שמונה ימים בלבד נותרו עד ליום הבחירות בארה"ב, והנשיא דונלד טראמפ ויריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן ממשיכים במסע דילוגים בין מדינות המפתח המתנדנדות, שבשיטת האלקטורים הנהוגה בארה"ב הן אלו שיקבעו מי ייכנס לבית הלבן ב-20 בינואר 2021, ולא מספר הקולות הארצי שיקבל כל מועמד. בעוד ביידן משתדל לערוך אירועים מצומצמים מאוד תוך הקפדה על הגבלות הקורונה, טראמפ מזלזל בהן למרות התפשטותו המחודשת של הנגיף ברחבי אמריקה, ועורך כעת עצרות המוניות כמה פעמים בכל יום. אבל נראה שמדינה אחת הוא שוכח, למרות סימנים מדאיגים עבורו שם, טקסס.
9 צפייה בגלריה
טראמפ בעצרת החודש בפלורידה. "טקסס? זו לא מדינת מפתח", אמרו בקמפיין שלו
(צילום: gettyimages)
טראמפ התבדח: "אם אפסיד, אולי אעזוב את המדינה"
בקמפיין של טראמפ אומרים כי בכוונתו לבקר ביותר מעשר מדינות מפתח בישורת האחרונה של המרוץ, ורק ב-48 השעות האחרונות שלפני 3 בנובמבר הוא מתכוון לקיים 11 עצרות המוניות. היום יגיע טראמפ לפנסילבניה, מדינה שמחלקת 20 אלקטורים ונחשבת לכזו שבלעדיה סיכוייו לנצח קלושים למדי. הוא יערוך בה שלוש עצרות שונות. בהמשך השבוע יגיע אליה פעם נוספת, ויבקר גם במישיגן, בוויסקונסין, נברסקה, אריזונה ונבאדה.
מדינה אחת, כאמור, לא נמצאת ברשימה הזו, והיא טקסס הענקית – שבלי 38 האלקטורים שלה אין לטראמפ אף סיכוי לזכות בארבע שנים נוספות בבית הלבן. טקסס, מדינה שהצביעה בעד נשיא רפובליקני בכל מערכת בחירות מאז 1980, מסתמנת במערכת הבחירות הנוכחית כמדינה שמתנהל בה קרב צמוד למדי. לפי ממוצע הסקרים של אתר FiveThirtyEight, בין שני המועמדים יש למעשה תיקו סטטיסטי: 47.7% לטראמפ, ו-47.2% לביידן. סקר אחרון שפורסם היום, ונערך על-ידי אוניברסיטה מקומית בטקסס, ביידן מוביל על הנשיא הרפובליקני בפער קטן של 3%.
60 מיליון אמריקנים כבר הצביעו
לא רק הסקרים מטקסס צריכים אולי להדאיג את הנשיא, אלא גם נתוני ההצבעה המוקדמת שם – ששוברים שיאים. טקסס היא אחת מחמש מדינות בארה"ב שסירבו להרחיב את זכות ההצבעה בדואר בצל מגפת הקורונה וחששם של בוחרים רבים להידבק בנגיף בתורים לקלפיות. במקום זאת היא האריכה בשבוע את האפשרות להצביע מוקדם יותר בקלפיות מיוחדות, והבוחרים הסתערו על אפשרות זו. לפי נתונים עדכניים של פרויקט U.S. Elections Project, עד כה הצביעו בטקסס יותר מ-7 מיליון בוחרים. מדובר לא רק במספר גדול יותר מזה שנרשם בהצבעה המוקדמת בטקסס ב-2016, אלא בכ-80% מכלל הקולות שנספרו באותן בחירות לפני ארבע שנים, גם בהצבעה המוקדמת וגם ביום הבחירות עצמו.
למעשה, בין אם הסיבה לכך היא המגפה או התלהבות של הבוחרים, בכל רחבי ארה"ב כבר נשברו שיאי ההצבעה המוקדמת, עם כמעט 60 מיליון שכבר הצביעו – כ-43% מכלל הקולות שנספרו ב-2016. מומחים בארה"ב מעריכים ששיעור ההצבעה הכללי בבחירות הפעם יהיה הגבוה ביותר מאז 1908, ויעמוד על כ-65%. פרופסור מייקל מקדונלד, העוקב אחרי נתוני ההצבעה המוקדמת, מעריך שכ-150 מיליון אמריקנים יצביעו הפעם בבחירות, בעוד ב-2016 הצביעו 139 מיליון.
לגבי טקסס לא ברור בינתיים מה משמעות שיעור ההשתתפות הגדול בהצבעה המוקדמת, בין היתר לאור העובדה שבמדינה זו הבוחרים אינם רשומים לאחת משתי המפלגות, ולכן אין מדד שמאפשר להעריך מי מבין המועמדים מוביל. על כל פנים, בקמפיין טראמפ מביעים ביטחון שהנשיא ינצח בטקסס. המושל לשעבר ריק פרי, שבעבר גם שימש כשר האנרגיה של טראמפ, אמר הלילה בשיחה של אנשי הקמפיין עם עיתונאים כי טראמפ לא מתכוון להגיע לטקסס לפני יום הבחירות. טראמפ, הוא אמר, יבקר במדינות המפתח. "טקסס היא לא מדינת מפתח", הוסיף.
גם ביידן, יש להדגיש, לא צפוי לבקר בטקסס בימים הקרובים, אך הקמפיין שלו מתכוון לשלוח לשם ביום שישי את סגניתו במרוץ, הסנאטורית קמלה האריס. ככל הנראה מטרת הביקור שלה שם תהיה לעודד מצביעים שחורים לצאת לקלפיות, במיוחד בערים גדולות כמו יוסטון ודאלאס.
קרב על פרברי טקסס
לפי סוכנות הידיעות AP, נתוני ההצבעה המוקדמת בטקסס מצביעים כעת על שיעור הצבעה גבוה ברחבי המדינה, ולא רק בערים הגדולות שנחשבות למעוזים של דמוקרטים – אלא גם במחוזות הפרבריים הנחשבים למתנדנדים ושבהם מאבדים אט אט הרפובליקנים אחיזה, עם השינוי הדמוגרפי שעוברת טקסס לאורך השנים.
הדמוקרטים מאמינים כבר שנים ארוכות שניצחון בטקסס טומן בחובו בעיקר נהירה של תומכיהם לקלפיות, כשרבים מהם – במיוחד לטינים – עד כה נמנעו מכך. לפי נתוני חברת L2, האוספת מידע על הבוחרים בטקסס, כמעט 50% מהמצביעים הרשומים שם מעולם לא הצביעו או מצביעים רק מדי פעם. זינוק בשיעור ההצבעה עלול להשפיע גם על מרוצים אחרים הנערכים במקביל לבחירות לנשיאות. הדמוקרטים מאמינים שיש להם סיכוי להשיג שליטה גם על בית הנבחרים המקומי של טקסס, על שישה מושבים בבית הנבחרים הפדרלי ועל מושב אחד בסנאט.
הרפובליקנים סבורים שהדמוקרטים מגזימים בפרשנות של נתוני ההצבעה, אף שהם מסכימים שהללו יהיו כנראה היסטוריים. דרק ראיין, אנליסט רפובליקני, חזה השבוע שבטקסס יצביעו בסופו של דבר כ-12 מיליון בוחרים, כמעט שלושה מיליון יותר מב-2016. הדמוקרטים שומרים על אופטימיות זהירה. "קשה לומר 'כן, אם נגיע ל-12 מיליון אז הדמוקרטים מנצחים', בגלל שאתה אף פעם לא יכול לדעת", אמר אבהי רחמן, דובר המפלגה הדמוקרטית בטקסס. "אבל בסופו של דבר, כן – אם נגיע ל-12 מיליון בוחרים אנחנו ננצח את הבחירות הללו", הוסיף.
הקרב המרכזי המסתמן בטקסס צפוי להיות כאמור בפרברים, שם הדמוקרטים גרפו הישגים משמעותיים בבחירות האמצע של 2018. אחד המחוזות החשובים ביותר הוא מחוז קולין בצפון טקסס, מחוץ לדאלאס, שבו יותר ממיליון בוחרים. ב-2016 הוא תמך בטראמפ בפער של 17%, אך שנתיים לאחר מכן, במרוץ על אחד המושבים בסנאט, בטו אורורק הדמוקרטי הפסיד שם בפער של 5% בלבד לטד קרוז המכהן.
כעת, יותר מחצי מבעלי זכות הבחירה במחוז קולין כבר מימשו את זכותם הדמוקרטית – שיעור ההצבעה במחוז הזה הוא הגבוה בכל טקסס. שיעור הצבעה גבוה נרשם גם במחוז דנטון הסמוך, אף הוא מעוז רפובליקני באופן מסורתי. אולי מחשש לאיבוד הרוב בבית הנבחרים המקומי, המושל הרפובליקני גרג אבוט ערך שם בשבוע שעבר ביקור שני במספר.
המסר של טראמפ: נפט, טילים וזומבים
במחוזות שבהם אוכלוסייה לטינית רבה, עם זאת, שיעור ההצבעה אינו גבוה כמו באזורים אחרים. במחוז הידלגו, למשל, השיעור לפי שעה אפילו מעט נמוך יותר ממה שהיה לפני ארבע שנים בשלב זה. ובמחוז ווילימסון שבפרברי העיר אוסטין, שם טראמפ ניצח בפער של 9% לפני ארבע שנים, יו"ר הסניף המקומי של המפלגה הרפובליקנית בטוח שגם הפעם הנשיא ינצח שם. "לא ראיתי שום תמיכה, התלהבות או התרגשות בצד הדמוקרטי", אמר סטיב ארמברוסטר.
למרות שאין בכוונתו לבקר בטקסס, הנשיא מנצל בימים האחרונים את הכרזתו של יריבו הדמוקרטי ולפיה הוא שואף לזנוח בהדרגה את תעשיית הנפט לטובת אנרגיה ירוקה. טראמפ מזהיר כעת שבמדינות שבהן הנפט הוא מגזר תעסוקה חשוב, כמו טקסס וגם פנסילבניה, המונים יאבדו את מקום עבודתם אם ביידן ייבחר. את ההתקפות שלו על ביידן המשיך הנשיא גם בעצרת אתמול בניו המפשייר, שבה הוא הזהיר מהתוכניות הכלכליות של ביידן – אותן הוא כינה "טיל שמכוון ללבו של מעמד הביניים".
בקמפיין הבחירות של טראמפ השתעשעו הלילה לרגל ליל כל הקדושים, וחשפו פרסומת שמזהירה את הבוחרים מהצבעה לביידן ה"זומבי", ומספקת להם "סימנים" שיאפשרו את זיהויו ככזה. בהודעה שפרסם הקמפיין נמסר כי הפרסומת תוצג בין היתר במהלך שידור הסדרה "אימת המתים המהלכים". טראמפ ואנשיו, נזכיר, מנסים כבר זמן רב להציג את ביידן בן ה-77 כזקן תשוש שאיבד את צלילותו, כזה שהדמוקרטים הפרוגרסיבים יוכלו לנצל כדי לממש את מדיניותם. טראמפ, נזכיר, הוא בן 74.
"הפרסומת קוראת לבוחרים להצביע לנשיא טראמפ ביום הבחירות, ולהשאיר זומבים כמו ג'ו ביידן מחוץ לבית הלבן. אחרי הכול, מה יכול להיות מפחיד יותר מנשיאות של ביידן?", מסר הקמפיין של הנשיא. טראמפ עצמו אירח הלילה בבית הלבן, יחד עם רעייתו מלניה, ילדים מחופשים במסיבה מסורתית לרגל ליל כל הקדושים, למרות המגפה. הילדים עטו מסכות ושמרו על מרחק, אך טראמפ ומלניה, שכבר נדבקו בקורונה והחלימו, לא עטו מסכות.
התפרצות קורונה שנייה בבית הלבן
ביידן, מצדו, ממשיך להכות ללא הרף בנקודת התורפה המרכזית של טראמפ – הטיפול במשבר הקורונה, שהסקרים מלמדים כי רוב גדול של אמריקנים אינם שבעי רצון ממנו. הזינוק בתחלואה בימים האחרונים, כאשר בסוף השבוע נרשם שיא יומי של נדבקים (יותר מ-83,000), מגיע בתזמון בעייתי עבור הנשיא.
תחמושת נוספת לביידן סיפק אתמול ראש הסגל של הבית הלבן, מארק מדוז. בראיון ל-CNN אמר מדוז כי "אנחנו לא הולכים להשתלט על המגפה", ובקמפיין ביידן הסתערו על ההתבטאות הזו, למרות שמדוז ניסה בהמשך לתקנה. "זו הודאה בתבוסה", אמרו. ביידן עצמו טען שראש הסגל לא מעד בלשונו: "זו הייתה הכרה גלויה באסטרטגיה שהייתה לנשיא טראמפ מתחילת המשבר – לנופף בדגל לבן של תבוסה ולקוות שבאמצעות התעלמות מהנגיף הוא פשוט ייעלם. הוא לא נעלם, ולא ייעלם".
חדשות לא-נעימות נוספות עבור טראמפ הגיעו אתמול כאשר התברר שהבית הלבן חווה כעת התפרצות קורונה שנייה בתוך חודש. בהתפרצות הקודמת נדבקו הנשיא עצמו ועוד בכירים אחרים, וכעת נדבקו כמה עוזרים מהצד של סגנו מייק פנס. ראש הסגל של פנס, מארק שורט, אובחן כנשא של הנגיף יחד עם עוד ארבעה אחרים מהצוות של סגן הנשיא. למרות זאת, פנס ממשיך לערוך עצרות בחירות כרגיל ולא נכנס לבידוד. לפי הבית הלבן רופאים אישרו לפנס לנסוע ולא להיכנס לבידוד מכיוון שסגן הנשיא הוא "עובד חיוני".
הקול המכריע בבחירות? השופטת של טראמפ תאושר
בתוך כך, בוושינגטון נערכים היום להצבעה הסופית במליאת הסנאט על אישור מינויה של השופטת איימי קוני בארט לבית המשפט העליון, הצבעה שצפויה הערב או הלילה. בארט, שנחשבת לשופטת שמרנית-למדי, נבחרה על-ידי טראמפ למלא את המושב של השופטת הליברלית רות ביידר גינסבורג שהלכה לעולמה בחודש שעבר, במהלך שמעורר את זעמם של הדמוקרטים – וגם את חששם.
עם מינויה יגדל הרוב השמרני בעליון ל-6 שופטים מול 3 שופטים ליברלים, ובארט עשויה להיות הקול המכריע בסוגיות מרכזיות כמו הפלות, זכויות להט"ב ואפילו הבחירות עצמן, אם יתעוררו קרבות משפטיים במקרה של מרוץ צמוד. כשבוע לאחר הבחירות צפוי העליון לדון גם בעתירה של הרפובליקנים הדורשת לבטל את תוכנית הדגל של הנשיא הקודם ברק אובמה, "אובמה קר", שמספקת ביטוחי בריאות למיליוני אמריקנים ומונעת אפליה של כאלו עם מחלות רקע.
בארט היא בת 48 בלבד, ומינויה לכל החיים יאפשר לה להשפיע עשרות שנים על אופיו של בית המשפט העליון. בעוד טראמפ מקווה שמינויה בזריזות חסרת תקדים תעניק לו נקודות זכות בקרב רפובליקנים שמרנים שאולי מאסו באופיו הגס, הדמוקרטים מנסים גם הם לנצל את הסוגיה ו"להפחיד" את המצביעים שלהם אל הקלפיות. הם מדגישים במיוחד את האפשרות שבארט תהיה הקול שיביא לביטול "אובמה קר" מיד לאחר הבחירות. הם גם מאשימים את הרפובליקנים בצביעות, לאור העובדה שרק לפני ארבע שנים הם חסמו את המועמד של אובמה לבית המשפט העליון, בטענה שאין לאפשר מינוי שכזה בשנת בחירות – וכעת הם עושים זאת שבוע בלבד לפני הבחירות.
לרפובליקנים יש רוב מוצק לאישור המינוי, וכבר אתמול הם אישרו ברוב קולות למנוע מהדמוקרטים את האפשרות לערוך פיליבסטר בהצבעה הסופית. שתי סנאטוריות רפובליקניות התנגדו להליך המזורז לפני הבחירות, אך משההליך הזה אושר, אחת מהן הודיעה בסוף השבוע שתצביע בעד אישור המינוי של בארט. משמעות הדבר ש-52 מהרפובליקנים בסנאט צפויים להצביע בעד אישור המינוי. לדמוקרטים יש רק 47 קולות, וכולם – לראשונה זה שנים רבות – צפויים להתנגד למינוי. יחד איתם צפויה להתנגד גם הסנאטורית הרפובליקנית ממיין סוזן קולינס.
מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, לעג למה שכינה אזהרות "אפוקליפטיות" של מבקריו, ולפיהן המינוי של בארט לעליון רגע לפני הבחירות יפגע במערכת המשפט ויהפוך אותה לעוד יותר פוליטית משהיא כיום. "זה משהו שאנחנו מאוד גאים בו ומרגישים טוב לגביו", אמר הלילה מקונל. הוא הדגיש כי בעוד חוקים שונים יוכלו הדמוקרטים לבטל אם ישתלטו על הקונגרס, "הם לא יוכלו לעשות הרבה לגבי זה לעוד הרבה מאוד זמן". הדמוקרטים, אגב, העלו לאחרונה אפשרות של העמסת בית המשפט העליון בשופטים נוספים, כסוג של נקמה על המינוי, אך הדבר נחשב לשבירת מוסכמות בוושינגטון וביידן עצמו הביע לאחרונה ספקות לגביו, אף שלא חשף את עמדתו בצורה גלויה.
