א
אובמה קר – כינויה של רפורמה גדולה בביטוח הבריאות האמריקני שאושרה ב-2010, בימי כהונתו ובהובלתו של הנשיא ברק אובמה, במטרה לאפשר לעוד 20 מיליון אמריקנים שאינם נהנים מביטוח בריאות לקבל ביטוח שכזה. התוכנית, שכותרתה הרשמית היא Affordable Care Act, הייתה ועודנה מוקד למחלוקת חריפה, והובהילה לקרבות משפטיים עזים. במפלגה הרפובליקנית קוראים ופועלים לביטול "אובמה קר", בטענה שעלותה גבוהה מדי ושמדובר בהתערבות מופרזת בחיי האזרח האמריקני.
אלקטורים – השיטה שבה מוכרעות הבחירות לנשיאות. בשיטה זו לכל מדינה בארה"ב מוקצה מספר אלקטורים (צירים) לפי גודל אוכלוסייתה, והמועמד לנשיאות שזוכה בה ברוב קולות הבוחרים גורף את כל האלקטורים של אותה מדינה (למעט במדינות נברסקה ומיין, שבהן האלקטורים עשויים להתחלק בין שני המועמדים). מכיוון שסך האלקטורים הכללי בארה"ב הוא 538, המועמד שצובר 270 אלקטורים מנצח. לשם המחשה, בבחירות 2016 זכתה מועמדת הדמוקרטים הילרי קלינטון בכמעט 3 מיליון קולות יותר מטראמפ ב-popular vote (כלומר: במניין קולות הבוחרים), אבל טראמפ ניצח במדינות ה"חשובות", צבר יותר אלקטורים (306 מול 232) ונבחר לנשיא. לפירוט על שיטת האלקטורים לחצו כאן.
אנדורסמנט (endorsement) – הבעת תמיכה רשמית של אדם או גוף באחד המועמדים בבחירות. עם התקרבות מועד ההצבעה נוהגים כלי תקשורת בארה"ב להכריז בעמודיהם או על גבי המסך שלהם באיזה מהמועמדים הם תומכים ומדוע.
ב
ביידן, ג'ו – מועמד הדמוקרטים בבחירות לנשיאות ארה"ב. סנאטור לשעבר שהיה סגן נשיא ארה"ב בשמונה שנות ממשלו של הנשיא ברק אובמה. הוא בן 77, ואם ינצח בבחירות לנשיאות יהיה האדם המבוגר ביותר שנבחר בפעם הראשונה לתפקיד הנשיא. ביידן נחשב לאיש המחנה המתון במפלגה הדמוקרטית, ואחרי כישלונות צורבים בתחילת הפריימריז הצליח לאחד סביבו את הבוחרים בסיוע הממסד המפלגתי ולנצח את איש השמאל ברני סנדרס, שהחזיק בהובלה בשלבים המוקדמים. ביידן נחשב לבעל לשון משוחררת, ופליטות הפה שלו סיבכו אותו לא פעם. במהלך קמפיין הבחירות הואשם על-ידי עובדת בלשכתו בשנות ה-90 כי תקף אותה מינית. לפרופיל המלא שלו לחצו כאן.
ביידן, ג'יל – אשתו בת ה-69 של המועמד הדמוקרטי לנשיאות. היא רעייתו השנייה: את ג'ו ביידן הכירה שלוש שנים אחרי ששכל את אשתו הראשונה ניליה ובתו נעמי בתאונת דרכים. יחד גידלו ג'יל וג'ו ביידן את ילדיו הנותרים, בו והאנטר, והביאו לעולם את הבת אשלי. ג'יל היא ד"ר לחינוך, ונודעה כמי שלאורך הקריירה הפוליטית של בעלה, גם כשנרתמה למשימות ממלכתיות, לא ויתרה על הקריירה שלה אלא המשיכה לעבוד, בין השאר כמורה לאנגלית. בעשור האחרון היא מגלה מעורבות גוברת בחיים הפוליטיים ונרתמת ביתר שאת לקמפיינים של ג'ו ביידן. במהלך הפריימריז הדמוקרטיים השנה השתתפה בעצרות, כנסים וחוגי בית, ואף הגנה על ג'ו בגופה מפני מפגינה שהסתערה עליו. לפרופיל המלא של ג'יל ביידן לחצו כאן.
ג
גזענות – האפליה של בני מיעוטים היא סוגיה המלווה את ארה"ב כבר מאות שנים, עוד מימי העבדות, אבל במערכת הבחירות הנוכחית היא תופסת מקום מרכזי במיוחד, בעקבות המהומות שעורר רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד על-ידי שוטר לבן. מיליונים יצאו בעקבות הרצח לרחובות כדי לקרוא להילחם בגזענות המושרשת במוסדות השלטון ובכוחות הביטחון נגד אפרו-אמריקנים ומיעוטים אחרים שאינם לבנים. במהלך המהומות נתפס הנשיא טראמפ על-ידי מתנגדיו כמי שבמקום להרגיע ולאחד דווקא שפך שמן למדורה והלהיט את היצרים. הדמוקרטים מקווים שמחאת ההמונים תגרום לבני מיעוטים, הנמנים עם תומכיהם הטבעיים, לעשות מאמץ גדול יותר לצאת ולהצביע. טראמפ מנגד מקווה שהזעם של רבים על ההרס והביזה במהלך ההפגנות יאחד המונים סביבו, והוא מקדם את הרעיון הזה באמצעות הבטחות חוזרות ונשנות להשלטת חוק וסדר.
ד
דואר – כל מדינות ארה"ב מאפשרות לפחות לחלק מתושביהן להימנע מהגעה לקלפיות ובמקום זאת להצביע מרחוק (absentee ballot) בהצבעה מוקדמת, על פי רוב בדואר. בחלקן נדרשים המצביעים להציג נימוק המצדיק הצבעה בדרך זו, ואילו אחרות מאפשרות הצבעה כזו לכל בעלי זכות הבחירה, בלי צורך בסיבה מיוחדת. בצל מגפת הקורונה הרחיבו בחודשים האחרונים רוב המדינות את האפשרות להצביע בדרך הזו.
פרשנים מעריכים כי הצבעה בדואר מיטיבה עם המפלגה הדמוקרטית, משום שהיא מגדילה את שיעור ההצבעה. התפיסה הרווחת היא שהדמוקרטים הם הראשונים להרוויח מעליית שיעור ההצבעה, מכיוון שצעירים, בני מיעוטים ובעלי הכנסה נמוכה, אשר היסטורית נוטים להצביע לדמוקרטים, הם לרוב הראשונים להדיר את רגליהם מהקלפי מפאת חוסר עניין או חוסר נכונות לוותר על שעות עבודה יקרות לטובת ההצבעה. על רקע זה במפלגה הרפובליקנית מתנגדים בתוקף להרחבת ההצבעה בדואר, והנשיא טראמפ עצמו התבטא בחריפות נגד המהלך. לטענתו הצבעה שכזו תגרום לזיופים נרחבים.
דמוקרטים – חברי המפלגה הדמוקרטית, שנוסדה ב-1828. המפלגה הדמוקרטית – אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב – תומכת באופן מסורתי בממשל פדרלי מרכזי חזק יחסית, בעוד הרפובליקנים תומכים במתן כוח רב יותר למדינות ארה"ב השונות. לדמוקרטים מצע מודרני וליברלי, והם מאמינים שמחובתו של הממשל הפדרלי לטפל בבעיות כלכליות וחברתיות ולספק ביטוח בריאות וחינוך. גישתם הליברלית באה לידי ביטוי בין השאר בתמיכתם בנישואים חד-מיניים, בזכותן של נשים לעבור הפלות ובהקשחת ההגבלות על הזכות לשאת נשק.
ה
הבית הלבן – מעונו הרשמי של נשיא ארה"ב. שוכן בשדרות פנסילבניה 1600 בוושינגטון, ומשמש מקום העבודה והמגורים של הנשיאים מאז נכנס אליו הנשיא השני, ג'ון אדמס, בשנת 1800. את הבית עיצב ג'יימס הובן, ויש בו 132 חדרים, בהם 36 חדרי שירותים ואמבטיה, 16 חדרי שינה, שלושה מטבחים, אולם קולנוע, אולם באולינג וחדר כושר. 44 נשיאים עבדו וחיו בו עד כה.
הפלות – סוגיה שבאופן היסטורי מפלגת ליברלים ושמרנים בארה"ב. בבחירות 2016 הבטיח המועמד-דאז טראמפ שאם השמרנים יבחרו בו ידאג לכונן רוב שמרני בבית המשפט העליון כדי להפוך את פסק דין רו נגד ווייד ההיסטורי מ-1973, שבו הותרו הפלות בכל רחבי ארה"ב. אף שבשנתיים הראשונות לכהונתו זכה טראמפ למנות שני שופטים וביסס רוב של 5 שופטים שמרנים מול 4 ליברלים בבית המשפט העליון, בתיק ההפלות הגדול היחיד שהתגלגל לפתחו של העליון במהלך כהונתו נחל הנשיא מפלה, כשהשופטים פסלו חוק המגביל הפלות בלואיזיאנה.
בעקבות פסיקה זו ושורה של פסיקות נוספות המנוגדות לעמדת השמרנים קרא טראמפ לבוחריו להתלכד סביבו ב-3 בנובמבר כדי לאפשר לו עוד ארבע שנים, שבהן ימנה לדבריו שופטים שמרנים נוספים ויטה עוד יותר את בית המשפט לכיוון השמרני. אלא שאת ההזדמנות הזו הוא קיבל, במפתיע, עוד לפני כן: חודש וחצי לפני בחירות 2020 הלכה לעולמה שופטת העליון הליברלית רות ביידר גינסבורג, ובהליך מזורז – שבוצע באישור הרוב הרפובליקני בסנאט ולמרות מחאה חריפה של הדמוקרטים – מינה במקומה טראמפ את השופטת השמרנית איימי קוני בארט, הידועה כמתנגדת להפלות. בכך ביסס רוב מוחץ של שופטים שמרנים בעליון – 6 מול 3.
הפתעת אוקטובר – מונח שפירושו אירוע מפתיע המתרחש ימים או שבועות אחדים לפני יום הבחירות ועשוי לחולל תפנית בדעת הקהל. חלק מההפתעות נובעות ממהלכים יזומים שנוקטים תומכי המועמדים. בבחירות 2016 היו כמה הפתעות כאלה, כמו למשל חשיפתה – ימים לפני הבחירות – של הקלטה ישנה שבה נשמע טראמפ מתרברב במילים גסות ביכולתו לגעת בנשים בניגוד לרצונן, או הודעת ראש ה-FBI ג'יימס קומי ב-28 באוקטובר על כוונתו לבצע פעולות חקירה נוספות בנוגע לשימוש שעשתה המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון בשרת מייל פרטי לטיפול בענייני מדינה רשמיים. גם שינוי פתאומי במצבו הבריאותי של מועמד – סוגיה רגישה במיוחד בבחירות הקרובות בשל גילם המתקדם של שני המועמדים – עשוי להיות הפתעת אוקטובר. ב-2016 תועדה קלינטון שבועות לפני הבחירות מועדת ומתקשה לצעוד.
מערכת הבחירות הנוכחית סיפקה תוך זמן קצר, החל מאמצע ספטמבר, שורה של אירועים שתוארו כבעלי פוטנציאל להיות "הפתעת אוקטובר", בהם מות שופטת העליון רות ביידר גינסבורג, תחקיר ההתחמקות של טראמפ ממיסים, הקרב המכוער בין המועמדים בעימות הטלוויזיוני והידבקותו של טראמפ בנגיף הקורונה.
ו
ועידות המִפלגות – מסורת שהחלה במאה ה-19, ובמסגרתה פעם בארבע שנים, חודשים אחדים לפני הבחירות לנשיאות, מכנסת כל אחת משתי המפלגות הגדולות – הדמוקרטית והרפובליקנית – את ציריה בכינוס גדול שבו הם מצביעים על המצע וממנים באופן רשמי את מועמד המפלגה לנשיאות. הוועידה הדמוקרטית והוועידה הרפובליקנית מסמלות את תחילתה הממשית של עונת הבחירות. בדרך כלל הן מושכות אליהן אלפי תומכים של המפלגות ומנוצלות כדי להזריק מרץ מחודש לקמפיין של המועמדים. השנה, בצל מגפת הקורונה, החליטו הדמוקרטים והרפובליקנים לבטל את האירועים המרכזיים שתוכננו לוועידות שלהם, ולהסתפק באירועים קטנים וסמליים, שנשענו בחלקם הגדול על השתתפות וירטואלית.
וושינגטון – עיר הבירה של ארה"ב. קרויה על שמו של הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, ומשמשת מקום מושבם של הנשיא, משרדי הממשל, הקונגרס ובית המשפט העליון. העיר, ששמה הרשמי הוא וושינגטון DC, נקבעה כבירה ב-1790. היא הוקמה על שטח של כ-177 קמ"ר שנתרם על ידי מדינות וירג'יניה ומרילנד, ושבו נוצר מחוז פדרלי שאינו שייך לאף מדינה בארה"ב – מחוז קולומביה. אין לבלבל בין העיר וושינגטון, השוכנת במזרח ארה"ב, לבין מדינת וושינגטון, הנמצאת במערבה.
ז
זכות הבחירה – עומדת לאמריקנים שמלאו להם 18 עד ליום הבחירות או ביום הבחירות עצמו. כדי לממש את הזכות נדרשים המצביעים ברוב המדינות להירשם במרשם הבוחרים לפני יום הבחירות. זכות הבחירה אינה עומדת למי שיש להם מעמד תושב בלבד ולחלק מהמורשעים בעבירות פליליות. בבחירות לנשיאות, גם לאזרחים אמריקנים המתגוררים בטריטוריות אמריקניות (ראו סעיף "ממשל פדרלי") אין זכות הצבעה.
ח
חגורת החלודה – כינויו של אזור בצפון ארה"ב המשתרע מניו יורק ועד המערב התיכון. עד לסוף שנות ה-70 הוא נחשב למרכז תעשייתי משגשג, אך תהליכים שונים, בהם הגלובליזציה, גרמו לדעיכתו הכלכלית ולעזיבה של רבים מתושביו. המונח "חלודה" הודבק לו על שם המפעלים שננטשו בו ושבקו חיים. בהגדרה "חגורת החלודה" נהוג לכלול את מדינות ניו יורק, אינדיאנה, מיזורי, אילינוי ומערב וירג'יניה, וכמה מדינות הנחשבות באופן מסורתי למתנדנדות: פנסילבניה, אוהיו, וויסקונסין ומישיגן. הדיון בעתידו הכלכלי של חבל ארץ זה ממלא תפקיד משמעותי במערכות בחירות.
אזורים גאוגרפיים אחרים שזוכים להגדרה "חגורה" בשל מאפיין אחד המשותף למדינותיהם הם למשל חגורת התנ"ך בדרום ארה"ב, שבה ריכוז גבוה של תושבים המסורים לחיי הדת והכנסייה; חגורת התירס במערב התיכון, שהכלכלה בה תלויה במידה רבה בחקלאות ובגידול המרכזי בה, תירס; וחגורת השמש בדרום, הכוללת מדינות בעלות אקלים חמים, מפלורידה עד קליפורניה.
חלוקה גאוגרפית אחרת שלפיה נהוג להציג את מדינות ארה"ב היא זו של ארבעת אזורי מפקד האוכלוסין: מדינות צפון-מזרח, המערב התיכון, המערב והדרום. לאזורים אלה חלוקת-משנה משלהם, כמוצג במפה.
חמורים ופילים – סמליהן של המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית בהתאמה. החמור נעשה מזוהה עם הדמוקרטים בעקבות מערכת הבחירות המכוערת של 1828, שבה כונה המועמד הדמוקרטי אנדרו ג'קסון על-ידי מתנגדיו "חמור גרם" בשל מדיניותו הפופוליסטית ובשל סיסמתו "תנו לעם לשלוט". מבקריו טענו כי אם העם ישלוט, פירוש הדבר שבמדינה תשלוט חבורה של חמורי גרם. במקום להתייחס לכינוי כעלבון – ג'קסון אימץ אותו, ניצל אותו לטובת הקמפיין שלו בכרזות ובנאומים, והקפיד לציין את מעלותיו של החמור, כגון התמדה, נאמנות, עיקשות והיכולת לשאת משא כבד. הפיל, מנגד, שימש לתיאור המפלגה הרפובליקנית בשורה של קריקטורות פוליטיות, בראש ובראשונה של המאייר רב-ההשפעה תומס נסט. כמו הדמוקרטים, גם הרפובליקנים אימצו את החיה וניצלו אותה לתועלתם: הם הציגו את הפיל כבעל חיים חזק ומכובד. להרחבה על סמלי המפלגות לחצו כאן.
ט
טראמפ, דונלד – הנשיא ה-45 של ארה"ב. נבחר בשנת 2016 באחת ההפתעות הגדולות בהיסטוריה הפוליטית האמריקנית, אחרי שערב הבחירות הצביעו הסקרים על ניצחון ברור ליריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון. לפני בחירתו נודע כמיליארדר וכאיל נדל"ן, וזכה לפרסום בתוכנית הריאליטי "המתמחה", שאותה הנחה.
כהונת טראמפ נחשבת לאחת הסוערות בתולדות ארה"ב: הנשיא הרבה להטיח עלבונות ביריביו הפוליטיים, להחליף בעלי תפקידים בקצב מסחרר ולהאשים את התקשורת בהפצת "פייק ניוז" (חדשות כזב), מונח שהוא עצמו הפך למוכר ברחבי העולם כולו. בכירים בצמרת הפוליטית – בכלל זה בממשלו של טראמפ – הרבו לתאר אותו כאדם בלתי כשיר, שמקבל החלטות גחמניות ומגלה חוסר בקיאות משווע בענייני העולם. תומכיו, מנגד, הרבו לשבחו על הנתונים הכלכליים המצוינים בימי כהונתו ועל פעולותיו להחזרתם הביתה של חיילים אמריקנים מזירות מלחמה ברחבי תבל. לכתבת הפרופיל המלאה על דונלד טראמפ לחצו כאן.
טראמפ, מלניה – הגברת הראשונה של ארה"ב, רעייתו השלישית של הנשיא טראמפ. בת 50. נולדה בעיירה סבניצה שבסלובניה בשם מלניה קנאוס, והיגרה לארה"ב בשנות ה-90. את הנשיא טראמפ הכירה במסיבה בניו יורק ב-1996, כשעוד היה נשוי למרלה מייפלס. בימיה כגברת הראשונה הקדישה עצמה למלחמה בבריונות ברשת, כשברקע בין השאר העלבונות שהיא עצמה ספגה. בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים שלפיהם יחסיה עם בעלה הנשיא ירודים מאוד, ושהם ממעטים לשהות יחד. בכמה אירועים ציבוריים נראתה מלניה טראמפ חומקת מאחיזתו או מציגה חיוכים שנראו מאולצים ומזויפים. לבני הזוג טראמפ בן אחד משותף, בארון בן ה-14. עוד על חייה של מלניה תמצאו כאן.
טראמפ, משפחת – בני משפחתו של הנשיא טראמפ מעורבים מאוד בחייו הפוליטיים ובניהול ממשלו. להשפעה גדולה במיוחד זוכים בתו איוונקה טראמפ ובעלה היהודי ג'ארד קושנר, שמונו ליועצים בממשל. בידי קושנר אף הופקדה המשימה להוביל את גיבושה "עסקת המאה" של טראמפ לשלום בין ישראל לפלסטינים. גם דונלד טראמפ ג'וניור, בנו בן ה-42 של הנשיא, מעורב מאוד בחיים הפוליטיים של אביו, והוא התבלט כאחד הנואמים המרכזיים בעצרותיו. מעריציו של טראמפ ג'וניור רואים בו מועמד עתידי לנשיאות.
י
יהודים – קרוב לשבעה מיליון יהודים חיים בארה"ב. למרות שיעורם הקטן באוכלוסייה, הם זוכים לדומיננטיות רבה בתקשורת ובפוליטיקה בארה"ב, מעורבים בתרומות ענק למועמדים ויכולים להשפיע במידה רבה על זהות הנשיא הבא. בהיבט האלקטורלי גרידא, רוב ברור מהיהודים – כ-75% – נוטה לתמוך במועמדים הדמוקרטים לנשיאות. 26% מהיהודים בארה"ב גרים במדינת ניו יורק ו-17% בקליפורניה – שתי מדינות דמוקרטיות מובהקות. עם זאת, יהודים רבים (כ-9% מכלל היהודים בארה"ב) יש גם בפלורידה המתנדנדת באופן מסורתי, ובמערכת בחירות צמודה עשויה להיות לקול שלהם – ושל קבוצות מיעוטים אחרות – השפעה ממשית על זהות הנשיא. כדי לקרוא עוד על הקול היהודי לחצו כאן.
ישראל – ישראל אינה נמצאת במוקד הבחירות לנשיאות בארה"ב, אך המועמדים לנשיאות נוהגים בדרך כלל להדגיש את תמיכתם בה. טראמפ נחשב לאוהד גדול של ישראל, ובמהלך כהונתו החליט להעביר את שגרירות ארה"ב מתל-אביב לירושלים ולהכיר בריבונות הישראלית על רמת הגולן, ופרסם את "תוכנית המאה", שהפלסטינים ובעלי בריתם מחשיבים כמוטה מאוד לטובת ישראל. ביידן אף הוא הבהיר בעבר פעמים רבות כי הוא אוהד של ישראל, ובריאיון ב-2007 הצהיר: "אני ציוני. לא צריך להיות יהודי כדי להיות ציוני". כשמועמדים בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות הציעו אשתקד להתנות את הסיוע האמריקני לישראל בשינוי מדיניותה בשטחים אמר כי מדובר ב"טעות ענקית" וב"רעיון שערורייתי". ביידן אף רמז כי הפלסטינים הם האשמים בכישלון המאמצים של אובמה להביא לשלום בינם לבין ישראל. לצד זה הביע התנגדות לסיפוח ולבנייה בהתנחלויות, ותקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו. ביידן טען שנתניהו בחר לפנות לימין הקיצוני כדי לשמר את שלטונו.
בישראל מתגוררת קהילת המצביעים הפוטנציאליים השלישית בגודלה מחוץ לארה"ב – כ-183 אלף אמריקנים. כמה מהם מצביעים בפועל? תוכלו לקרוא כאן.
כ
כלכלה – נתפסת באופן היסטורי כשיקול משמעותי ביותר של הבוחרים האמריקנים בבואם לקלפי – שיקול שבסופו של דבר נושאים רבים אחרים כמו מדיניות החוץ או ההגירה נחשבים משניים לעומתו. מצבה הטוב של הכלכלה לאורך רוב שנות כהונתו של טראמפ עשוי להועיל לו: גם בנקודת השפל שלו בסקרים הוא המשיך לזכות מהבוחרים לציון גבוה יותר מאשר ביידן בכל הקשור ליכולת ניהול הכלכלה. מגפת הקורונה, ששלחה עשרות מיליונים לאבטלה, עשויה לקזז את יתרונו זה.
ל
ליברטריאנים – תנועה הדוגלת בחירות פוליטית מקסימלית ובהימנעות רבה ככל האפשר ממעורבות של המדינה ומוסדותיה בחיי האזרח. בארה"ב היא זוכה לייצוג בדמות המפלגה הליברטריאנית, המפלגה השלישית בגודלה. המפלגה הוקמה ב-1971 ויש לה כעת נציג אחד בבית הנבחרים. בשתי מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב הגיע המועמד מטעמה, גארי ג'ונסון, למקום השלישי: ב-2012 גרף 0.99% מקולות הבוחרים (כ-1.3 מיליון קולות) וב-2016 גרף 3.28% (כ-4.4 מיליון קולות). ג'ונסון טען שמפלגתו ליברלית יותר מאשר הדמוקרטים מבחינה תרבותית, אבל שמרנית יותר מהרפובליקנים מבחינה כלכלית. המפלגה תומכת בין השאר בהפחתת מסים, בנישואים חד-מיניים, בביטול עונש המוות ובזכות לשאת נשק. המועמדת שלה בבחירות הקרובות היא ג'ו ג'ורגנסן.
מ
מדינות אדומות – מדינות שמצביעות בעד המפלגה הרפובליקנית. יש מדינות שהן אדומות באופן מסורתי ומובהק, כגון אוקלהומה, טקסס ויוטה.
מדינות כחולות – מדינות המצביעות בעד המפלגה הדמוקרטית. מדינות המצביעות לדמוקרטים באופן קבוע הן למשל ניו יורק, קליפורניה וקונטיקט.
מדינות מתנדנדות – מדינות אחדות שלפי הסקרים מתנהל בהן קרב צמוד בין המועמדים לנשיאות, ולכן בהן ממקדים שני המועמדים את מרב המאמצים והמשאבים שלהם. מדינות אלה מכונות לעתים גם "מדינות סגולות". יש מדינות שמעמדן כמתנדנדות הוא כמעט קבוע, למשל פלורידה, אך מדי מערכת בחירות צצות גם מדינות מזדמנות שבהן הפעם הקרב צמוד במיוחד.
מדינה מתנדנדת מסורתית שקנתה לה מעמד מיוחד היא אוהיו: הפעם האחרונה שבה מועמד ניצח בבחירות לנשיאות מבלי לנצח באוהיו הייתה ב-1960. העובדה שמאז 1964 בחרה אוהיו באופן עקבי במועמד שניצח בסופו של דבר במרוץ ביססה את תדמיתה כ"ברומטר האלקטורלי" וכ"מכתירת הנשיאים" של ארה"ב.
מהגרים – קבוצת אוכלוסייה גדולה שאליה משתייכים בני מיעוטים שמוצאם אינו בארה"ב. חלקם נכנסו לארה"ב באופן בלתי חוקי. הנשיא טראמפ מכוון רבות מפעולותיו כנשיא ומהבטחות הבחירות שלו נגד קבוצה גדולה זו, והוא עושה זאת בראש ובראשונה נגד מהגרים ממדינות אמריקה הלטינית וממדינות ערב והאיסלאם. לאורך כהונתו הרבה טראמפ להאשים את המהגרים בהבאת פשע וטרור לארה"ב. כדי להיאבק בהם הורה בין השאר להקים חומה בגבולה הדרומי של ארה"ב, הגבול עם מקסיקו, והנפיק את "צווי המוסלמים", האוסרים זמנית את כניסתם לארה"ב של נוסעים מחלק ממדינות ערב והאיסלאם. כמה ממהלכיו של טראמפ הקימו עליו ביקורת אדירה מצד הדמוקרטים, בראש ובראשונה פרשת "מחנות הילדים", שבמסגרתה הופרדו ילדים קטנים מהוריהם אחרי כניסתם הלא חוקית לארה"ב.
נ
נובמבר – מועדן של הבחירות לנשיאות, הקבוע בחוקה האמריקנית. הבחירות לנשיאות נערכות תמיד ביום שלישי הראשון של אחרי 1 בנובמבר. השנה הן נערכות ב-3 בנובמבר.
נשק – זכותו של כל אמריקני מהשורה להחזיק נשק מעוגנת בחוקת ארה"ב, ומתנגדי הזכות הזו והתומכים בה מתקוטטים עליה גם במערכת הבחירות הנוכחית. בשנים האחרונות הפכו מסעות הירי שאליהם יוצאים חמושים ברחבי ארה"ב לקטלניים מאי-פעם. במהלך כהונתו של טראמפ אירעו כמה מעשי טבח איומים, ואחד מהם היה הקטלני בתולדות ארה"ב – זה שבו רצח סטיבן פדוק 58 בני אדם ופצע 413 בירי בלאס וגאס באוקטובר 2017. בעשור החולף צצו סימנים לכך שגוברת התנגדות האמריקנים לזכות לשאת נשק, ועימותים פנימיים החלישו את התאחדות הרובאים האמריקנית (NRA), אחת מקבוצות הלחץ החזקות בארה"ב. עם זאת, עם פרוץ מגפת הקורונה, כשהמונים נאלצו להסתגר בבתיהם, חלה עלייה דרמטית במכירות של כלי נשק באמריקה.
ס
סגן הנשיא – כל מועמד לנשיאות בוחר לעצמו אדם שיכהן כסגנו וימלא את מקומו במקרה שייבצר ממנו להמשיך בכהונתו כנשיא. כאשר הבוחרים נותנים את קולם, הם בוחרים למעשה בנשיא ובסגנו יחד, כצמד, במעין "עסקת חבילה". סגן הנשיא מחליף את הנשיא עד לסוף כהונתו המיועדת במקרה שהנשיא מת, מתפטר, מאבד את יכולתו לתפקד או מודח על-ידי הסנאט. סגן נשיא ארה"ב מתפקד גם כנשיא הסנאט, ובמקרה של שוויון בהצבעה שם – קולו הוא הקול המכריע.
לעתים קרובות בבואם לבחור להם סגן מנחים את המועמדים לנשיאות שיקולים אלקטורליים מובהקים: כך למשל הם עשויים לבחור סגן שהוא פוליטיקאי ממדינה מתנדנדת ופופולרי מאוד בקרב תושביה, כדי להגדיל את סיכוייהם להשיג בה רוב בבחירות לנשיאות. במקרים אחרים עשוי מועמד לבחור לו לתפקיד הסגן אישה כדי לגייס קולות נשים או אדם המשתייך למיעוט דמוגרפי, כמו האפרו-אמריקנים, כדי לשכנעם להצביע לו.
כמו לפני ארבע שנים, המועמד של טראמפ לסגן הנשיא במערכת הבחירות הנוכחית הוא מייק פנס. המועמדת של ביידן לסגנית הנשיא היא קמלה האריס. על שניהם תוכלו לקרוא כאן.
סין – זוכה לעיסוק ער במערכת הבחירות בצל העימות הכלכלי-מדיני שמנהל איתה הנשיא דונלד טראמפ. במהלך כהונתו פתח טראמפ במלחמת סחר עם בייג'ינג והטיל עליה מכסים בטענה שזו מנצלת את ארה"ב כלכלית. בשנה שעברה הצליח לגבש איתה הסכם סחר ראשוני, אבל מגמת הדעיכה של המתח בין הצדדים נבלמה כשמגפת הקורונה פרצה. טראמפ הרבה להאשים את סין במגפה ואף רמז לא פעם כי ייתכן שהפצתו של הנגיף הייתה מעשה מכוון של סין. בייג'ינג זעמה על מנהגו לכנות את הנגיף "הווירוס הסיני".
בצל מצבו העגום בסקרים בקיץ שלפני הבחירות הוחלט בקמפיין טראמפ להפוך את סין לסוגיה מרכזית בבחירות ולהציג את ביידן כמי שינהג ברפיון מולה. לפי הדיווחים, זו הסיבה לכך שהממשל הסלים את העימות עם בייג'ינג באמצעות שורה של החלטות, בהן ביטול המעמד הכלכלי המיוחד של הונג קונג, גינויים לכליאת מוסלמים במחנות מעצר סיניים וסגירת הקונסוליה הסינית ביוסטון.
יצוין כי לאורך כהונתו הרבה טראמפ להדגיש כי יחסיו האישיים עם נשיא סין שי ג'ינפינג דווקא מצוינים. יועצו לשעבר של טראמפ, ג'ון בולטון, עורר סערה כשטען כי הנשיא ביקש למעשה מעמיתו הסיני לעזור לו לנצח בבחירות בנובמבר: לדברי בולטון טראמפ ציין בפני שי ג'ינפינג כי אם סין תרכוש תוצרת חקלאית מחקלאים אמריקנים היא תשפיע על ההצבעה במדינות אמריקניות שכלכלתן נשענת על חקלאות.
סנדרס, ברני – סנאטור יהודי בן 78 מוורמונט, שבשנים האחרונות הוביל מהפכה פוליטית-חברתית במחנה הדמוקרטי וביסס את עלייתו של מחנה השמאל – ויש שיאמרו השמאל הרדיקלי – במפלגה הדמוקרטית. בשנת 2016 הפתיע כשגרר את הפייבוריטית הברורה בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות, הילרי קלינטון, לקרב ארוך ומתיש בבחירות המקדימות, ובפריימריז של 2020 אף נטל את ההובלה לזמן מה ונותר לעמוד אחרון מול ביידן, שניצח לבסוף.
סנדרס מגדיר עצמו "סוציאליסט", מילה שבמשך שנים נחשבה למילת גנאי באמריקה הקפיטליסטית, והוא הצליח לסחוף אחריו צעירים רבים, בסיוע כוכבים פרוגרסיביים עולים במפלגה כמו חברת בית הנבחרים בת ה-30 אלכסנדרייה אוקסיו קורטז. רבים מתומכי סנדרס במפלגה הדמוקרטית רוחשים בוז למועמדים "ממסדיים" כמו ביידן, במיוחד בשל התחושה שבשתי מערכות הבחירות האחרונות דאג הממסד המפלגתי להכשיל את סנדרס ולהביא לניצחון ביידן וקלינטון בפריימריז. בשל כך, אחת המשימות הגדולות של ביידן היא לשכנע את תומכי סנדרס להגיע לקלפיות ולהצביע לו, לביידן, כדי שלא יאבד את קולם.
סקרים – כלי למדידת כוחם של המועמדים בבחירות, אך כזה שבבחירות לנשיאות ארה"ב מחייב בחינה זהירה למדי. בארה"ב מתפרסמים שני סוגי סקרים: ארציים ומדינתיים. סקר ארצי הוא סקר הבוחן את שיעור התמיכה בכל אחד מהמועמדים בקרב הבוחרים בכלל ארה"ב, ולא במדינה ספציפית. סקר כזה יכול ללמד על הלך הרוח בציבור ולהבהיר מיהו המועמד המועדף על רוב האמריקנים, אך בשל שיטת האלקטורים, שבה למדינות שונות ניתן כוח שונה בהצבעה, לעתים קרובות יכולתו לנבא את המנצח בבחירות מוגבלת. סקר מדינתי הוא סקר הבוחן את שיעור התמיכה בכל מועמד בתוך מדינה כלשהי מבין מדינות ארה"ב. בהינתן יתרון ברור לאחד המועמדים עשויים סקרים מהסוג הזה להבהיר מי יזכה באלקטורים של המדינות המתנדנדות, אלה שלא הייתה עד כה ודאות מי ינצח בהן, ולפיכך להבהיר מי מהמועמדים קרוב יותר להשגת 270 האלקטורים שיתנו לו ניצחון בבחירות.
יש לזכור כי גם איכותם של הסקרים אינה שווה: כך למשל סקרים של "ניו יורק טיימס" ושל רשת ABC והעיתון "וושינגטון פוסט" נחשבים מדויקים יחסית, ואילו סקרים של רשת "פוקס ניוז" או של מכון "איפסוס" וסוכנות הידיעות רויטרס, הזוכים לחשיפה לא מועטה, נחשבים מדויקים מעט פחות. בניתוח הסקרים מוטב גם לוודא היטב מיהם הנשאלים: האם מדובר בכל הבוחרים הרשומים (registered voters) או רק בבוחרים שההערכה היא כי אכן יגיעו לקלפי ויתנו את קולם (likely voters). סקר הנשען על בני הקבוצה השנייה נחשב מדויק יותר.
ע
עימותים – המועמדים לנשיאות נוהגים להתייצב לשלושה עימותים זה עם זה המועברים בשידור חי בטלוויזיה. במהלך העימותים מציגים המועמדים לציבור האמריקני את עמדותיהם בסוגיות שונות – מכלכלה, דרך מדיניות החוץ ועד ענייני משפט וממשל – והמצביעים מתוודעים לאישיותם.
בבחירות 2020 נרשמו שני ציוני דרך היסטוריים בכל הקשור לעימותים: העימות הראשון היה מכוער באופן יוצא דופן, כשהנשיא טראמפ התפרץ שוב ושוב לדברי ביידן והמנחה, עלב בהם, וספג מביידן את הקריאה "אולי תשתוק, בן אדם?"; והעימות השני בוטל, משום שוועדת העימותים החליטה לקיימו במתכונת וירטואלית בשל ההידבקות של טראמפ בקורונה – והנשיא סירב להשתתף בעימות במתכונת כזו.
עצמאים – מי שאינם מגדירים עצמם כמשתייכים בהכרח למפלגה מסוימת. רבים מהבוחרים הם עצמאים, וכך גם חלק מהמועמדים. משקלם של הבוחרים העצמאים באוכלוסייה הוא כ-40%, ולכן כדי להגיע לבית הלבן חייב מועמד לגייס כמה שיותר מהם לצדו. אף שבוחרים אלה אינם מחויבים לאף אחת משתי המפלגות הגדולות – הדמוקרטית או הרפובליקנית – רובם מודים כי יש להם העדפה לאחת מהשתיים.
פ
פופוליזם – גישה פוליטית שבה נוטים נבחרי ציבור להדגיש את צורכיהם של האנשים הפשוטים מקרב העם, להציע להם פתרונות קסם ולעודד אותם להתעמת עם האליטה החברתית והפוליטית ולהעניש אותה על הזנחתם לכאורה. הנשיא טראמפ מואשם לא פעם על ידי מתנגדיו כי הוא פופוליסט. האשמות דומות מוטחות באגף השמאלי-פרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית.
פדרלי – בפוליטיקה האמריקנית יש להבחין בין מערכות השלטון ברמה הפדרלית (federal) וברמה המדינתית (state). ארה"ב היא פדרציה הכוללת 50 מדינות (כגון ניו יורק, טקסס ופלורידה), מחוז פדרלי אחד (מחוז קולומביה, של וושינגטון הבירה) ו-5 טריטוריות (כגון גואם, סמואה האמריקנית ופוארטו ריקו). לארה"ב ככללה יש מערכות שלטון פדרליות (כגון הנשיא, הקונגרס האמריקני ובתי המשפט הפדרליים), אך בצד זה לכל מדינה יש מערכות שלטון פנימיות משלה (מושל, בית מחוקקים מקומי, בתי משפט מדינתיים וכן הלאה), הנותנים לה מידה מסוימת של ממשל עצמי. לא פעם נוצרת התנגשות בין המערכת הפדרלית למערכת המדינתית, ובתי המשפט נדרשים להכריע בעניין על פי החוקה.
פלורידה – המדינה הגדולה ביותר מבין המדינות המתנדנדות המסורתיות. מעניקה 29 אלקטורים למועמד שמנצח בה, ולכן נחשבת לפרס הגדול בבחירות לנשיאות. את מעמדה כמתנדנדת הדרמטית מכולן קיבעה בבחירות לנשיאות בשנת 2000, כשהמועמד הרפובליקני ג'ורג' בוש הבן גבר בה על המועמד הדמוקרטי אל גור בפער של 537 קולות בלבד – ניצחון קטן שזיכה אותו בכל האלקטורים של המדינה ואפשר לו לעקוף את גור ולהגיע לבית הלבן עם 271 אלקטורים. בשל הפער הזעום במניין הקולות בפלורידה דרש אז מטהו של אל גור לערוך ספירה חוזרת שם, אך בית המשפט העליון מנע זאת, ובוש ניצח.
פרוגרסיבים – תנועה הולכת ומתחזקת בתוך המפלגה הדמוקרטית, השואפת לחולל מהפכה פוליטית, חברתית וכלכלית במפלגה ובארה"ב כולה, תוך החלפת מנהיגים המשתייכים לממסד הפוליטי הישן במנהיגים צעירים שצמחו מהשטח ומוכנים לשנות מהיסוד את המערכות האמריקניות. חלק גדול מהמחנה הזה של המפלגה הדמוקרטית, שרבים רואים בו מחנה שמאל רדיקלי, מורכב מפעילים שהיו חלק מרשת המתנדבים בקמפיין הנשיאות של ברני סנדרס ב-2016, ואחרי הפסדו הקימו ארגונים המקדמים מועמדים פרוגרסיביים בתקווה לחולל את השינוי המיוחל. דמויות מוכרות במחנה הפרוגרסיבי הן אליזבת וורן, שהגיעה למקום השלישי בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות ב-2020, וארבע חברות בית הנבחרים המכונות "היחידה": אלכסנדרייה אוקסיו קורטז, אילהאן עומאר, רשידה טליב ואיאנה פרסלי.
המחנה הפרוגרסיבי חותר לשינויים כלכליים מרחיקי לכת, כגון הרחבת ביטוח הבריאות הממשלתי כך שיכסה את כל האזרחים, העלאת שכר העובדים, סבסוד שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת כדי להתמודד עם שינויי האקלים. במחנה הרפובליקני – וגם במחנה המרכז במפלגה הדמוקרטית – מציגים את הבטחות הפרוגרסיבים כהבטחות פופוליסטיות שימיטו אסון על המדינה. הפרוגרסיבים בתגובה מבקשים מתומכי הדמוקרטים לזנוח את האמונה הרווחת שכדי להצליח בבחירות צריכה המפלגה להישאר במרכז הפוליטי.
שתי תוכניות דגל של המחנה הפרוגרסיבי זכו לסיקור נרחב בתקשורת האמריקנית. האחת היא Medicare for All – תוכנית ביטוח בריאות ממשלתי שבה יהיו רשומים כל האמריקנים ויכוסו כל השירותים הרפואיים החיוניים. הפרוגרסיבים דורשים שתוכנית זו תחליף את רוב הביטוחים הפרטיים הקיימים, ומבטיחים שלעומת ביטוחים אלה לא תידרש בה השתתפות עצמית. הרעיון שלהם הוא שעל ביטוחי בריאות פרטיים ייאסר להציע שירותים מתחרים, אך יותר להם לכסות טיפולים רפואיים שאינם מוגדרים חיוניים, כגון ניתוחים קוסמטיים, ולהציע ביטוחים לטיפולים משלימים. מימונה של התוכנית אמור להיעשות על-ידי גביית מיסים גבוהים יותר מהעשירים. התוכנית השנייה היא ה"ניו דיל הירוק", חבילת חוקים שמטרתה להילחם בשינויי האקלים, ושכוללת בין השאר ביטול של הקלות מס ושל סובסידיות לחברות הנפט והגז, וכן מעבר של ארה"ב לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים במקום בדלק מאובנים. הרפובליקנים טוענים כי התוכנית תהרוס את הכלכלה האמריקנית ותוביל להעלאת מסים חדה, ומציגים אותה כעדות לסוציאליזם שפשה במפלגה הדמוקרטית.
אף שמאמציו של המחנה הפרוגרסיבי נבלמים בינתיים על חומות הקונגרס, השפעתו גברה בשנים האחרונות, וראיה לכך היא הצורך של ביידן לגלות התחשבות בעמדות הפרוגרסיבים כדי לגייס את תומכיהם לצדו בבחירות הקרובות ולהביא אותם לקלפי. ביידן חושש שהדמוקרטים הפרוגרסיבים יימנעו מלהצביע לו, כפי שעשו רבים מהם במקרה של הילרי קלינטון. עדות להשפעתו הגוברת של המחנה הפרוגרסיבי אפשר למצוא גם בעובדה שרבים מהמועמדים הדמוקרטיים בבחירות לקונגרס האמריקני ולתפקידים מקומיים במדינות ארה"ב הצהירו על תמיכתם בתוכנית Medicare for All.
פריימריז – הבחירות המקדימות שעורכת כל מפלגה, הן לתפקיד המועמד מטעמה לנשיא והן לתפקידים אחרים, כגון המועמדים מטעמה לסנאט, לבית הנבחרים או לתפקיד המושל. בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות של 2020 גבר ג'ו ביידן על יותר מ-20 מתמודדים, שהבכירים בהם היו ברני סנדרס, אליזבת וורן, מייקל בלומברג, פיט בוטיג'ג' ואיימי קלובושר. בפריימריז הרפובליקניים התמודד טראמפ מול שלושה מועמדים חסרי סיכוי ממשי, והוא גרף – בלי שום צורך בקמפיין – 2,367 מ-2,368 הצירים.
צ
ציוצים – טראמפ אינו הראשון שמנצל את הרשתות החברתיות כדי לעקוף את כלי התקשורת המסורתיים כמו הטלוויזיה והעיתון ולהגיע היישר אל הציבור, אבל השימוש שהוא עושה בהן נרחב ומעורר-תגובות באופן יוצא דופן. בטוויטר, הרשת החברתית שבה טראמפ פעיל יותר מכול, הנשיא מנפק לעתים עשרות ציוצים ביום – חלקם פרי עטו וחלקם ציוצים של אחרים, בעיקר של תומכיו, שאותם הוא משתף ומפיץ ל-87 מיליון עוקביו. רבים מהציוצים שנויים במחלוקת: בעבר פרסם ציוצים שמהם השתמע כי הוא תומך באלימות ובגזענות, באחרים הפיץ מידע כוזב שנראה כי מקורו בבורות – ובכמה ציוצים שיתף תיאוריות קונספירציה של ממש. לאחרונה החלה טוויטר לצרף סימני אזהרה לציוצים של טראמפ שבהם הוא מפיץ פייק ניוז או מפרסם תכנים פוגעניים.
ק
קונגרס – בית המחוקקים האמריקני, השוכן בגבעת הקפיטול בוושינגטון (ולכן לעתים מכונה בעצמו "הקפיטול"). מורכב משני בתים: בית הנבחרים, המשמש כבית התחתון, והסנאט, המשמש כבית העליון. בבית הנבחרים 435 חברים, וכולם עומדים לבחירה פעם בשנתיים. בסנאט 100 סנאטורים, וכל אחד מהם עומד לבחירה פעם בשש שנים. אחת לארבע שנים נערכות הבחירות לקונגרס ביום הבחירות לנשיאות ולכן חוסות בצלן, אך מאזן הכוחות בקונגרס שמוכרע בבחירות הללו עשוי להיות בעל משמעות לא פחותה משאלת זהותו של הנשיא. כיום נהנים הדמוקרטים מרוב בבית הנבחרים, ואילו הרפובליקנים שולטים בסנאט. לכתבה המלאה על הבחירות לקונגרס השנה לחצו כאן.
ר
רוסיה גייט – פרשה שהכתימה את נשיאותו של טראמפ מיומה הראשון. סוכנויות המודיעין האמריקניות קבעו בהסתמך על מידע שאספו כי באמצעות צבא של האקרים ושל "טרולים" (מחרחרי-ריבים ומפיצים של מידע כוזב באינטרנט) התערבה רוסיה בחשאי בבחירות לנשיאות ב-2016 כדי לגרום לאמריקנים להצביע לטראמפ ולא להילרי קלינטון, מתוך הנחה שטראמפ יהיה נשיא נוח יותר למוסקבה. רוסיה מכחישה בתוקף, וטראמפ עצמו סתר את קביעות המודיעין האמריקני כשטען שוב ושוב שזו לא התערבה בבחירות. בתום חקירה ממושכת קבע התובע המיוחד רוברט מולר כי אף שרוסיה אכן התערבה בבחירות כדי להטות אותן, אין ראיות לכך שאנשי טראמפ קשרו איתה קשר לשם כך כפי שטענו חלק מיריביו. עם זאת, הוא נמנע מלנקות את טראמפ מניסיון לשבש את חקירת הפרשה.
ב-2019 הסתבך טראמפ בפרשה דומה, "אוקראינה גייט", אחרי שנחשף כי בשיחת טלפון עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ניסה לכאורה לשכנע אותו לפעול לחקור את מעשיהם באוקראינה של יריבו הדמוקרטי העתידי ג'ו ביידן ובנו האנטר, שכיהן כחבר במועצת המנהלים של חברת גז מקומית. בעקבות החשיפה פתחו הדמוקרטים בהליך הדחה נגד טראמפ בבית הנבחרים. הם טענו כי בשיחה עם עמיתו האוקראיני ניסה למעשה טראמפ לגרום למדינה זרה לבצע פעולות שיפגעו ביריבו העתידי על הנשיאות וכך ישפיעו על מהלך הבחירות. בבית הנבחרים, שנשלט על-ידי הדמוקרטים, הושג רוב להדחה (impeachment), אך הסנאט, שבו רוב רפובליקני, זיכה את הנשיא ואפשר לו להמשיך בכהונתו.
רפובליקנים – חברי המפלגה הרפובליקנית, אחת משתי המפלגות הגדולות בארה"ב. המפלגה נוסדה ב-1854. בניגוד לדמוקרטים, המפלגה הרפובליקנית תומכת באופן מסורתי בהחלשת הממשל הפדרלי המרכזי ובהענקת כוח רב יותר למדינות ארה"ב השונות. שמרנותם היחסית של הרפובליקנים באה לידי ביטוי בין השאר בהתנגדות של רבים מהם להפלות, להגבלת הזכות לשאת נשק ולנישואים חד-מיניים. הרפובליקנים נוטים למחות על התערבות של הממשל הפדרלי בחיי האזרחים, וטוענים כי בסוגיות כמו אלה שנזכרו כאן צריכים בתי המחוקקים של המדינות השונות להכריע בעצמם.
ש
שרטוט מחוזות הבחירה – הליך בעל השפעה גדולה על סיכויי הדמוקרטים והרפובליקנים בבחירות. מחוזות הבחירה הם מחוזות אלקטורליים שאליהם מחולקת כל מדינה בארה"ב, ושכל אחד מהם מצביע כמעין ישות עצמאית ועל פי התוצאות בו שולח את נציגיו לקונגרס האמריקני ולבתי המחוקקים המדינתיים. פעם בעשור, אחרי מפקד האוכלוסין שבו מתברר אילו שינויים דמוגרפיים התחוללו בכל מדינה מאז המפקד הקודם, משורטטים מחדש (בתהליך המכונה redistricting) גבולותיהם של מחוזות הבחירה.
לבתי המחוקקים של המדינות השונות ולמושלים המכהנים בהן מיד אחרי פרסום תוצאות המפקד יש כוח רב בקביעת המפות החדשות, והם עשויים לנסות להשפיע על חלוקת המחוזות כך שתשפר את סיכויי מפלגתם. שינוי גבולות על-ידי השלטון כדי להטות את התוצאות במחוזות לטובתו מכונה "גרימנדרינג", על שמו של מושל מסצ'וסטס לשעבר אלברידג' גרי, שבימי כהונתו, בראשית המאה ה-19, נקבעו במדינתו מחוזות בחירה מוטים שייטיבו עם מפלגתו. לקריאה נוספת לחצו כאן.
ת
תרומות כספיות – הדלק במנוע של קמפיין הבחירות עבור כל אחד מהמועמדים לנשיאות. חוק הבחירות הפדרלי בארה"ב מחייב לדווח על התרומות המוזרמות לכל קמפיין, וגובה הסכום שגייס כל מועמד נתפש לא פעם כמדד לרמת ההתלהבות של הבוחרים ממנו. קמפיין הבחירות של 2020 נחשב ליקר בהיסטוריה, והמועמד הדמוקרטי ביידן נהנה בו מתרומות גדולות בהרבה מאלה שקיבל טראמפ. שיעורם של התורמים היהודים בבחירות נחשב באופן מסורתי לגבוה למדי ביחס לחלקם באוכלוסייה, ועוד על כך תוכלו לקרוא כאן.
פורסם לראשונה: 12:25, 13.07.20
