כמעט שנה חלפה מאז שפרצה מגפת הקורונה בישראל. אחרי שלושה סגרים ולמידה מרחוק בזום - ממשיכים כמיליון וחצי תלמידים ללמוד מהבית. ביום חמישי האחרון חזרו כ-487 אלף תלמידים בלבד לגני הילדים ולבתי הספר - והם הצטרפו לכ-400 אלף תלמידי החינוך המיוחד ותלמידים בסיכון שהוחרגו ללמידה. הערב (שבת) פורסם נייר עמדה תחת הכותרת "לא חוזרים אחורה - המלצות ליציאה ממשבר החינוך", שבו גיבשה קבוצת מומחים - התארגנות של אנשי אקדמיה הדנים בהשלכות הנגיף על תחום החינוך - המלצות להתמודדות עם הבעיות שנוצרו.
- לקריאת נייר העמדה לחצו כאן
את נייר העמדה חיברו פרופ' יוסי דהאן, פרופ' למשפטים וראש החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן וד"ר סראב אבו רביעה קווידר, מרצה בכירה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. בנייר העמדה הם קובעים כי אין לסגור את מערכת החינוך גם במקרה של סגר, שכן מערכת החינוך מספקת לא רק מסגרת לימודית, אלא גם מסגרת של מפגש חברתי ורגשי השומר על ילדים גם ממצבי סיכון. לשם כך, נכתב, על משרד החינוך לצמצם כמה שניתן את ימי הלימוד מהבית.
הצוות ממליץ על למידה במרחבים סביבתיים פתוחים: "על משרד החינוך לדאוג מראש למרחבים חלופיים ללמידה מרחוק, תוך השמשת פארקים, מוזיאונים, אתרי טבע ומוסדות עירוניים נוספים". בנוגע לסוגיית המחסור בכיתות ממליצים המומחים "לעשות שימוש בחדרי לימוד עודפים והשמשת שטחי לימוד בבתי ספר קיימים, כמו גם שימוש במתקנים ציבוריים סמוכים לבתי הספר".
ריאיון עם שר החינוך יואב גלנט: הילדים יצמצמו פערי למידה בחופש הגדול
(צילום: שחר גולדשטיין)
"יש להפעיל את בתי הספר היסודיים בשעות שלפני הצהריים ואת בתי הספר העל-יסודיים בשעות אחר הצהריים, ב'משמרת שנייה'", נכתב בנייר העמדה. ומה בנוגע למחסור במורים? כדי להתגבר על הבעיה "יש לקצר את מספר השעות השבועיות הנלמדות, להסתייע במורות פורשות ומדריכים בחינוך הלא-פורמלי". כמו כן, ממליץ צוות המומחים "ליצור מפגשים של המורים עם תלמידיהם באוויר הפתוח" וכן לקיים מפגשים בני שעתיים עם קבוצות תלמידים שונות בכל פעם. בנוסף, "יש לייצר מסגרות בטוחות לפעילות גופנית של התלמידים".
המומחים ממליצים "לצמצם מאוד" את בחינות הבגרות ולהגיע להסדר עם מוסדות ההשכלה הגבוהה בנוגע להערכה חלופית לקבלה ללימודים אקדמיים. בנייר העמדה מפרטים המומחים את כשלי הלימוד המקוון, בהם נתונים על נזקים נפשיים, הנשירה הסמויה והגלויה מהלימודים והרחבת הפערים בין התלמידים.
פער אדיר בין עניים לעשירים במספר המחשבים לתלמיד
החוקרים קובעים כי הסגרים שהוטלו בשל מגפת הקורונה והמעבר ללמידה מרחוק חשפו אי-שוויון בין חלקים שונים באוכלוסייה שהיה קיים עוד לפני המשבר, ואף הוחרף במהלכו. עוד הם טוענים כי המשבר חשף כשלים רבים באופן שבו ניהל משרד החינוך את הלמידה מרחוק.
הם ציינו כי "השהות הממושכת של התלמידים בבית יצרה פערים לימודיים, חברתיים ורגשיים בקרב כל שכבות האוכלוסייה, אך הפערים חמורים יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות ובקרב יישובי הפריפריה - בעיקר בחברות הערבית והחרדית". לטענת החוקרים, סגירת בתי הספר באופן מוחלט ואי-הגעה של התלמידים אל מוסדות החינוך לא מוצדקת מבחינה אפידמיולוגית.
בנייר העמדה הוקדש גם חלק לפערים באמצעים הדיגיטליים לשם לימודים: "לחלק רב מתלמידי האוכלוסיות המוחלשות אין מחשבים, ציוד קצה או גישה לאינטרנט". כמו כן, מניתוח שערך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שהוזכר בנייר העמדה עלה כי בעוד שלכל תלמיד מהעשירון העליון יש שני מחשבים בבית בממוצע, בעשירון התחתון רק לרבע מהתלמידים יש מחשב.
"יש פער של פי עשרה בין העשירון העליון לעשירון התחתון במספר המחשבים לתלמיד", כתבו המומחים. "ממצא זה ממחיש את קושי יישום הלמידה מרחוק של תלמידים מהעשירונים הנמוכים, שהם יותר מחמישית מכלל התלמידים במערכת החינוך. למעשה, ברוב משקי הבית בעשירון התחתון אין מחשב או חיבור לאינטרנט וחסרה בהם התשתית הנדרשת להוראה מרחוק". לדבריהם, "אמנם שר החינוך יואב גלנט חילק 150 אלף מחשבים, אך המחסור מוערך במאות אלפים".
באשר להעמקת פערים לימודיים ציינו החוקרים כי הפערים הלימודיים שנוצרו העמיקו כתוצאה מאובדן מוטיבציה וחוסר יכולת לשהות שעות רבות מול המסך: "גם כאשר צומצמו שעות הלמידה מרחוק ובמקומן נשלחו מטלות לימודיות, נדרשה מוטיבציה גבוהה ללמידה עצמית ויכולת התמדה שלא עמדו בה רוב התלמידים. העמקת הפערים הלימודיים ניכרת גם בקרב תלמידי כיתות י"א-י"ב הנבחנים לבחינות המגן והבגרות. כתוצאה מהסגר השלישי, בחלק מבתי הספר בוטלו בחינות המגן שכן לא כל בתי הספר מעוניינים במבחן מקוון".
בנייר העמדה התייחסות גם לסוגיית הנשירה הסמויה מהלמידה מרחוק. לדברי המחברים, "משרד החינוך התרשל במילוי תפקידו כפקח ובקר על תלמידים אלה שכן במהלך כל התקופה לא נאספו נתונים על אחוזי הנשירה".
דיכאון, אלימות ושימוש בסמים ובאלכוהול: החמרה במצבי הסיכון
החוקרים ציטטו את עמדת איגוד הרופאים שלפיה סגירת מערכת החינוך פגעה וממשיכה לפגוע גם בפן הרגשי והחברתי של התלמידים, ומעצימה את תחושת הבדידות והניכור בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון - ופירטו נתונים מדו"ח של עמותת עלם המצביעים על החמרה במצבי הסיכון כגון בדידות, דיכאון, חרדה, שימוש באלכוהול ובסמים, אלימות פיזית, מילולית ומינית ופגיעות עצמיות.
בסקר שנערך בקרב מנהלי מרפאות וטיפול יום בבריאות הנפש בתחום ילדים ונוער, דווחה ירידה בפניות בגל הראשון ועליה של 81% בפניות בגל השני ביחס לקו הבסיס, נכתב בנייר העמדה. החוקרים הוסיפו כי "71% דיווחו על עלייה בפניות עם תכנים אובדניים.
"כ-60% דיווחו על עליה משמעותית בצורך בהדרכת הורים. הפרעת חרדה היא ההפרעה המשמעותית בה חלה עליה (71%) וכן עלייה ניכרת בהפרעות במצב הרוח, הפרעות אכילה והפרעות התנהגות המתחילות בילדות. חלה החמרה ניכרת במצבם של ילדים למשפחות חד-הוריות ולילדים בחינוך המיוחד, והחמרה פחותה בקרב ילדים בפנימיות". בנייר עמדה שנכתב במכון ברוקדייל נאמר כי השירות הייעוצי-חינוכי של משרד החינוך דיווח על יותר מ-50 אלף פניות בעקבות מצוקה רגשית של ילדים.
המומחים ציינו כי המענה שמשרד החינוך מסתפק בהמלצה לשמור על קשר אישי עם המחנכות ודמויות נוספות מבית הספר, אולם קיים פער בין רמת ההצהרות לרמת היישום, שכן תלמידים רבים מאבדים במהלך הלמידה מרחוק קשר עם הצוות החינוכי ולעתים אף קיים קושי באיתורם, כלשון מחברי הנייר.
"לא ברור מי מקבל את ההחלטות בנוגע למערכת החינוך בעיתות חירום"
המומחים ממליצים להקים לאלתר צוות שתפקידו יהיה למפות את הפערים שנוצרו במהלך השנה האחרונה ולהציע פתרונות מידיים לסגירתם, כולל פערים לימודיים ורגשיים. הצוות ימפה גם את מבחני המיון לכיתות ומגמות שונות עבור תלמידי התיכון, בעיקר עבור התלמידים העוברים מבית הספר היסודי לחטיבות הביניים או בתי ספר חדשים. הם מציעים לכלול מורים, הורים ותלמידים בפורומים של מקבלי ההחלטות בשעת חירום.
"במצב הנוכחי לא ברור מי מקבל את ההחלטות בנוגע למערכת החינוך בעיתות חירום", כתבו החוקרים. "ההנחיות עמומות וסותרות וכתוצאה מכך נוצר בלבול רב בקרב כל הקבוצות המושפעות מהן". הם הדגישו כי "לפיכך, יש להקים פורום מיוחד שבו יתקבלו החלטות בעלות השלכות על מערכת החינוך. השילוב של מורים, מנהלים, הורים ותלמידים בפורומים של מקבלי ההחלטות יביא לשולחן את הפרספקטיבה הייחודית של כל אחת מהקבוצות ויסייע לממשלה להבין בצורה טובה יותר את המצב בשטח ואת הצרכים השונים של אוכלוסיות שונות".
עוד בהמלצות: הקמת "חדר מצב" מיוחד לחברה הערבית, בשילוב תתי-ועדות שכונתיות לניטור ומעקב, במיוחד אחר תלמידים בעלי מוגבלויות, צמצום מפגשים בין תלמידים בחטיבות הביניים והתיכונים; תלמידים בחינוך העל-יסודי, חטיבות ותיכונים ילמדו לפחות יומיים בשבוע בבית הספר, אך בקפסולות סגורות; גודלה של כל כיתה לא יעלה על 18 תלמידים (כנדרש כיום על-פי הנחיות משרד הבריאות). המשמעות של החלטה זאת היא שגודל הקבוצה הממוצע יהיה בסביבות 15 תלמידים.
בפן הרגשי-חברתי ממליצים חברי הצוות על חונכות אישית: "על מנת לשמור על קשר אישי עם התלמידים יש ליצור מערך שבו לכל תלמיד יהיה חונך". בנוגע לסוגיית הביטחון התזונתי הם ממליצים להחזיר מיידית לפעולה את מפעל ההזנה לתלמידים ממשפחות נזקקות. "בנוסף", כותבים המומחים, "יש להרחיב את המפעל לכל התלמידים העומדים בדרישות חוק ארוחה חמה ותלמידים במסגרות חינוכיות אחרות הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. כל עוד הסגר נמשך, יש להעביר ארוחה חמה אחת ביום לבתי התלמידים או לספק להם תלושי מזון או כל פתרון אחר. בטווח הארוך יותר, יש לפתח פתרון לאומי כולל לחוסר הביטחון התזונתי בישראל ולא להישען על מפעלות צדקה ועמותות חברה אזרחית. מדובר בצורך בסיסי ויומיומי של ציבור גדול בארץ".
