר על ידי יחידות חטיבת הקומנדו. היחידות המובחרות השתמשו בלחימה גם ברחפנים שמטילים רימון רסס לאפקט קטלני. על הרחפנים הללו הורכבו מטולים שבאמצעותם ניתן לתקוף ב-רימוני רסס 5-4 מטרות בכל יעף.
האמצעים לחקר מנהרות הפכו מבצעיים תוך כדי לחימה בהובלת לוחמי יהל"ם שהתנסו בהם לפענוח ואיתור מהירים יותר בתווך התת-קרקעי ברצועה. "התמרון התת-קרקעי הוא כירורגי גם בגלל חשש לנוכחות חטופים, ואנו לוקחים זאת בחשבון", אומרים בחטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל).
לאחר שחמאס וחיזבאללה השמידו אמצעי תצפית על תרנים בגבולות עזה ובגליל, נמצא להם פתרון חלופי ומהיר. "יש לנו טכנולוגיות צבאיות ופיתוחים שלקח שנתיים למבצע, ובמלחמה הבשלנו אותם בפחות מחודש באמצעות שיתוף הפעולה בין המהנדסים שלנו ללוחמים ומפקדים", אומר גורם בחט"ל. "כוחות צה"ל השתמשו במלחמה ביותר מ-20 אלף סוגים של פריטי לחימה שונים, בכל הממדים - מאלפי אמצעים אופטיים לזיהוי אויב ועד לוחות קרמיים ולמיגון הכלים".
בחטיבה הטכנולוגית הקימו יחד עם חיל התקשוב רשת לטובת תקשורת מבצעית ובטוחה של הכוחות: כמעט לכל מפקד שטח ניתן טלפון מבצעי שאפשר גם שימוש בצ'ט ובאפליקציות מבצעיות בקליטה גבוהה ובאיכות שמע רגילה.
כל המידע המובא בכתבה אושר לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.
