נשיא אינדונזיה הנבחר פראבואו סוביאנטו התייחס הבוקר (שבת) לראשונה מאז הבחירות בארצו למלחמה ברצועת עזה, ולפעילות צה"ל ברפיח בפרט, וטען כי "יש לפתוח בחקירה מקיפה בנוגע לאלימות שם". הוא הוסיף כי אינדונזיה "מוכנה לקלוט כ-1,000 פליטים עזתים, ולהעניק להם טיפול רפואי".
במהלך ועידת הביטחון המרכזית של אסיה, התייחס סוביאנטו גם לנאומו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שחשף את ההצעה הישראלית לעסקת חטופים והפסקת אש, ואמר כי "מדובר בצעד חשוב - ובכיוון הנכון". לדבריו, "אנו אף מוכנים לשלוח כוח לשמירת שלום לעזה כדי לאכוף את הפסקת האש במידת הצורך".
אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, ולפני כחודשיים נחשף ב-ynet כי בתום מגעים חשאיים הושג הסכם לנרמול היחסים עם ישראל, שבתמורה לכך תסיר את התנגדותה לצירוף אינדונזיה ל-OECD. אך למרות ההתקדמות ביחסים בין המדינות, עם פרוץ המלחמה מיהרו לצאת אלפים לרחובות ג'קרטה, בירת אינדונזיה, ולמחות על פעילות ישראל ברצועת עזה. המפגינים הניפו דגלי פלסטין, צעדו עם כרזות המציגות תמונות של הרוגים מרצועת עזה, ואף הציגו את תמונת ראש הממשלה בנימין נתניהו כשלראשו קרני שטן, ובצדה הכיתוב: "ישראל טרוריסטית".
שוחרר מהצבא בשל פגיעה בזכויות אדם - זה הנשיא הנבחר
המגעים בין ישראל לאינדונזיה התנהלו מול הממשל של הנשיא הקודם, וכעת הנשיא הנבחר סוביאנטו, ששירת כקצין צבאי בכיר ושוחרר לאחר שהוטחו בו האשמות כבדות על פגיעה בזכויות אדם, יצטרך להיכנס לשיחות. הקריירה הצבאית של סוביאנטו התנהלה תחת המשטר הרודני של סוהרטו והוא אף היה נשוי לאחת מבנותיו. יתר על כן, הוא בעל עבר בעייתי של הפרת זכויות אדם בהיותו בצמרת הצבאית, לרבות פגיעה בפעילים למען דמוקרטיה. בשל כך אף שוחרר מהצבא בראשית המעבר לדמוקרטיה - וכניסתו לארצות הברית נאסרה במשך כמה שנים.
ד"ר גיורא אלירז מהפורום לחשיבה אזורית הבהיר כי סוביאנטו שותף לעמדה האינדונזית הקשוחה והביקורתית כלפי ישראל, אך ציין כי "ניתן להתרשם בזהירות שגישתו בנושא ממלכתית ושהוא אינו נוטה לרטוריקה מתלהמת בנושא". לדבריו, "ב-2021 אף דווח בתקשורת שהוא נפגש בשולי כנס בבחריין עם ראש המל"ל הישראלי דאז, ואף צולם משוחח בשולי אותו כנס עם דיפלומט ישראלי. בהודעה שהוא הוציא נאמר כי לא נאסר לדבר עם פקידים ישראלים כאשר הדבר משרת אינטרסים לאומיים.
"כמו כן, ב-2018 כאשר הוא בלט כאופוזיציונר לממשלה ונהנה מאהדה בפוליטיקת הרחוב של חוגים איסלאמיסטיים, הוא לא נרתע מלהשמיע קול שאינו מתכתב עם תפיסתם, שהיה פחות נוקב וביקורתי מזה של הממשל האינדונזי, בנוגע להודעת ראש ממשלת אוסטרליה כי ארצו שוקלת להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את שגרירותה. כך טען פראבואו כי אוסטרליה היא 'מדינה עצמאית וריבונית, ולפיכך יש לכבד את ריבונותה'", כתב ד"ר אלירז.
עוד ציין כי "סביר שכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל – לא יקרה לפני נורמליזציה ביחסי ישראל עם סעודיה". לדבריו, "מהלך שכזה מצד סעודיה, שומרת המקומות הקדושים לאיסלאם ומרכז כובד היסטורי בעולם המוסלמי - עשוי למתן את החשש בג'קרטה מפני תגובה פנימית טעונת רגשות איסלאמיים נוכח מהלך לשינוי המדיניות כלפי ישראל".
ד"ר אלירז הדגיש כי "עדיין ניצבים סימני שאלה מהותיים, ועיקרם האם אינדונזיה תסטה מעמדה מסורתית של עשרות שנים שלפיה לא ייכונו קשרים דיפלומטיים מלאים עם ישראל - טרם כינון מדינה פלסטינית עצמאית, או אולי תסתפק לצורך התחלת השינוי במדיניותה כלפי ישראל בתזוזה לכיוון פתרון מדיני של הסכסוך הישראלי–פלסטיני".
הפערים באינדונזיה - וההסכמות בנוגע לסוגיה הישראלית
אינדונזיה ידועה כמדינה מגוונת לאור גודלה המשמעותי, כ-280 מיליון בני אדם, אך למרות הפערים הרבים בין אזרחי המדינה, שבאים לידי ביטוי בתפיסות דתיות שונות, מורכבויות בין סונים לשיעים, אידיאולוגיות שונות וסוגיות פוליטית במדינה - מרביתם מתאחדים כשזה מגיע לנושא ישראל, ובעיקר שעולה הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כך למשל, בשנה שעברה סירבו הרשויות בבאלי לארח את נבחרת הנוער הישראלית בטורניר המונדיאליטו (אליפות העולם עד גיל 20), ופיפ"א החליטה לבטל את אירוח המשחקים באינדונזיה - ולהעבירם למיקום אחר.
אך מאז ה-7 באוקטובר הקולות באינדונזיה סביב הנושא הישראלי התחזקו, וקבוצות מוסלמיות רבות הבטיחו "לתמוך בפלסטינים ולגנות את ישראל", תוך שהן קוראות להגיע להפסקת אש. בין הקבוצות שהביעו "תמיכה ומחויבות בלב שלם בתנועת העצמאות הפלסטינית" וקראו לפתרון שקט וצודק של המלחמה, ניתן לראות את תנועת "נאהדאתול עוּלמא" (Nahdatul Ulama, בקיצור NU), הגדולה בתנועות האיסלאמיות באינדונזיה שבה חברים כ-95 מיליון חברים, ואת תנועת "מוחמדיה", השנייה בגודלה במדינה שבה חברים כ-30 מיליון בני אדם.
היו"ר הכללי של תנועת NU הדגיש כי חשוב להיות עקביים בהגנה על האינטרסים הפלסטיניים, ואמר כי נושא המדינה הפלסטינית - בלתי ניתן לערעור. המזכיר הכללי תנועת "מוחמדיה", אמר כי "נעביר סיוע הומניטרי לפלסטין במידת הצורך" - ודחק בישראל "לא לנצל את הסכסוך כדי להמשיך בסיפוח ובתוקפנות נגד אדמה פלסטינית ואנשיה".
עמידת אזרחי אינדונזיה והארגונים במדינה נגד הפעילות של ישראל ולצד חמאס נובעת בשל תפיסת העולם הדתית-מוסלמית שלהם, ולמרות שהסכסוך הישראלי-פלסטיני עוסק בגורמים נוספים מלבד דת - הם נוטים לראות אותו בראייה דתית בלבד. לכן לתפיסתם, הם לא יכולים לתמוך בפעולות של ישראל נגד חמאס - ואף לא אחד מהם גינה בגלוי את הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר.
עם זאת, למרות התמיכה שהביעו קבוצות אינדונזיות בפלסטינים, לחמאס יש השפעה מועטה על ארגוני הטרור במדינה. כך למשל, בהשוואה למתקפות דאעש בשנת 2014, לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ארגוני הטרור באינדונזיה לא סיפקו סיוע לחמאס או התאימו את יעדיהם כדי לתמוך במטרת חמאס נגד ישראל. בניגוד לכך, לאחר הכרזת דאעש קבוצות רבות באינדונזיה הכריזו מיד על תמיכה ושינו את הפעולות שלהן בהתאם. בתוך שנה, 18 ארגוני טרור אינדונזיים הכריזו על תמיכה, ורבים מהם אף קבעו נהלים לסייע במלחמה שמנהל דאעש.
אך כעת הדבר לא קרה, בין היתר בשל מאבקי כוח פנימיים בין ארגוני הטרור באינדונזיה ופעולות הממשל נגד הארגונים - אך גם כיוון שתמיכה בחמאס לא משרתת את האינטרסים שלהם. למעשה, מפרוץ המלחמה אף ארגון טרור גדול באינדונזיה לא הכריז רשמית על תמיכה בחמאס, או הפנה משאבים כדי לסייע לחמאס במלחמה נגד ישראל.
גם גורמים בממשל באינדונזיה הבהירו את עמדתם בנוגע למלחמה בין ישראל לחמאס, ובחודש נובמבר האחרון קיימו רבים מהם, בהם פוליטיקאים, שרים ומנהיגים דתיים, "פעולה גדולה" בבירת המדינה - למען "ברית העם האינדונזי להגנה על פלסטין".
בכירים במדינה גינו את ישראל מאז פרוץ המלחמה, והפוליטיזציה של הנושא ומסגורו באינדונזיה הובילו להשלכות רבות על אזרחי המדינה - שהתבטאו באופן נחרץ נגד ישראל. אך השתלשלות האירועים עלולה לפגוע בתדמית של אינדונזיה ברחבי העולם, ששואפת להיות מדינה מוסלמית מתונה שמתגאה בגיוון הדעות ובהומניזם שלה.