שוב שינויים ברגע האחרון, בעקבות ישיבת ממשלה ממושכת ומתוחה שבה שרים רבים התנגדו לסגר קשיח בחגי תשרי: שר הבריאות יולי אדלשטיין הזהיר היום (א') בישיבת הממשלה כי אין ברירה אלא להטיל סגר ואף איים כי אם ההצעה לא תעבור - הוא ימשוך אותה ולא יגיש תוכניות חלופיות. אלא שהתנגדותם של השרים האחרים עשתה את שלה, ובישיבה הסתמן כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחן כמה הקלות במתווה הסגר הקשיח לשבועיים שאושר בקבינט הקורונה ביום חמישי האחרון.
עוד לפני תום הדיון החליטו השרים להשאיר את מערכת החינוך פתוחה עד יום שישי, ערב ראש השנה. זאת בניגוד לתכנון המקורי, שלפיו מערכת החינוך אמורה הייתה להיסגר כבר ביום רביעי, יומיים לפני הסגר עצמו. שר החינוך יואב גלנט, שדחף לשינוי הזה בישיבת הממשלה, בירך על ההחלטה.
בשוק מחנה יהודה מגיבים לסגר המתוכנן
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)
כמה שרים אמרו כי נראה שנתניהו מקבל את הגישה שיש לרכך את הסגר שמציע משרד הבריאות ולאפשר פעילות מוגבלת של המגזר הפרטי והציבורי. נתניהו בחן בדיון אפשרות לסגר של חודש בשתי פעימות: שבועיים במתכונת של מרץ-אפריל שבו תתאפשר פעילות עסקית מוגבלת, ופעימה שנייה עם הקלות נוספות. מסתמן שיאפשרו ל-30 אחוזים מהמגזר הפרטי ו-30 אחוז מהמגזר הציבורי להמשיך לעבוד, לפי הקו שמוביל נגיד בנק ישראל.
עוד מסתמן שמגבלת התנועה של 500 מטר מהבית תחול רק בשבועיים הראשונים של הסגר, ולאחר מכן ישקלו לבטל אותה. כנראה שגם הסגר הכללי ייכנס ביום שישי בשעות הצהריים או אחרי הצהריים, ולא בבוקר, כדי לאפשר התארגנות לחג.
אדלשטיין איים: "אין כאן מו"מ"
ראש הממשלה החליפי בני גנץ הציע - והצעתו התקבלה - להקים ועדה שתכלול אותו ואת נתניהו וכן את שר האוצר ישראל כץ ושר הבריאות אדלשטיין. זו תדון בניואנסים הקטנים - כגון ספורט יחידתי, שעות תחילת הסגר, משלוחים, צימרים ועוד.
בעקבות דרישת שרת התחבורה מירי רגב, מסתמן שלא תתקבל היום החלטה אם לסגור את נמל התעופה בן גוריון. ככל הנראה יוקם צוות שרים שיגבש המלצה בנושא. יצוין כי גם בסגר הקודם נתב"ג נותר פתוח. חברות תעופה רבות אמנם הפסיקו אז להגיע ארצה, אך חברות מסוימות המשיכו לפעול לארוך הסגר כולו. שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה הודיעה בישיבה שהעלייה לישראל תמשיך כרגיל כמו בסגר הקודם.
בפתח הדיון אמר השר אדלשטיין כי במתווה המוצע "החמרנו יותר מסגר מרץ לאור התנהגות הציבור". מנגד הציגו רוב מנהלי בתי חולים תמונה מתונה יותר. מנהל בית החולים בילינסון בפתח תקווה, ד"ר איתן וירטהיים, אמר כי "המגמה אכן השתנתה מאמצע אוגוסט אך לא מדובר בקריסה של בתי החולים. יש חרדה מיותרת, לא נדרש סגר מלא".
בדיון השמיעו שרים רבים התנגדות להגבלות הקשות שיביאו להשלכות כלכליות כבדות ביותר. עוד בפתח הישיבה הבהיר שר הבריאות יולי אדלשטיין כי מבחינתו, ההצעה של משרד הבריאות אינה נתונה למשא ומתן. הוא איים כי אם השרים יביאו להקלות מסוימות שיהפכו את מתווה הסגר ל"גבינה שווייצרית", הוא ימשוך את ההצעה ולא יביא במקומה אחרת.
"אני שומע שמועות שזו הצעה מטורללת. תדעו שאין כאן מו"מ. זאת ההצעה. אם יוכנסו צעדים שלא מקובלים על מערכת הבריאות אז אני מבקש למשוך את ההצעה ולא יהיו שום מגבלות במדינה. לא יהיה כאן משחק של הגבלות רק בכאילו", אמר. לדבריו, במקרה שכזה "זו תהיה אמירה של הממשלה שהיא בוחרת בדוקטרינת 'הידבקות העדר'. המחיר יהיה כמה אלפי מתים".
שר הבריאות הוסיף כי עם כניסתו לתפקיד האמין שנדרשת "אכיפה אגרסיבית, אפקטיבית ובלתי סלחנית". היום, הוא טוען, כבר אין מנוס מסגר. "זהו יום קשה מאוד למדינה. אבל היא הצעת אין ברירה. ולכן אני מבקש שיהיה ברור - מלבד שינויים קוסמטיים כאלה ואחרים, לא אאפשר משא ומתן על התוכנית... הקורונה היא לא עניין פוליטי ולא עניין לפופוליזם. היא עניין של חיים ומוות. אני מציע לכל מי שטוען שאפשר אחרת, לעשות סיורים בבתי החולים, במחלקות הקורונה, ולראות את המצב".
אדלשטיין התעקש ששיעור המאומתים עומד על 11%, וכי מנהלי בתי החולים היו "עדינים" בסקירה שהעניקו. "לפני כמה שבועות מנהלי בתי החולים דיברו אחרת לגמרי, אבל חלו שינויים וצריך לקחת את זה בחשבון. הובלתי עם רה"מ מדיניות של פתיחת ענפים במשק, אבל זה לא קרה ולכן אנחנו לא במקום טוב היום".
שר הפנים אריה דרעי אמר שלא משנה מה תהיה דעתו - הוא יצביע בעד סגר: "הצבעתי בלב שלם אם כי כבד על סגר בחמישי, אני לא משנה את דעתי. זה הזמן לקחת אחריות". עם זאת, הוא הביע תמיכה בסגר מקל יותר, כמו במתכונת של מרץ-אפריל, והציע למשל לאפשר עבודה במגזר ההייטק.
נתניהו לשרים: "תהיו מנהיגים"
שר האוצר ישראל כץ הביע התנגדות לעמדת משרד הבריאות ואמר שסגר כללי על המשק יגרום נזק כבד לעסקים ולמאות אלפי מובטלים נוספים: "אין סיבה שלא לאפשר לעסקים שמקפידים על התו הסגול להמשיך בפעילותם. משרד הבריאות לא נערך כראוי למרות שקיבל את כל המשאבים הדרושים להתמודדות עם תחלואה בהיקפים גדולים בהרבה מזו הקיימת כעת. יש צורך לייעל את מערכת האכיפה כדי למנוע הפרות ולאפשר למשק להמשיך ולפעול". גם מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, התנגדה להצעה ואמרה כי יש להשאיר את מקומות העבודה ואת המגזר הפרטי פתוחים.
השר יובל שטייניץ תמך בסגר אך תקף את מערכת הבריאות. "יפה שאתם מרימים דגל אדום עכשיו, כשבתי החולים מתחילים להיסתם. את הדגל האדום הזה הייתם צריכים להניף לפני חודש או חודשיים", אמר.
במהלך הדיון התפרץ ראש הממשלה נתניהו לעבר השר איציק שמולי, לאחר שזה הביע התנגדות לסגר. שמולי אמר ביו היתר שאין כל תועלת בסגר ושהוא כלל לא יעמוד ב"מבחן הציבור". לדבריו, ניסיונות לבצע הגבלות באופן דיפרנציאלי, כלומר תוכנית הרמזור של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו, נכשלו מסיבות פוליטיות. "מעולם לאט ניתן לזה כאן סיכוי אמיתי".
לא ריסון מהודק, ריסוק מהודק
נתניהו הגיב לכך ושאל אותו: "מה אתה מציע?! תגיד מה אתה מציע! יש כאן החלטות קשות שצריך לקבל והן לא פופולריות? תהיו מנהיגים. אתה לא רוצה שנעשה כלום?!". שמולי השיב: "ראש הממשלה, בין הווירוס לבין עם ישראל אני בצד של עם ישראל להזכירך... רק שהאופציה של סגר מלא לא נכונה ואני לא תומך בה. היא לא אופציה יחידה".
רה"מ שוב תהה מה השרים מציעים במקום המתווה המוצע של סגר קשיח ולאחר מכן "ריסון מהודק". שמולי הציע ללכת ישירות למתווה בדמות של ריסון מהודק. "אני מציע לאזן בצורה טובה יותר בין הבריאות והכלכלה ולהכות חזק יותר במוקדי התחלואה ולא בכולם. ללכת על משהו שדומה יותר ל'ריסון מהודק'. חייבים גם להחריג את הגיל הרך, שאין בו כמעט תחלואה, לתת ודאות לבעלי העסקים על מנגנון הפיצוי ובמקום מודל החלת לעבור לסבסוד שכר".
לפני כן תקף השר אופיר אקוניס את ההצעה: "סגר כללי מלא הוא אסון לכלכלת ישראל. זה לא ריסון מהודק, זה ריסוק מהודק. צריך למצוא איזון לבין צורכי הכלכלה לצורכי הבריאות, ולכן מיד לאחר החג צריך לאפשר למשק לחזור, במגבלות. כולל מסחר, מסעדות, מלונאות וצימרים, וכמובן לבטל את מגבלת 500 המטרים חסרת ההיגיון. אם הצעת משרד הבריאות לא תשתנה, לא אתמוך בהצעה על סגר מלא".
השר זאב אלקין תקף את פרופ' גמזו, על השינויים התכופים במדיניות המומלצת: "זה לא רציני שלפני שבועיים הביאו לנו לאישור את תוכנית הרמזור והסבירו שמספיק להחמיר רק בערים אדומות. התוכנית עובדת רק עשרה ימים ועכשיו רוצים לסגור את הכל. אז בשביל מה שיגעתם לנו את הראש אם כבר אז התחלואה הייתה גבוהה? זה לא רציני".
בדיון התנגד לסגר גם שר התיירות אסף זמיר, אך אמר שהוא מוכן לבחון הגבלות חמורות אחרות. הוא הציע לשקול הגבלות ליליות. זמיר הוסיף שהוא בעד השארת הצימרים, המסעדות והמלונות פתוחים לפי תו סגול מחמיר בערים ירוקות.
שר החינוך גלנט קרא להגיע להגיע להחלטה בפה אחד. אחרת, הוא הזהיר, אמון הציבור ייפגע. "אני שומע את האיומים והאולטימטום וקורא לחבריי השרים להגיע להחלטה משותפת ולהצביע פה אחד - אמון הציבור בממשלה ובמוסדות המדינה הוא קריטי למאבק בקורונה, כדי להתגבר על המשבר נדרשת יצירת אמון ושותפות מלאה עם אזרחי ישראל".
השר גנץ הביע תמיכה בהקלה שתאפשר עבודה במגזר הפרטי במתכונת של 30%, והוסיף: "חייבים לעמוד בהבטחה: נגביל - נפצה". לדבריו, "בדיוק כמו שבמלחמה נותנים לשיקולים הביטחוניים להוביל, במערכה הזו צריך לתת לשיקולים הבריאותיים להוביל. אנחנו צריכים לתת גז על המימוש של מתווה הפיצויים הקיים ואם צריך לבצע בו התאמות".
צעקות בדיון על ההפגנות
הישיבה עסקה גם בנושא ההפגנות, וחלק זה של הדיון עלה לטונים גבוהים. שר הבריאות אדלשטיין הודיע שינחה את הצוות המקצועי במשרדו לבחון מתווה תו סגול למחאות רבות משתתפים. הוא הסתמך בין השאר על דבריו של גמזו, שאמר בדיון: "גם הפגנות זו התקהלות וגם לזה צריך מתווה". השר גנץ ציין כי "צריך האיזון בין שמירה על זכות ההפגנה לבין שמירה על הבריאות. תנו לגורמי המקצוע למצוא את האיזון הנכון".
לפני כן השר דודי אמסלם הרים את קולו לעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ודרש ממנו לאסור על הפגנות באוויר הפתוח. זאת לאחר שמנדלבליט הסביר שחוק הקורונה החריג ארבעה תחומים: כנסת, תקשורת, בתי משפט וחופש ההפגנה. "להגביל את ההפגנות יחייב חקיקה", הסביר. "בלי זה אי אפשר לעשות זאת".
בתגובה צעק עליו השר אמסלם: "קח אחריות. מותר התקהלות של 10,000 איש? זה נראה לך רציני? איך אתה עומד מנגד? זה לא עניין של כמות אלא איכות. קח אחריות על המחלה, אמון הציבור נפגע בגלל ההפגנות. איך אפשר אחר כך להגיד לאנשים שהם לא יכולים להתפלל?".
בישיבה הערב התריעה השרה אורית פרקש הכהן שאין "תוכנית יציאה" במתווה המוצע. "הועברו למערכת הבריאות מיליארדי שקלים שכללו תוספות של כוח אדם ואלפי מיטות. מה שאומרים במערכת הבריאות הוא מדאיג, שצוואר הבקבוק הוא 800 חולים קשים, אחרי שעברו אליהם מיליארדים. מערכת הבריאות צריכה להציג תכנית ביצוע להכשרת צוותים. זה חלק קריטי בתכנית היציאה".
השר אוחנה: "נפזר התקהלויות בכוח"
(צילום: שחר גולדשטיין)
השר יועז הנדל ביקש לפשט את ההנחיות: "חייבים לאפשר ספורט יחידני ובזוגות ללא מגבלת מרחק, יש לתת תו סגול למגזר הפרטי, וליצור הוראות ברורות. לא ייתכן שההוראות כל כך מסובכות. אני בטוח שכל אחד שיקרא את ההנחיות עכשיו יבין משהו אחר. בנוסף, יש ליצור מנגנון יציאה ופיצוי כבר מעכשיו, לאשר אותה כרגע, לא לדחות אותה ל'אחרי החגים'".
השרה מירב כהן התייחסה לתפילות בבתי הכנסת במקומות סגורות, הגבלה מתוכננת שהביאה מוקדם יותר היום להתפטרותו מהממשלה של השר יעקב ליצמן. "זאת החלטה מאוד קשה", אמרה. "כדי לא לאבד את אמון הציבור אסור לנו להחריג את בתי הכנסת. אנחנו צריכים לפנות באופן שוויוני. תפילות במקום פתוח זה דבר אחד, אך התקהלות בבתי כנסת סגורים זה דבר אחר. צריך להסביר לציבור שאנו לא יכולים להעביר את החג עם ההורים שלנו אבל כן מאפשרים תפילות בבתי כנסת. אני לא נגד דת ונגד תפילות. זה חשוב מאוד וצריך לתת לזה מענה ומתווה מסודר".
לא בכל בתי החולים המצב נורא, אך בצפון דואגים
בדיון השתתפו מנהלי בתי החולים השונים, וכמה מהם אמרו שהמצב אינו כה חמור עד שנדרש סגר. מנהל בית החולים שערי צדק פרופ' עופר מרין אמר כי "הפתרון הוא לא סגר מחר". המשנה למנכ"ל שיבא פרופ' ארנון אפק הוסיף: "אנחנו לא קרובים לקריסה של מערכת הבריאות". מנכ"ל בית החולים רמב"ם בחיפה ד"ר מיכאל הלברטל אמר כי "המספרים עולים, אבל לא מדברים במונחים של קריסה".
גם טרם הדיון הבהירו המנהלים כי אין סכנת קריסה בבתי החולים במרכז. לדבריהם, הבעיה היא בעיקר בבתי החולים בצפון ובירושלים. עם זאת אמרו כי אם תימשך מגמת התחלואה, הדבר עלול להשפיע בהמשך גם על בתי החולים במרכז.
7 צפייה בגלריה
76 מאושפזים, יש רק 90 מיטות. בבית החולים בנהריה שוקלים אם לקלוט עוד חולי קורונה
(צילום: אביהו שפירא)
מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, ד"ר מיקי הלברטל, היה בדעת מיעוט בדיון ותמך דווקא בסגר. הוא הדגיש כי בישיבת המשלה הוא הציג עמדה חד משמעית: "אני לא משתמש במונח קריסה, אבל המצב מחייב סגר מיידי. יש לנו יותר מ-900 עובדים בבידוד, 100 מהשבוע האחרון. הצוות מביע שחיקה ויאוש. אני לא רואה דרך לצאת מזה ללא סגר". מנגד, מנהלת מערך ההרדמה באיכילוב, פרופ' עידית מטות, טענה כי אין צורך בסגר.
בינתיים, במרכז הרפואי לגליל בנהריה מתלבטים אם להמשיך לקלוט חולי קורונה. בשעות הבוקר אמרו בבית החולים כי הם שוקלים לקבל את הצעתם של אנשי שיבא לקבל עוד חולים - אך בינתיים הוחלט להמשיך לקלוט. מנהל בית החולים, פרופ' מסעד ברהום, אמר בשבוע שעבר כי ברגע שיגיע ל-75 חולי קורונה, יצטרך להעביר את המאושפזים לבית חולים אחר.
מהמרכז נמסר כי עדיין יש מקום למספר מצומצם של חולים. במרכז 90 מיטות קורונה בשלוש מחלקות, ועד כה 76 מאושפזים. מעתה תיערך בכל בוקר הערכת מצב מחודשת לגבי היכולות של המוסד. גם בבית החולים העמק בעפולה ביקשו לאחרונה ממשרד הבריאות לפנות חולי קורונה לבתי חולים אחרים.
אחיה ראב"ד, תמר טרבלסי-חדד ואיתי בלומנטל השתתפו בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 13:40, 13.09.20
