בבית לוחמי הגטאות בקיבוץ בגליל המערבי שאותו הקימו שורדי שואה ופרטיזנים נערכה הערב (שלישי) עצרת הנעילה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. בטקס, שעמד בסימן "מרד גטו ורשה - בית ספר לרוח האדם", השתתפו נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ומפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין. ynet העביר את הטקס בשידור ישיר.
נשיאת העליון חיות התייחסה בדבריה במרומז לסוגיית חקיקת המהפכה המשפטית. "כל השורדים אשר בחרו בחיים לאחר השבר הגדול שחוו ראויים להוקרה ולהערכה עמוקה על שמצאו את הכוח לקום מעפר, לספר את סיפורם ולחיות חיים מלאי משמעות. מהזווית שלנו השופטים אומר כי ממוראות השואה ומן השבר הגדול שפקד את עמנו, למדנו לשנן לעצמנו יום יום ושעה שעה שמלאכתנו השיפוטית טובלת כולה באהבת אדם - כל אדם באשר הוא אדם", אמרה השופטת חיות.
היא הוסיפה: "למדנו כי עלינו לעמוד על משמר זכויות הפרט וערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שהינה 'חוף המבטחים' של העם היהודי. אם ההתנגדות היהודית לצורותיה והבחירה בחיים היא בית ספר לרוח האדם - נהיה אנחנו תלמידיו, ואת השיעור שלמדנו נזכור, ננצור ונעביר מדור לדור".
מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין אמר בטקס: "לפני 80 שנה פתחו לוחמי הארגונים היהודיים באש על הצבא הנאצי ובכך הציתו את מרד גטו ורשה. 80 שנה, ועדיין רוח הגבורה, הפועמת מזכרם של לוחמי מרד גטו ורשה, נושבת בעוז ומציתה את לבבות הלוחמים הצעירים, ממשיכי דרכם, מגיני עם ישראל. המרד, שפרץ בערב פסח 1943 והסתיים כחודש לאחר מכן, בחיסול הגטו, נחשב לאחד הסמלים המובהקים של ההתנגדות היהודית בשואה, ומבטא את אומץ הלב וההקרבה של הלוחמים והלוחמות היהודים בגטו ורשה".
במבט לאיומים הצבאיים הנוכחיים, אמר גורדין: "יחד נמשיך לתרגל ולהתאמן, יחד נמשיך להתעצם ולשכלל יכולות, יחד נטפח בקרבנו את ערכי אהבת האדם, העם והארץ. יחד נבטיח שכאן, במפעל החיים המשגשג בארץ אבותינו, ימשיך העם היהודי לצמוח, להתפתח ולהיות למופת בעבור אומות העולם.
"אנחנו, חיילי ומפקדי צה"ל, נמשיך להילחם נגד התבססות הטרור ולהגן על מדינת ישראל בכלל ועל גבולה הצפוני של מדינת ישראל ותושבי הצפון בפרט. אנו עומדים איתנים על המשמר, רואים ועוקבים אחר צעדי אויבנו - איראן, חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. מי שינסה לתקוף אותנו ולהפר את ריבונותה של מדינת ישראל - יידע את נחת זרועו הנטויה של צה"ל".
"השורדים השאירו לנו ירושה ערכית וייחודית"
מנכ"ל בית לוחמי הגטאות יגאל כהן אמר: "הלוחמות והלוחמים שנלחמו ביערות ובגטאות, בוורשה ובמקומות אחרים, חלמו על מדינה שערכים כמו צדק, סובלנות ואהבת האדם באשר הוא אדם הם נר לרגליה. שורדות ושורדי השואה שייסדו את הבית הזה השאירו לנו ירושה ערכית וייחודית שמאירה את דרכנו מאז ועד היום ועד בכלל".
כהן אמר עוד: "היום, 80 שנה אחרי אותו אירוע מכונן, נראה כי יש להישיר מבט אל מול המציאות בהבנה כי משא החינוך שבו עוסק הבית הזה הוא המטלה המרכזית והחשובה הניצבת לפתחנו. הצורך להשפיע על ההווה ועל העתיד כרוך במלאכה ארוכה ותהליכית שמשולבים בה הזיכרון ההיסטורי ותמרורי האזהרה לצד השראה גדולה".
מזכ"ל מחנות העולים אילן גזית ציין בדבריו כי המרד בנאצים עמד על שלושה ציוויים: לא תסתגל, הגשם את האידיאל, אהוב את עמך ואת בני האדם באשר הם. "הלוואי והייתי יכול לומר כי ציוויים אלה הפכו להיות אמות המידה לחיינו כאן, כפי שאבא קובנר שאף - ש'מכאן ואילך לא תהיה אמת מידה (אחרת) לאהבה, לשנאה, לנאמנות, אלא זאת", אמר גזית.
הוא הוסיף: "לדאבוני זו אינה המציאות. זוהי משאלת לב. ואני הקטן עומד על הבמה, שנוסדה על ידי טוביה וצביה, אנטק וחווקה וכל המורדים והלוחמות, כנציג של כלל תנועות הנוער, של קיבוצי המחנכים ותנועות הבוגרים, של התנועות החלוציות ומתחייב: שלוש השורות בהיסטוריה, שנכתבו באמונה ובאהבה אין קץ, ימשיכו להיות חקוקות על לוח ליבי וליבנו לעד".
במעמד הדלקת שש המשואות לזכר שישה מיליון הנספים צוינו סיפורי חייהם של שורדות ושורדי שואה – ברוך קופולד, פרופ' אריה קורצווייל, אברהם (אבי) אלבחרי, רפאל (רפי) פולמן, שרה לוין, צביה לובטקין ויצחק אנטק צוקרמן ז"ל. בנוסף הונח זר חסידי אומות עולם על-ידי שורדת השואה רבקה (ריקי) יעקבי.
מוקדם יותר היום השתתפו אלפי בני אדם מרחבי העולם במצעד החיים בפולין. אחרי הצעידה מאושוויץ לבירקנאו, נערך טקס שבמהלכו שר עברי לידר "בואי אמא" בדואט עם שורדת השואה שושנה טריסטר. דליה, אמו של לידר, נולדה בוורשה בשנת 1938. כילדה בת ארבע היא הוברחה מהגטו על ידי אביה שנרצח מאוחר יותר באושוויץ. דליה התאחדה עם אמה רק לאחר המלחמה.
יו"ר מצעד החיים, ד"ר שמואל רוזנמן, אמר בנאומו: "ב-1948 נוסדה המדינה היהודית מחדש בארץ ישראל לאחר 2,000 שנות גלות יהודית. ב-1988, על רקע גל עולה של אנטישמיות והכחשת שואה בכל רחבי העולם, נוסד מצעד החיים. התקווה שלנו היא שאתם, הדור הבא, תהיו עדי שואה, תתחייבו להיות נושאי הלפיד של הזיכרון ולהילחם באנטישמיות. שנאה ורוע לא ניצחו אז, ושנאה ורוע לא ינצחו עכשיו".
נציג ממשלת ישראל בטקס, שר החינוך יואב קיש, אמר: "כאן, בבירקנאו, אני עומד היום כשר החינוך של מדינת ישראל, עם כולכם, משתתפים בצעדת החיים. צעדתי היום מאושוויץ לבירקנאו, צעדתי וזכרתי את אחינו ואחיותינו שעונו, נרצחו, ונשרפו חיים, כאן, בגטו ארור זה. אני עומד כאן ומצדיע לניצולי השואה, אלו שזוועות השואה צרובות לנפשם ובשרם לנצח.
"רבים מהם, אינם איתנו עוד. רבים מהם הצליחו למרות הכול לבנות חיים חדשים מאפר לאחר המלחמה, ואפילו לגדל משפחה, אך מעולם לא שכחו מה עברו. אני מצדיע לגיבורים היהודים שנלחמו כגד הנאצים ושותפיהם. אחד מהם הוא סבי, פריגודיר פרדריק הרמן קיש, זיכרונו לברכה. מעולם לא פגשתי את סבי. הוא היה חייל ולוחם בצבא הבריטי. בינואר 1943 הוא שחרר את היהודים ממחנה הריכוז ג'אדו בטריפולי. זהו ההישג של סבי שאני הכי גאה בו".
"עלינו לעולם לא לשכוח"
השר קיש, לשעבר טייס קרב בחיל האוויר, צעק בחוזקה "עם ישראל חי" - ואמר עוד: "מדינת ישראל חוגגת 75 שנות עצמאות. מדינה שעדיין נלחמת על קיומה, אבל בה בעת הפכה לבית עבור העם היהודי. מדינה חזקה, מצליחה ומשגשגת עם אחד מחילות האוויר החזקים והמובילים בעולם - מה שמבטיח שלעולם לא תהיה שואה נוספת. מדינה שזוכרת את הקורבנות ומעבירה הלאה את מורשת זיכרון השואה. עלינו לעולם לא לשכוח".
במהלך הטקס הודלקו שבעה לפידים. לראשונה במצעד החיים, אחת המשואות הודלקה לזכר יהדות תוניסיה. את המשואה הדליקו חיים טייב ואשתו איריס, דור שלישי ליהודי תוניסיה תחת הכיבוש הנאצי. "צעדתי היום כשבליבי סבי, חיים טייב, שעל שמו אני נקרא, שנלקח לעבודות פרך וחזר כשהוא עור ועצמות, מוכה וחבול", אמר חיים טייב. "חשוב שנזכור גם את סיפור השואה של קהילות צפון אפריקה".
במצעד החיים השתתף גם נשיא איטליה סרג'ו מרטלה שאמר בטקס: "התכנסנו כאן היום כדי לזכור ולחלוק כבוד למיליוני הקורבנות של המשטר הנאצי צמא הדם, שפשעיו הנוראיים נגד האנושות התאפשרו בגלל שיתוף הפעולה של מנהיגים אירופאיים פשיסטיים, אשר הסגירו את אזרחיהם שלהם לידי הנאצים האכזריים. פשעים אלה לעולם לא יישכחו ולא ייסלחו.
"במחנות הנאצים, בנוסף למיליוני יהודים, גם אסירים פוליטיים, בני הקבוצות של סינטי ורומא, בעלי מוגבלויות ולהט"ב מצאו את מותם בתאי הגזים או בעקבות תנאים של קור קיצוני, תשישות, רעב ומחלות או אפילו כקורבנות של ניסויים מדעיים נפשעים. אזרחים תמימים מכל רחבי אירופה הועברו באכזריות למקום המוות הזה. בית קברות עצום ללא קברים".
אירועי יום השואה החלו הבוקר בצפירת דומייה בת שתי דקות שהושמעה בשעה 10:00. בשעה 10:02 התקיים טקס הנחת הזרים באוהל יזכור במוזיאון יד ושם בירושלים בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נציגים של ארגוני ניצולים ולוחמים.
בשעה 11:00 נפתח טקס "לכל איש יש שם" שבו הוקראו שמות קורבנות השואה והונחו זרים על ידי הציבור הרחב. הטקס נערך באוהל יזכור ביד ושם, ובמקביל גם במשכן הכנסת בחסות יו"ר הכנסת אוחנה.
נשיא המדינה הרצוג הזכיר בטקס בכנסת את דבריה של שורדת השואה שושנה וייס שביקשה אמש בעצרת הזיכרון הממלכתית ביד ושם "להתאחד ולהתלכד". לדברי הנשיא הרצוג, "אין לנו ארץ אחרת - בואו נקשיב לה". ראש הממשלה נתניהו הקריא את שמות בני משפחתו של חמיו, שמואל בן ארצי, שנספו בשואה.
נתניהו אמר אמש בעצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה: "אני עומד פה הרבה שנים ואני מצהיר בפני העולם כולו - 'לעולם לא עוד'. הפעם אני מבקש להדגיש - מבקשי נפשנו, הצוררים החדשים, אולי חושבים שאין לנו את הנחישות והלכידות הפנימית לעמוד מולם - אבל הם טועים בגדול". הנשיא הרצוג הרצוג קרא בנאומו להותיר את ימי הזיכרון מחוץ למחלוקת - והזהיר מהשוואות לנאצים: "עלינו להיזהר ולהישמר מכל דימוי, מכל השוואה. לא לשואה ולא לנאצים".