סוכנות הידיעות AP מדווחת היום (ב') במסגרת תחקיר נרחב שהיא מפרסמת כי ממשלת סין נוקטת צעדים דרקוניים כדי להפחית את שיעור הילודה בקרב אויגורים ומיעוטים אחרים, וזאת כחלק ממבצע שמטרתו למנוע גידול באוכלוסייה המוסלמית שלה. לפי התחקיר, המשטר בבייג'ינג עושה זאת דווקא בעוד שבמקביל הוא מעודד בני ובנות האן, הקבוצה האתנית הגדולה בסין, להביא יותר ילדים לעולם.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
במערב טוענים: זה תיעוד של עצירים אויגורים בסין
התחקיר, כך מדווחת AP, מבוסס הן על נתונים ומסמכים של ממשלת סין עצמה והן על ראיונות שקיימו כתבי הסוכנות עם 30 בני אדם שהם או בני משפחותיהם שהו בעבר ב"מחנות החינוך מחדש" של סין, בין שכעצורים ובין שכמדריכים. לפי הסוכנות, הקמפיין מתנהל כבר יותר מארבע שנים בחבל שינג'יאנג שבמערב סין, והוא מוביל למה שיש מומחים המתארים אותו כ"רצח עם דמוגרפי".
לפי AP, מהראיונות והמידע שאספה עולה כי סין מאלצת בנות מיעוטים כדבר שבשגרה לעבור בדיקות היריון והליכים רפואיים כמו החדרת התקן תוך רחמי, עיקור והפלות. על פי התחקיר שלה, מאות אלפי נשים עוברות הליכים כאלה. הסוכנות מדגישה כי בשנים האחרונות חלה בחבל שינג'יאנג עלייה חדה במספר העיקורים והשימושים בהתקנים תוך רחמיים – וזאת בניגוד למגמת הירידה בשאר סין.
לדברי הסוכנות, סין מבצעת המוני מעצרים כאמצעי איום או ענישה נגד מי שאינם משתפים פעולה: הבאת ילדים רבים מדי לעולם היא אחת הסיבות המרכזיות שבגינן נשלחים תושבי האזור למחנות החינוך מחדש, והורים לשני ילדים או שלושה נקרעים ממשפחותיהם – אלא אם הם מסוגלים לשלם קנסות גדולים. המשטרה פושטת על בתים ומפחידה הורים במסגרת חיפושיה אחר ילדים מוסתרים.
לשעבד את האויגורים
אחרי שגולנר אומירזאח, קזחית שנולדה בסין, הביאה לעולם את ילדה השלישי, הממשלה הורתה לה לעבור החדרה של התקן תוך רחמי. שנתיים אחר כך, בינואר 2018, ארבעה אנשי צבא במדים דפקו על דלתה בכל זאת. הם הקצו לאומירזאח – רעייתו המרוששת של סוחר ירקות שהושלך לכלא – שלושה ימים לשלם קנס בגובה 2,685 דולר על כך שהביאה לעולם יותר משני ילדים. הם לא שכחו להזהיר כי אם לא תעשה כמצוותם, תצטרף לבעלה ולמיליון עצירים אחרים בני מיעוטים אתניים הכלואים במחנות. "אלוהים נותן לך ילדים, למנוע מאנשים להביא ילדים לעולם זה דבר שגוי", אומרת אומירזאח בדמעות. "הם רוצים להרוס אותנו כעם".
לפי התחקיר של AP, התוצאה של קמפיין הגבלת הילודה הוא אווירה של טרור סביב הולדת ילדים. בָּאזורים הוטאן וקשגר, שבהם גרים בעיקר אויגורים, צנח שיעור הילודה ביותר מ-60% בין 2015 ל-2018, השנה האחרונה שיש נתוני ממשלה זמינים לגביה. ברחבי חבל שינג'יאנג ממשיך שיעור הילודה לצנוח, ובשנה האחרונה לבדה הוא צנח בכ-24%, לעומת 4.2% בסין כולה.
לפי מחקר שערך אדריאן צנץ, החוקר את סין, ושהגיע לידי AP, מאות מיליוני הדולרים שמשקיעה ממשלת סין בהגבלת שיעור הילודה הפכו את שינג'יאנג בתוך שנים אחדות מאחד האזורים בסין שבהם האוכלוסייה צומחת במהירות הגדולה ביותר לאחד האזורים שבהם קצב הגידול הוא הנמוך ביותר. "צניחה כזו בשיעור הילודה היא דבר חסר תקדים", אומר צנץ, חוקר מוביל בכל הנוגע למדיניות של סין כלפי אזורי המיעוטים שלה. "זה חלק ממבצע נרחב יותר שמטרתו לשעבד את האויגורים".
בייג'ינג: "גם למיעוטים יש חוק"
משרד החוץ של סין מסר בתגובה כי התחקיר של AP "מפוברק" וכי מדובר ב"פייק ניוז". הוא טען שממשלת סין מתייחסת לכל הקבוצות האתניות באופן שווה ומגינה על זכויותיהם המשפטיות של המיעוטים. "כולם, בלי קשר לשאלה אם הם משתייכים למיעוט אתני או שהם בני האן, חייבים לעמוד בחוק", מסר דובר משרד החוץ ז'או ליג'יאן. פקידי ממשל סינים הצהירו בעבר שהצעדים החדשים נועדו דווקא לקדם סביבת חיים הוגנת יותר – ולאפשר לבני ההאן הסינים ולבני המיעוטים להביא לעולם מספר של ילדים זהה.
בסין התקיימה במשך עשרות שנים אחת המערכת הנרחבות בעולם לקידום מיעוטים, ובמסגרתה קיבלו אויגורים ובני מיעוטים אחרים נקודות רבות יותר במבחני הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה, נשכרו לתפקידים ממשלתיים במסגרת מכסות ונהנו מהגבלות ילודה מחמירות פחות מאלה שהוטלו על בני ההאן. סין, נזכיר, אכפה עד לתחילת העשור שעבר במשך עשרות שנים את "מדיניות הילד האחד", שבמסגרתה הותר לכל זוג מבני ההאן להביא לעולם ילד אחד בלבד. אכיפת המדיניות הזו כללה לעתים עיקורים והפלות בכפייה. באותה העת הורשו בני מיעוטים להביא לעולם שני ילדים – ושלושה אם הם תושבי האזורים הכפריים.
כעת, תחת שלטונו של הנשיא שי ג'ינפינג, השליט האוטוריטרי ביותר של סין זה עשרות שנים, מבוטלות ההטבות הללו. בשנת 2014, מיד אחרי ששי ביקר בשינג'יאנג, הצהירו השלטונות שם כי הגיעה העת ליישם "מדיניות שוויונית בכל הנוגע לתכנון המשפחה", כזו שתחול על בני כל הקבוצות האתניות, ו"להפחית ולייצב את שיעורי הילודה". בשנים שלאחר מכן הצהירה הממשלה שבמקום ילד אחד בלבד יוכלו בני ההאן להביא כעת לעולם שני ילדים, ובאזורים כפריים כמו שינג'ינאג יותר להם להביא לעולם שלושה ילדים, כפי שהותר לבני המיעוטים.
רצח עם מזדחל
אלא שלפי AP, המדיניות הזו שוויונית בעיקר על הנייר: בני ההאן ברובם אינם מאולצים לעבור הפלות, עיקורים, החדרה של התקנים תוך רחמיים ומעצרים משום שהפרו את החוק והביאו לעולם יותר ילדים מהמותר, ואילו בני מיעוטים בשינג'יאנג נאלצים לעבור השפלות כאלה. לפי הסוכנות, מוסלמים כמו אומירזאח מוענשים אפילו על כך שהביאו לעולם שלושה ילדים כפי שהתיר החוק.
חוקרים ומומחים הנהנים מתמיכתה של ממשלת סין הזהירו במשך שנים שהימצאותן של משפחות דתיות רבות באזורים הכפריים היא שורש בעיית פיגועי הטרור שפקדו את סין בעשור האחרון, פיגועים שכללו הפעלת מטעני חבלה, מסעות דקירות ועוד, ושלדברי הרשויות בשינג'יאנג בוצעו על-ידי טרוריסטים איסלאמיסטים. לפי מסמך שחיבר ראש המכון לסוציולוגיה באקדמיה למדעי החברה של שינג'יאנג, צמיחתה של האוכלוסייה המוסלמית מכשירה את הקרקע לעוני ולקיצוניות.
מומחים מבחוץ אומרים שקמפיין הגבלת הילודה הוא חלק ממתקפה שמוביל המשטר הסיני נגד האויגורים בניסיון לנשל אותם מהאמונה ומהזהות שלהם ולגרום להם להיטמע באוכלוסייה הכללית. במסגרת הקמפיין הזה, כך הם קובעים, אויגורים נשלחים למחנות החינוך מחדש, לעבודה בכפייה ולמפעלים, וילדיהם נשלחים להתחנך בבתי יתומים. האויגורים – שרבים מהם מוסלמים, אבל לא כולם – גם נמצאים תחת מעקב נרחב של רשת מצלמות אבטחה.
דארן ביילר, מומחה לאויגורים מאוניברסיטת קולורדו, אומר שייתכן שהמטרה אינה למחוק לגמרי את האוכלוסייה האויגורית אלא לפגוע דרמטית במרקם החיים שלה, כך שאפשר יהיה להטמיע אותה ביתר קלות באוכלוסייה הסינית הכללית. אבל אחרים, כמו ג'ואן סמית' פינלי מאוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה, הולכים רחוק יותר: "זה ג'נוסייד. זה לא רצח המונים מיידי ומזעזע מהסוג שמתבצע בַּמקום, אלא ג'נוסייד איטי, כואב ומזדחל".
הנפת דגל ובדיקת היריון
במשך מאות שנים היו המוסלמים הרוב בחבל המתקרא כיום "שינג'יאנג", שם שמשמעותו במנדרינית היא "גבול חדש". אחרי ש"צבא השחרור העממי" פשט על האזור ב-1949 הורו שליטיה הקומוניסטים החדשים של סין לאלפי חיילים להתיישב בשינג'יאנג, וכך צמחה אוכלוסיית ההאן מ-6.7% באותה שנה ליותר מ-40% ב-1980.
בשנת 2017 פתחה סין במבצע דיכוי חסר תקדים שבמסגרתו נשלחו מאות אלפי תושבים לבתי כלא ולמחנות בגין "סימנים לקיצוניות דתית". כסימנים כאלה נחשבו למשל נסיעה לחו"ל, תפילות או שימוש ברשתות חברתיות זרות. השלטונות גם פתחו בחקירות נגד הורים שהביאו לעולם ילדים רבים מדי, אפילו כאלה שילדו לפני עשרות שנים. "אל תשאירו שטחים מתים", הונחו פַּקחים בשני צווים שהונפקו בשנים 2018 ו-2019 ושהגיעו לידיו של החוקר צנץ.
פקידי ממשל ושוטרים חמושים החלו לדפוק על דלתות בחיפוש אחר ילדים ונשים הרות. תושבים בני מיעוטים הצטוו להשתתף בטקסי הנפת דגל שבועיים, ובהם איימו עליהם פקידי ממשל במעצר אם לא ירשמו את ילדיהם. לפי מסמכים שהגיעו ל-AP, השלטונות הקימו מערכות נרחבות שמטרתן לתגמל את מי שמדווח על מקרים של לידות בלתי חוקיות.
נשים מאזורים מסוימים מעידות כי אחרי טקסי הנפת הדגל קיבלו הוראה לעבור בדיקות גינקולוגיות. באזורים אחרים הוקמו חדרים מיוחדים עם מכשירי אולטרסאונד כדי לערוך בדיקות היריון. "תבדקו את כל מי שצריכה להיבדק", נכתב בצו מ-2018 שהגיע לידי צנץ. "אתרו מהר את מי שמפרה את המדיניות וטפלו בה".
7 ילדים, 7 שנים בכלא
עבדושוקור עומאר היה מהקורבנות הראשונים של מבצע הגבלת הילודה. את שבעת ילדיו החשיב לברכה מאלוהים. קרוביו מספרים שבשנת 2016 החלו השלטונות לרדוף אותו, ושבשנה שלאחר מכן הוא נשלח למחנה מעצר. אחר כך, העידו, נידון לשבע שנים בכלא – שנה על כל ילד.
בת דודו של עומאר, זוהרה סולטן, מספרת מהגלות בטורקיה: "הוא הקדיש את כל זמנו לטיפול במשפחה, הוא מעולם לא היה חלק מתנועה פוליטית. איך אפשר לקבל שבע שנות מאסר על כך שהבאת יותר מדי ילדים לעולם? אנחנו חיים במאה ה-21, זה דבר שאי אפשר להעלות על הדעת".
15 אויגורים וקזחים סיפרו ל-AP שהם מכירים אנשים שנשלחו לבתי הכלא או למחנות החינוך מחדש משום שהביאו לעולם יותר מדי ילדים. על רבים, כך הם אומרים, נגזרו שנים – ואפילו עשורים – בכלא.
ממידע שהגיע לידי סוכנות הידיעות AP ושלדברי הסוכנות אומת על-ידיה עולה כי מבין 484 העצורים במחנה אחד באזור קרקש שבחבל שינג'יאנג, 149 הוחזקו משום שהביאו לעולם יותר מדי ילדים. זו הייתה סיבת המעצר השכיחה ביותר של העצורים במחנה הזה, לפי אותם נתונים.
בניסיון נוסף לשנות את המאזן הדמוגרפי בשינג'יאנג מעניקה סין אדמות, משרות וסובסידיות כלכליות לבני האן כדי לפתות אותם לעבור לגור באזור. היא גם מקדמת באגרסיביות נישואי תערובת בין סינים בני האן לבין אויגורים. זוג אחד כזה סיפר ל-AP שקיבל כסף לדירה ולקניית מוצרים כמו מכונת כביסה, מקפיא וטלוויזיה.
בלי חיבוק בבית היתומים
עצירוֹת לשעבר סיפרו ל-AP שכשנשים נשלחות למחנות, הן עוברות בכפייה החדרה של התקן תוך רחמי ונאלצות לקבל זריקות שנראה כי מטרתן למנוע היריון. מחייבים אותן גם להקשיב להרצאות בנוגע לשאלה כמה ילדים צריכה אישה להביא לעולם.
שבע עצירות לשעבר סיפרו ל-AP שאולצו לבלוע גלולות למניעת היריון או שהוזרקו להן נוזלים, במקרים רבים ללא הסבר. רבות סיפרו כי חשו מסוחררות, עייפות או חולות, וכי היו נשים שהפסיקו לקבל מחזור. אחרי ששוחררו ועזבו את סין, חלקן עברו בדיקות רפואיות וגילו שעיקרו אותן.
לא ברור אילו חומרים הוזרקו בדיוק לעצירות לשעבר, אבל ל-AP נודע שזריקות למניעת היריון הן שיטה נפוצה במערכת הבריאות של שינג'יאנג כשמנסים להגביל את הילודה. תופעות הלוואי של זריקות כאלה כוללות כאבי ראש וסחרחורות.
דינה נורדיביי, אישה קזחית, סיפרה שנשלחה למעצר במחנה שבו הופרדו נשים נשואות מנשים לא נשואות. לדבריה הנשים הנשואות עברו בדיקות היריון ואולצו לעבור החדרה של התקן תוך רחמי אם יש להן ילדים. ממנה נחסך ההליך הזה, משום שלא הייתה נשואה ולא היו לה ילדים.
דינה מספרת שיום אחד בפברואר 2018 נאלצה אחת מחברותיה לתא, אישה אויגורית, לשאת נאום שבו התוודתה על "פשעיה", לכאורה. "ילדתי יותר מדי ילדים", אמרה. "זה מראה לי שאני לא מחונכת ושאני לא מכירה מספיק את החוק". לפי נורדיביי, איש סגל של המחנה שאל את האישה: "את חושבת שזה הוגן שלבני האן מותר להביא רק ילד אחד לעולם? אתם בני המיעוטים, אין לכם בושה, את ברברים ולא תרבותיים".
נורדיביי אומרת שפגשה לפחות שתי עצירות אחרות במחנה שנודע לה כי נכלאו משום שילדו יותר מדי ילדים. בהמשך היא הועברה למתקן אחר, שבו היה בית יתומים שאליו הוכנסו מאות ילדים, בהם כאלה של הורים שנעצרו משום שהביאו לעולם ילדים רבים מדי. הילדים, כך היא מעידה, ספרו את הימים עד שיוכלו לפגוש את הוריהם, בביקוריהם הנדירים. "הם אמרו לי שהם רוצים לחבק את ההורים שלהם אבל לא מאפשרים להם. הם תמיד נראו עצובים מאוד".
לאן נעלם התינוק
אישה אחת שהייתה עצורה במחנות, וטרוסניי זייאוודון, מספרת שקיבלה זריקות עד שהפסיקה לקבל מחזור. לדבריה גם בעטו שוב ושוב בבטנה במהלך חקירות. כעת היא אינה יכולה להביא ילדים לעולם, והיא ממשיכה לסבול מכאבים ומדימומים ברחם. היא ו-40 נשים אחרות ב"כיתה" שלה, כך היא מספרת, אולצו להקשיב להרצאות על תכנון משפחה שבהן הוקרנו סרטים על נשים עניות המתקשות להאכיל את ילדיהן הרבים. נשים נשואות שהיו כלואות במחנה שלה והתנהגו יפה זכו בתמורה בביקור של בני זוגן, במקלחות, במגבות ובשעתיים בחדר שינה. אבל היה קץ', כמובן: לפני כן היה עליהן ליטול גלולות נגד היריון.
כמה נשים אף דיווחו על הפלות בכפייה. זייאוודון אומרת שה"מורה" שלה במחנה אמרה לנשים שאם בבדיקות הגינקולוגיות יתברר שהן הרות – הן יעברו הפלה. לדבריה, אישה מכיתה אחרת שהתברר כי הייתה בהיריון נעלמה לפתע מהמחנה. היא מספרת גם ששתי בנות דודות שלה שהיו בהיריון נפטרו מהילדים בעצמן משום שפחדו כל כך.
אישה אחרת, גולבחר ג'לילובה, אומרת שנשים במחנה שבו הייתה עצורה אולצו להפיל את ילדיהן. לדבריה ראתה גם אם טרייה, עדיין עם חלב אם, שלא ידעה מה קרה לתינוק שלה. היא מעידה שגם פגשה רופאים וסטודנטים לרפואה שנעצרו משום שעזרו לאויגורים להתחמק מהמערכת וללדת בבית.
התקן תוך רחמי לבת 50
הצלחתו של מבצע הגבלת הילודה של סין בקרב המיעוטים המוסלמיים ניכרת גם במספרי העיקורים וההחדרות של התקנים תוך רחמיים. בשנת 2014 בוצעו בשינג'יאנג קצת יותר מ-200 אלף החדרות של התקנים כאלה. עד 2018 המספר זינק כבר ביותר מ-60%, לכמעט 330 אלף. באותה העת ההליכים מסוג זה בשאר סין דווקא פחתו, ונשים רבות החלו להסיר את ההתקנים האלה. לפי AP, בשנים 2018-2016 זינקו שיעורי העיקור בשינג'יאנג פי שבעה, וב-2018 עמדו על יותר מ-60 אלף.
מורה לשעבר שגויסה לעבוד כמדריכה במחנה מעצר סיפרה ל-AP על הידוע לה בנוגע להתקנים התוך רחמיים. היא מספרת שהכול החל בטקסי הנפת הדגל במחנה שלה בתחילת 2017, טקסים שבהם נדרשו עצירות אויגוריות לדקלם קריאות "נגד טרור". לדבריה הן נדרשו לומר: "אם יש לנו יותר מדי ילדים, אנחנו קיצוניות דתיות. פירוש הדבר שאנחנו צריכות ללכת למחנות הכשרה".
המורה מספרת שהמשטרה אספה יותר מ-180 הורים שהביאו לעולם יותר מדי ילדים. בלילה, היא מעידה, הייתה שוכבת במיטתה מבוהלת, בעוד שוטרים עם אקדחים ומכשירים דמויי-טייזר שלפו את שכניה. מעת לעת דפקו השוטרים גם על הדלת שלה וערכו חיפוש בדירתה, מנסים למצוא ספרי קוראן, סכינים, מזרני תפילה וכמובן ילדים.
ואז, באוגוסט של אותה השנה, פקידים במחנה שלה קיבלו הוראה להחדיר התקנים תוך רחמיים לכל הנשים שהגיעו לגיל שבו הן יכולות להביא ילדים לעולם. היא מחתה והסבירה שהיא בת כמעט 50, שיש לה ילד אחד בלבד ושאין לה כוונה להביא לעולם ילדים נוספים, אבל השוטרים איימו לקחת אותה לתחנת המשטרה ולקשור אותה לכיסא ברזל לצורך חקירה.
היא נאלצה לעלות לאוטובוס עם ארבעה שוטרים ונלקחה לבית חולים. שם ראתה מאות נשים אויגוריות שותקות, מחכות שיוחדר לגופן התקן תוך רחמי. חלקן בכו בשקט, אבל אף אחת לא העזה לפצות פה: מצלמות האבטחה השקיפו עליהן. ההתקנים התוך רחמיים שהוחדרו אליהן היו כאלה שאי אפשר להסירם באמצעים פשוטים.
ב-15 הימים שלאחר ההליך היא סבלה מכאבי ראש ומדימום בלתי פוסק. "לא יכולתי לאכול כמו שצריך, לא יכולתי לישון כמו שצריך. זה גרם לי לחץ נפשי אדיר. רק אויגורים אולצו לעבור את זה".
