החיסון הישראלי לקורונה יהיה מוכן לשימוש בתחילת קיץ 2021, יינתן כנראה במנה אחת ונתקל עד כה בקשיים רגולטוריים שמעכבים את שלבי הניסוי. כך אמר הבוקר (יום ב') מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
בביקורת לא שגרתית על מקבלי ההחלטות, שהחליטו על רכישת חיסונים מחברות בחו"ל, אמר פרופ' שפירא: "יש נטייה לתת כבוד לחברות ששפת האם שלהן היא אנגלית ולפעמים רוסית. אני חושב שיש פה עשייה מאוד טובה ומאוד אחראית. עשייה שנקייה משיקולים כלכליים למרות שאנחנו דוברי עברית. נשמח לקבל את אותה תמיכה ואהדה שמקבלות חברות ענק שמרוויחות פי 30 מאיתנו".
פרופ' שפירא המשיך וטען: "אם לא היינו נתקלים ברגולציית יתר, היינו מתקדמים יותר. היינו אמורים להיות כבר בשלב השלישי, וכעת נגיע אליו רק באפריל. אני חושב שעברנו דרך ארוכה וקשה מדי. כשמכון רגולציה מאוד יוקרתי ראה את הדרך שעברנו, הוא אמר שעברנו דרך מורכבת מדי. אני לא ארחיב מעבר, והמבין יבין".
מנהל המכון הביולוגי העריך כי החיסון מתוצרת ישראל יתחיל להינתן מתחילת קיץ 2021: "יש לנו חיסון יעיל ובטוח, והכוונה שלנו היא לייצר 15 מיליון חיסונים. סיימנו את השלב הראשון לפני חמישה ימים - ואנחנו אמורים להתחיל את השלב השני תוך עשרה ימים".
לדבריו, "בדקנו את החיסון שלנו בארבעה מודלים, כולל 80 בני אדם שקיבלו אותו, והיו לו תופעות לוואי מאוד מינוריות". פרופ' שפירא התייחס גם לאמינות החיסון ואמר כי "אנחנו לא חברה שמריצה מניות, אנחנו מאוד אמינים. המחויבות האתית שלנו גבוהה מאוד. החיסון שלנו הוא רגל בטוחה על הקרקע, לא ציפורים על העץ. אני בטוח שזה יהיה החיסון של אזרחי מדינת ישראל".
פרופ' שפירא נשאל איך יתמודד המכון הביולוגי עם העובדה שהחיסונים שרכשה ישראל אמורים להגיע לשוק עוד קודם, והשיב: "הציבור מאמין לאנשי מקצוע ומדע. השיקולים שלנו לא פוליטיים, ויש לנו קבלות. אנשים יבינו שאנשי מדע עומדים מאחורי החיסון שלנו, שעד עכשיו הושקעו בו רבע מיליארד שקלים ויש עשרות מדינות שמתעניינות בו".
פרופסור תומר הרץ, מומחה לחיסונים מאוניברסיטת בן גוריון, אמר בוועדה כי "הציפיות שניפטר מהמגפה כי כולם יחוסנו רחוקות מאוד. אני מניח שישראל לא ראשונה בתור אצל אף אחת מהחברות בחו"ל, ויש בעיות לוגיסטיות בשינוע של החיסון. ההערכות האופטימיות הן עד שהקיץ הבא אוכלוסיות בסיכון בישראל יחוסנו".
ישראל חתמה עד כה על הסכמים לרכישת חיסונים עם ארבע חברות: מודרנה, פייזר, אסטרהזניקה וארקטורוס. לפי ההסכמים, פייזר אמורה לספק שמונה מיליון מנות חיסון לארבעה מיליון תושבים, מודרנה שני מיליון עבור מיליון תושבים ואסטרהזניקה עשרה מיליון לחמישה מיליון תושבים. עם זאת, בשל שגיאה בתהליך הניסוי וחישוב יעילות החיסון של חברת אסטרהזניקה, מועד שיווק והפצת החיסונים שלה בעולם ובישראל עדיין לא ברור ואף עשוי להידחות משמעותית.
במקביל, צוות מומחים ייעודי של משרד הבריאות יגבש בקרוב את החלטותיו באשר לתעדוף הקבוצות שיקבלו את החיסון. בשלב זה נראה כי התעדוף יהיה דומה לזה של חיסוני השפעת, ואוכלוסיות מבוגרות לצד עובדי מערכת הבריאות יהיו הראשונים לקבל את החיסונים.
ברקע הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, שר הבריאות יולי אדלשטיין הבהיר היום בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי רק חלק קטן וזניח ממנות החיסון יגיע לישראל בתחילת שנת 2021. הוא הוסיף כי "אנחנו צריכים להיות ערוכים עם כל ההקפאה והשינוע. בנושא הזה נעשית עבודה יפה, אבל אני גם חושב שבתסריט הכי אופטימי את המסה של המתחסנים נראה רק באפריל או במאי".
ביום חמישי האחרון ביקרו אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו במרכז הלוגיסטי "טבע סלא" בשוהם, שעתיד לקלוט, לאחסן ולשנע את החיסונים נגד קורונה בתנאים מיוחדים. בעקבות החשש מפני טמפרטורות הקירור הנמוכות שבהן נדרש לאחסן את החיסונים, אמר נתניהו בביקור כי "יהיו לנו מיליוני חיסונים, ואין שום מגבלה לוגיסטית להקפאה". לדבריו, "יש פה מפעל ברמה עולמית שיכול לקלוט את מיליוני החיסונים שאנחנו מביאים כדי לסיים את המגפה. אנחנו בדרך ליציאה מהמגפה. פה לא רואים את האור בקצה המנהרה אלא אבוקה גדולה מאוד".
בימים האחרונים חלה עלייה מטרידה בשיעור התחלואה הכללי בישראל ובאחוז הבדיקות החיוביות ביממה. הבוקר עדכן משרד הבריאות כי אתמול אובחנו 985 חולי קורונה נוספים, ושיעור החיוביים עמד על 2.5% מתוך כ-37 אלף בדיקות - לעומת 3.3% ביום שבת. עם זאת, באמ"ן הזהירו כי נתוני התחלואה גבוהים בהרבה, וכתבו בדו"ח שפורסם היום כי "מספר המאומתים החדשים נמוך יותר מהצפוי בגלל מיעוט בדיקות ביממה החולפת ביחס לממוצע".