כילדה קטנה, עולה חדשה מרוסיה, מהות המלחמה הקיומית שלי הייתה להוכיח שאני ישראלית מן המניין, אבל השאיפה הזאת עמדה בסתירה מוחלטת לעובדה שבכל דצמבר הופיע עץ אשוח מקושט ונוצץ בסלון שלי. ואכן, עד היום יש בלבול מסוים בציבור הישראלי בכל הנוגע לעצי אשוח והחגים שהם מבשרים. האשמים בבלבול זה, למרבה ההפתעה, הם שניים: ולדימיר איליץ' לנין ויוזף סטלין.
קצת היסטוריה: עם פרוץ המהפכה הבולשביקית נאסרו בברה"מ חגיגות דתיות באשר הן. הדת אמנם לא נאסרה במפורש, אבל הייתה חתירה ברורה להתנער ממנה ולפתח חברה "נאורה" ומשוחררת מן הכנסייה. החגים היחידים ששרדו את הסינון הקפדני היו מועדים אזרחיים שעיקר מטרתם להלל את המדינה, ויום השנה החדשה – הנובי גוד.
אחרי כמה שנים במתכונת נוקשה התקבלה הסכמה כללית שניתן לאפשר לציין את השנה האזרחית החדשה באופן מעט יותר חגיגי, והמשטר הגדיל לעשות והפך את היום הראשון של השנה ליום חופש רשמי. הדרך שבה בחרו תושבי ברה"מ - מרביתם מן הסתם נוצרים במקור – לציין את החג, הייתה באופן הישן והטוב שהכירו: על ידי הצבת עצי אשוח מקושטים במקומות ציבוריים ובבתים.
המנהג אמנם שאול מחג המולד, אבל המהות השתנתה - ובאותם ימים היה חשוב לשמור על ההפרדה הזו. גם סנטה קלאוס הנוצרי מצא עצמו מחליף זהות, והופך לנציג רשמי של הנובי גוד, עם שינוי קל של שמו ל"דד מרוז" (סבא כפור) והחלפת בגדיו האדומים המסורתיים לכחולים. הוא זה הפך להיות המבקר שהילדים ציפו לו בכיליון עיניים ב-31 בדצמבר.
מאז ומתמיד נתקלנו בארץ בתגובות עוינות ויחס מזלזל בחג שלנו. חוסר ההתחשבות מגיע בכל מיני צורות, מהשפלות בכיתה ועד מעסיקים שמביעים מורת רוח מעובדים שמבקשים יום חופש בתאריך זה
הנובי גוד היה החג האהוב ביותר על אזרחי ברה"מ. החג המשפחתי החם היחיד שבו היה אפשר לשכוח לרגע מהצרות האופייניות לחיים במשטר קומוניסטי, ולחגוג בסעודה, שתייה, מתנות ותחפושות.
המסורת הזו, דווקא בגלל צביונה האזרחי, אומצה על ידי כל תושבי ברה"מ ללא הבדלי דת, ובהם גם היהודים. ואלה כמובן לא יכלו להשאיר אותה מאחוריהם כשעלו לישראל.
"ההנהלה הציבה שני עצי אשוח ענקיים בחלק המרכזי של הקניון וגם דוכנים למכירת עשרות עצים ואביזרים נוספים של החג הנוצרי. עד לאן הגענו??? בעבור יוצאי חבר העמים ההנהלה מוכנה לדרוך על רגשות הקונים היהודים".
זו לשון עצומה אמיתית, שפורסמה רק לפני שנה, וקראה לקניון בארץ להסיר את סממני הנובי גוד. חוסר ההבחנה בין החגים נסלח, חוסר הסובלנות – בלתי נסלח.
מה הרבנים חושבים שאתם עושים בנובי גוד?
(מתוך קמפיין ״נובי גוד ישראלי״ של קבוצת הבריגדה התרבותית)
מאז ומתמיד נתקלנו בארץ בתגובות עוינות ויחס מזלזל בחג שלנו, כאילו אנחנו ממציאים מסורת רק בשביל לעצבן את כולם מסביב. חוסר ההתחשבות מגיע בכל מיני צורות, החל מילדים שמשתמשים בחג כדרך להשפיל חבר לכיתה, דרך מורים שקובעים מבחנים חשובים דווקא ב-1 בינואר, ועד מעסיקים שמביעים מורת רוח מעובדים שמבקשים יום חופש בתאריך זה.
לא מדובר בתאריך אזוטרי שנוגע לקומץ מן האוכלוסייה, אלא חג שמצוין על ידי פלח גדול. ואם לומר את האמת – מאחר שמדובר בסופו של דבר בחגיגות השנה האזרחית החדשה – זהו חג של כולנו.
אז בכל דצמבר מופיע עץ מקושט ונוצץ בסלון שלי וכל המשפחה מתכנסת לארוחה חגיגית. התוכנית האמנותית כוללת צפייה משותפת בטלוויזיה הרוסית סביב השולחן, וציפייה לנאום של פוטין שהפך כבר לחלק מהפולקלור. בחצות השמפניות מתפוצצות והכוסות מתמלאות, ומקבלים את פני השנה החדשה. האזרחית.
- קסניה בולבה היא עורכת במחלקת הסושיאל של "ידיעות אחרונות" ו-ynet
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
