"הרוסים מחריפים את ההתקפות והורגים בלי הבחנה אזרחים, אבל ניכר שהכוחות שלהם לא נוקטים ביוזמת תמרון משמעותית, זולת ההפצצות האלו, הם ממתינים למשהו". כך אמר לנו אתמול (חמישי) גורם בכיר בממשלת אוקראינה.
הגורם, הבקיא בהתרחשויות האחרונות בשדה הקרב וגם בשדה המערכה הדיפלומטי, נמצא במקום חסוי שאינו קייב. זה חלק מההסדר שעליו החליט הנשיא וולודימיר זלנסקי – הוא וחבורת הפיקוד הצמודה אליו, שר ההגנה והחבורה הצמודה אליו, וראש הממשלה והעוזרים שלו, נשארים באתרים מבוצרים בקייב. המנהיגים שנשארו בעיר הבירה מוקפים שמירה גדולה שנועדה להגן עליהם מהאפשרות של סיכול ממוקד מהאוויר או על ידי מתנקשים מהקרקע.
כדי שתהיה המשכיות לשלטון במקרה שקייב תיפול, כל שאר הבכירים הועברו עם אמצעי תקשורת ושליטה לעיר אחרת, למקום חסוי, משם הם מנהלים את העניינים שהם מופקדים עליהם. הרוב ממשיך להתנהל מהטלפונים הניידים הרגילים, אך גם בעזרת כמה טלפונים עם מספרים שלא יהיו מוכרים למודיעין הצבאי הרוסי, שמנסה לאסוף כמה שיותר מידע.
הדבר שהרוסים ממתינים לו, הוא לפי ההערכות אותו הדבר שגם האוקראינים מחכים לו – תוצאות המשא ומתן בנתיב הגלוי, וגם בזה החשאי, כפי שדווח אתמול ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", בין שתי המדינות. אם הוא יצליח, וכרגע הגורם הבכיר נותן לכך סיכוי נמוך, אז יכול להיות שהמלחמה תסתיים. אם המו"מ לא יצליח, "אז אנחנו נכנסים לשעת הכרעה. הרוסים יעשו הכל כדי לסגור את המצור על קייב. היכולת של העיר לעמוד מבחינה צבאית ואזרחית במצור תכריע את גורל המלחמה כולה", כך לפי דברי הגורם.
אכן, קייב מקדישה כרגע את כל המאמצים שלה להתכונן למצור אפשרי של הרוסים. האוקראינים אולי הופתעו מהמלחמה, אבל התאימו עצמם לנסיבות בגמישות ובמהירות. רמת התחכום שהם מגלים, לרבות בפריצה לרשתות הקשר הרוסיות המוצפנות, כדי לגלות היכן נמצאים הגנרלים הרוסים ולהרוג אותם, ובהקמת יחידות צבאיות ופרה-צבאיות ואימונן עם קליטת כלי הנשק שהמערב מביא – מעוררות השתאות.
אתמול, הגענו לבניין בדנריצה שטיל "רק" שיפשף את אחת מהפינות שלו, אבל שפשף מספיק חזק כדי שהגג יקרוס ושתי הקומות העליונות יתרסקו, באופן שהסתיים במותה של אחת הדיירות. ליד הבניין, אזרחים בונים שוחות עמוקות כדי להתכונן לפלישה לעיר. ב"Beer Bar", בר שכונתי שנמצא בקומה שמתחת לקו הקרקע, מתגוררים 15 צעירים ושני כלבים. שתי מלצריות שעבדו פה הביאו חברים נוספים, וביחד הם מבלים שם את הימים, משתדלים לייצר לעצמם שיחות ומשחקים כדי לשמור על רוח אופטימית.
גם בתחום האזרחי יש היערכות נרחבת. ב-4 במרץ כתב סגן ראש העיר קייב וולודימיר בונדארנקו לשורת חברות ענק וגורמי תעשייה, כספים ומסחר בכל העולם את הדברים הבאים: "אנו עומדים בפני הרגע המכונן של סדרי עולם ופוליטיקה: עימות מתמשך בין דמוקרטיה לדיקטטורה, בין עתיד משגשג לבין אוטוקרטיה טוטליטרית. אנו מעריכים מאוד את הסיוע של חברינו במאבק לשיקום השליטה והעצמאות של אוקראינה וריבונותה, ומבקשים את המשך התמיכה שלכם בסיוע מקיף".
בקייב גרו לפני המלחמה יותר מארבעה מיליון בני אדם. לפי העירייה, כמחצית מהתושבים עזבו. הנתון הזה כנראה אופטימי מדי, אבל גם אם מדובר בכ-60% שעזבו, העיר עדיין תכיל כשני מיליון תושבים שזקוקים לאספקה יומית של אוכל וצרכים נוספים, במקרה שרוסיה תסגור את טבעת המצור.
הסיוע המקיף שעליו בונדארנקו מדבר הוא רשימה של מצרכים בסיסיים, שנועדה לספק צורכי מחיה בסיסיים ביותר. המילים בה הן תמימות למראה, כמו הרשימה שאנחנו לוקחים איתנו למכולת. למרות זאת, עצם הצורך להעלות את הדברים הללו על הכתב בשנת 2022 רחוק מלהיות תמים. "דגנים (כוסמת, אורז, סולת, חיטה, בורגול, קוסקוס, שיבולת שועל, שעורה, דוחן)", נכתב שם בסעיף 1 מתוך 49. עוד מופיעים ברשימה: "כלי אוכל חד-פעמיים, מלח, סוכר, שמרים, סכיני גילוח חד-פעמיים, ג'ל גילוח, חומרי ניקוי, מצרכים רפואיים כמו חוסמי עורקים, מוצרי היגיינה ומגבונים, נייר טואלט ואוכל לתינוקות".
רבים בעולם קראו את הרשימה והגיבו, ומאז משוגרים אלפי טונות של מזון לקייב - חלק מהמזון מיועד לאספקה מיידית לבתי נצרכים וחלקו מיועד לאגירה במחסני ענק. המחסנים הם אולמות שבדרך כלל משמשים לצרכים אחרים והוסבו לאכלוס מאגרים שיאפשרו, ממש כמו בימי קדם, עמידה במצור של עיר המוקפת בצבא אויב.