בנט מול האופוזיציה: העימות על חוק החשמל
(צילום: מורן אזולאי, ערוץ כנסת, מתוך הטוויטר של גלית דיסטל)
כנסת ישראל סערה הבוקר (יום רביעי) במהלך ההצבעות על חוק החשמל, שיאפשר חיבור לתשתיות חשמל למבנים שהוקמו ללא היתר. חברי הכנסת מהאופוזיציה צעקו לראש הממשלה נפתלי בנט שהוא "מכר את המדינה", ובצעד חריג הוא החליט לקום לעברם וכינה אותם "צבועים", תוך שהוא מטיח האשמות גם בראש האופוזיציה בנימין נתניהו. בסיום הדיון נחלה הקואליציה הצלחה נוספת, והחוק אושר. על מה הייתה כל המהומה?
נדגיש תחילה כי המהומה בכנסת סבבה לא רק סביב חוק החשמל, אלא גם סביב הצבעתו של בנט נגד ההסתייגות שהוסיפה האופוזיציה שביקשה להחיל את החוק גם על "ההתיישבות הצעירה". ההתיישבות הצעירה היא השם שנתנו המתנחלים למאחזים לא-חוקיים שנבנו בשטחי יהודה ושומרון, והם מנהלים מאבק לטובת הסדרתם עוד מימי הממשלות הקודמות בראשות נתניהו. לפני הבחירות, הבטיח בנט שיסדיר את המאחזים.
ובחזרה לחוק החשמל - החוק, כאמור, יאפשר לבעלי בתים שנבנו באופן לא-חוקי לבקש להסדיר את מגוריהם ולהתחבר לתשתיות - גם במקרים שהוצא צו הריסה לביתם. לפני אישורו בכנסת גרם החוק למתיחות בקואליציה, בעיקר בין חברי רע"מ לשרת הפנים שקד והאגף הימני בממשלה, ולכן החוק עבר ארבע גרסאות עד שהגיע לנוסח שאושר הבוקר. את החוק קידם יו"ר ועדת הפנים, חבר הכנסת ואליד טאהא, שהסביר באחד הדיונים את המטרה: "יש אזרחים ששילמו בחייהם בשל אלתורי חיבור לחשמל. החוק בא להבטיח שכל אדם יקבל זכות בסיסית להתחבר לחשמל".
מטרת תיקון מספר 136 בחוק התכנון והבנייה, שכונה "חוק החשמל", היא לשנות את סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה - שקבע כי חברת חשמל לא תחבר את המבנה לרשת החשמל אלא אם כן ניתן היתר בנייה. הרציונל שעמד מאחורי הסעיף היה לא לאפשר חיבור בית שנבנה ללא היתר, כדי לא להכשיר התנהגות לא-חוקית בדיעבד.
כבר לפני יותר מעשור תוקן החוק והוסף לו הסעיף שמאפשר לשר הפנים לאשר במקרים מיוחדים חיבור לחשמל גם ללא היתר בנייה, בתנאי שהשטח צפוי לקבל בהמשך היתר מהרשות המקומית. מאחר שמדובר בסמכות שבשיקול דעת, בשנת 2014 מצא לנכון שר הפנים דאז, גדעון סער, לקבוע מתווה להפעלת סמכות שר הפנים לפי הסעיף. בין היתר נקבע במתווה כי הוא יחול רק על יחידות דיור שנבנו לפני שנת 2014, רק במקרה שהשטח כלול בתכנית מפורטת שהופקדה, וכי לא תתקבל בקשה ביחס למבנה שלגביו תלויים ועומדים צווי הריסה.
3 צפייה בגלריה
החוק יחול על מבנים שבנייתם הסתיימה עד ראשית 2018. ועדת הפנים
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
כעת, התיקון שאושר הבוקר הגדיל את מספר המבנים שיכולים להתחבר לחשמל בחסות החוק - שכן הוא יחול על מבני מגורים שבנייתם הסתיימה עד ל-1 בינואר 2018 ולא נוספה להם תוספת בנייה מאז אותו תאריך. בנוסף, ובניגוד לחוק הקודם, נקבע כי גם בתים שהוצאו נגד צווי הריסה יוכלו להתחבר לחשמל - כל עוד עברו שנתיים ממועד הוצאת הצו והוא לא נאכף.
התיקון - וכנגזרת גם המתווה הנלווה לו - קבע כי שרת הפנים רשאית לאשר חיבור לחשמל בשטח לא-מוכר כבר עם הגשת תוכנית מפורטת שמייעדת את השטח למגורים. עם זאת, התנאי הוא שמדובר בתוכנית שמגישים אדם פרטי או רשות מקומית, שמוכיחה שאכן השטח מיועד למגורים. הרעיון מאחורי קביעות אלו הוא לגרום לבעלי אותן קרקעות להסדיר את מגוריהם ולאפשר חיבור רק למבנים שקיימת היתכנות קרובה שיאושרו למגורים במסגרת התכנית המפורטת שהוגשה.
האישור לחיבור לחשמל יינתן במספר תנאים, ובהם שמי שהגיש את הבקשה הוא מי שרשאי להגיש בקשה להיתר. הוא אמור להתחייב להגיש בקשה להיתר בתוך ארבעה חודשים, ולפעול להוצאתו תוך שישה חודשים ככל שהדברים תלויים בו. אגב, הפזורה הבדואית לא נכללת בחוק, שכן שם אין כל תוכנית לאישור הבנייה.
החוק שדנו בו בחודשים האחרונים בוועדת הפנים של הכנסת לא היה מוסכם תחילה על שרת הפנים איילת שקד. עיקר המלחמה של השרה היה שבתים עם צווי הריסה לא יחוברו לחשמל, שהערבויות יוחזרו כשאין היתר ושתוכנית מפורטת תהיה תנאי לחיבור מבנה לחשמל. לבסוף, כאמור, הוסכם שיתאפשר חיבור לחשמל גם לבתים עם צווי הריסה - אך רק אם עברו שנתיים שבהן הצו לא נאכף. כמו כן הסכימו הצדדים על הגשת תוכנית מפורטת כתנאי בסיסי לאישור החיבור לחשמל.
את מתנגדי החוק מהאופוזיציה ההסכמות שאליהן הגיעה שקד לא מספקות - והם טוענים כי הממשלה העניקה פרס לאנשים שבנו את בתיהם בצורה לא-חוקית. עם זאת, חברי הכנסת מרע"מ טוענים כי לערבים לא הייתה ברירה לבנות באופן לא-חוקי, משום שהמדינה לא הגישה תוכניות מסודרות לבנייה ביישובים הערביים ולמעשה לא הותירה להם ברירות. השרה שקד, מנגד, טוענת כי התיקון שאושר הבוקר אינו כל-כך דרמטי - וכי גם ממשלות קודמו פעלו מכורח חוק החשמל.
כעת, לאחר שעבר במליאה, הוקם בחברת החשמל צוות מקצועי מיוחד ליישום החוק. הצוות יפעל לטובת יישום מיטבי של החוק, כך שיחוברו מבנים שיעמדו בקריטריונים שהחוק קבע. כל בקשה שתוגש ותעמוד בדרישות החוק תיבחן ברמה הפרטנית ובמידת הצורך יעמוד הצוות בקשר עם רשויות התכנון על מנת לקדם את החיבורים ולפתוח חסמים סטטוטוריים.
