השלכות "שנת הקורונה" שעברה על מערכת החינוך מתחילות להתברר: יותר מ-50% מילדי כיתות א'-ב' אינם קוראים, או מתקשים בקריאה בשל שגרת הלימודים מרחוק שכפתה הקורונה, ולא עומדים ברמה הנדרשת על פי יעדי משרד החינוך. כך לפי מיפוי שנעשה בקרב 10,000 תלמידים בבתי ספר יסודיים בירושלים.
הנתון שצריך להטריד כל הורה בישראל נחשף במיפוי של מינהל החינוך בעיריית ירושלים, והוא התבצע במטרה לזהות מוקדם ככל האפשר את הפערים שנוצרו בתקופת הסגרים, ולתת לכך מענה מיידי.
מהמיפוי עלה כי 23% מהילדים מוגדרים כבעלי כישורי שפה נמוכים ומדאיגים, 33% הם בעלי כישורי שפה ברמה בינונית, ו-44% הם בעלי כישורי שפה ברמה טובה.
היות שמשרד החינוך מתנגד לביצוע מיפוי ארצי בקרב כלל תלמידי כיתות א'-ב', לא קיימים נתונים ארציים הנוגעים לכיתות הללו. עם זאת, הורים ומומחי חינוך מדווחים על פערים גדולים בשכבות הגיל הללו. לפי הערכת הנהגת ההורים הארצית, רוב ילדי כיתות א'-ב' עדיין לא מחזיקים בכישורים בסיסיים בקריאה ובחשבון, וגם לא בהרגלי למידה נכונים.
שר החינוך מכריז על פתיחת בתי הספר, בחודש שעבר
מומחים מעריכים כי לא יהיה מנוס מביצוע מיפוי בתחומי ידע שונים על מנת שניתן יהיה לתת מענה לתלמידים שצברו פערים בלתי נמנעים בתקופת הקורונה. הם הדגישו כי המיפוי לא נועד לבחון את התלמידים לצורך ציון, אלא כדי לזהות קשיים ופערים לצורך מתן מענה בתקופה של משבר עולמי .
עדי קורן בילבסקי, הממונה על החינוך היסודי בעיריית ירושלים, אמרה כי התוכנית נועדה לקדם את התלמידים שצברו פערים בתקופה המורכבת של חודשי הקורונה – והיא תלווה אותם גם בהמשך עד לצמצום הפערים שנפתחו.
"משבר הקורונה הציב אתגרים, וחשוב להשלים את הפערים בכיתות הנמוכות", אמרה קורן בילבסקי. "ללמד קריאה בזום זו משימה מורכבת והיה ברור לנו שייפתחו פערים, ופערים גדולים. תלמידי כיתות א' רק עלו מהגן, והם אפילו לא הספיקו ללמוד מיומנויות בסיסיות.
"מצאנו כי יותר מ-50% מהילדים לא עומדים ברמה הנדרשת הנהוגה עד חנוכה, שלפיה רוב הילדים אמורים לדעת לקרוא. החלטנו לתת לכך מענה בחופשת חנוכה ולהביא אותם לרמה הרצויה. אם לא ניתן את הדחיפה עכשיו, הם יישארו מאחור". לדבריה, מדובר בתופעה כלל-ארצית שכל הרשויות מתמודדות איתה.
לדברי ד"ר סלעית רון, ראש התוכנית להוראה לכיתות היסוד במכללה האקדמית לחינוך אורנים, משפחות מבוססות כלכלית, בעלות מודעות לבעיה ויכולת לפתור אותה, יוצרות עבור ילדיהן מעטפת למידה חלופית – במסגרת שיעורים פרטיים, במסגרות חברתיות אלטרנטיביות ועוד. רק שבאופן הזה, הפערים באוכלוסייה גדלים.
"התוכנית שהציעה עיריית ירושלים היא חשובה", אמרה ד"ר רון, "חשוב לתת מענה מסוג זה גם ברמה הארצית וייתכן שיהיה נכון לתת גם מענים מקומיים בשעות אחר הצהריים בתוך הקהילות, במיוחד באזורי מצוקה".
ד"ר דולי אליהו-לוי, ראש החוג לעברית, שפה ואוריינות בתוכנית לחינוך לבית הספר היסודי במכללת לוינסקי לחינוך, הסבירה כי רכישת הכתיבה מורכבת יותר ליישום בלמידה מרחוק, שבה חסרים המגע האישי והאפשרות לעקוב מקרוב אחר ההתקדמות באחיזת העיפרון והכתיבה עצמה.
ראש צוות בתי הספר היסודיים בהנהגת ההורים הארצית, ענת גבריאלי, התייחסה לדברים: "להערכתי, רוב ילדי כיתות א'-ב' עדיין לא רכשו את הבסיס של הקריאה והחשבון. גם לא של הרגלי למידה. אנחנו יודעים שהפערים שקיימים במערכת החינוך בישראל גם כך התעצמו וגדלו משמעותית, כתוצאה מהכשל המתמשך של ממשלת ישראל בניהול המשבר בהקשר של מערכת החינוך. אנחנו מצפים מהממשלה ומקבינט הקורונה להחריג את מערכת החינוך בכל מצב של סגר. מצב הילדים והמשפחות שבקבוצות סיכון גרוע אף יותר, הם לא חזרו ללמוד ממרץ. פנינו למשרד החינוך לטובת קידום פרויקט של שיעורים פרטיים. אין עדיין תשובה, הנושא בבדיקה".
"החינוך הירושלמי מוכיח שוב ושוב שהוא רואה כל תלמיד ותלמיד ומפתח מענים עבורם, תוך התחשבות בתקופה ובאתגריה", אמר ראש העיר ירושלים משה ליאון בהתייחס לממצאים.
בנוסף, בעירייה גיבשו תוכנית להשלמת הפערים בשפה העברית לכיתות הנמוכות בהשקעה של יותר ממיליון שקלים. במסגרתה יינתן תגבור לתלמידים בבתי הספר בחינם, ללא תוספת תשלום מצד ההורים, המתוכנן להתחיל בימי חג חנוכה ולהימשך גם לאחר מכן. בעירייה ציינו כי צוותי החינוך יקבלו הדרכה מקצועית לתוכנית התגבור מטעם משרד החינוך באמצעות קורס בן 10 שעות.
