מינוי פרקליט מדינה מתרחק. נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ מעכב את פרסום כתב המינוי של ועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה, כך פורסם הערב (יום ג') לראשונה ב-ynet. לפני כשבוע וחצי, נזכיר, שר הביטחון בני גנץ הנחה את שר המשפטים אבי ניסנקורן להתחיל בהליך מינוי פרקליט המדינה.
עילת העיכוב - למשרד המשפטים אין מנכ"ל קבוע ויש לפעול לאישורו בממשלה. הנציב שלח מכתב בנושא זה לשר המשפטים ניסנקורן וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
גורמים משפטיים בכירים מעריכים כי מנדלבליט וניסנקורן יסתרו את חוות דעתו של הרשקוביץ. מחר צפויים השניים לפרסם את תגובתם למכתבו של הנציב. מקורות משפטיים בכירים ציינו כי טענתו של הרשקוביץ סותרת לחלוטין את מדיניות נציבות שירות המדינה עד עתה.
כך, בין היתר, קודמו של הרשקוביץ בתפקיד, אודי פראוור, כיהן פעמיים כממלא מקום נציב שירות המדינה ובמהלך תקופות אלה היה חבר בוועדות איתור שמינו רמטכ"ל, ראש מוסד, נגיד בנק ישראל ואת ראש רשות המיסים. לדברי הגורמים, איש בנציבות לא טען אז שממלא מקום הנציב אינו רשאי להשתתף בהליכים למינוי בכירים בשירות הציבורי.
יצוין שבשל הצורך בבחירת פרקליט המדינה העריכו במשרד המשפטים שניתן יהיה להציג לממשלה מועמד אחד עד אמצע חודש נובמבר. העיכוב עתה מסכל תקווה זו ובמשרד המשפטים חוששים שאם נתניהו יקדים את הבחירות, לא ניתן יהיה לבחור פרקליט במה שמוגדר "ממשלת מעבר".
שר המשפטים ניסנקורן והיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט השלימו את הרכב הוועדה כבר לפני עשרה ימים, וכל שנדרש היה פרסום רשמי של נציבות שירות המדינה. בינתיים הרכב ועדת האיתור כבר הושלם. חברי הוועדה הם היועמ"ש מנדלבליט, נציב שירות המדינה פרופ' הרשקוביץ, נציגת עורכי הדין עו"ד רחל תורן, פרופ' אורן גזל איל - נציג הפקולטות למשפטים ומנכ"ל משרד המשפטים.
אלא שהעובדה שהממשלה לא מאשרת מזה חודשיים את מינויו של מנכ"ל המשרד - עו"ד שימי בראון, איש אמון של שר המשפטים, גרמה לכך שמי שתהיה חברת הוועדה היא מ"מ המנכ"ל סיגל יעקובי. כל קול בוועדה שווה, אולם הנוהג הוא שכיון שהיועץ המשפטי לממשלה הוא "הבוס" הישיר של פרקליט המדינה ועובד עמו בצמידות, להעדפתו מי יהיה המועמד הסופי תהיה משקל מכריע.
במערכות המשפט והפוליטיקה הובעו דעות מנוגדות באשר לסיכוי המהלך להסתיים בבחירת פרקליט מדינה. חלק אומרים שאם ועדת האיתור תצא לדרך ותמליץ על מועמדים, הדבר יקשה מאד על הממשלה להסביר מדוע הבחירה המקצועית אינה מובאת לאישור. הם הזכירו כי בג"ץ שעסק בבחירתו של משה אשר כמנהל רשות המיסים, כפה על שר האוצר דאז יובל שטייניץ למנותו, למרות שלא רצה בו. בג"ץ קבע אז שניתן שלא למנות אדם, עליו המליצה ועדת איתור, רק בשל סיבות "כבדות משקל".
אחרים טוענים שראש הממשלה בנימין נתניהו, המנוע מהתערבות בבחירה, ימנע את הדיון בממשלה בטיעון שהקמת הוועדה היא בניגוד להסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, שקבע שבחירה ומינוי של פרקליט המדינה כפופה להסכמה הדדית. בכיר במערכת הפוליטית אמר כי "תפקיד פרקליט המדינה הוא בעל חשיבות עצומה ומרכזית לנתניהו הנאשם בפלילים. גם בשל המשפט עצמו וגם במקרה שתהיה אפשרות לעריכת הסדר טיעון עמו. הוא לא ירצה שבחירת הפרקליט תהיה בניצוחם של ניסנקורן ומנדלבליט. מקורות העוסקים בנושא העריכו שאם ועדת האיתור אכן תצא לדרך, ינסו מקורבי נתניהו להריץ מועמד בעל כישורים בולטים, אך מקורב לעמדתו המשפטית.
בשל ההפתעה מפרסום המהלך של ניסנקורן, טרם החלו להעלות שמות של מועמדים אבל ההערכה היא שלוועדת האיתור יציגו מועמדות המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר ופרקליט מחוז חיפה עמית אייסמן. כמו כן צפוי ששופט מחוזי יגיש את מועמדותו, כפי שהיה עד כה.
על פי הנוהג, ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה היא המסננת והממליצה לשר המשפטים ולממשלה מי המועמד הסופי לבחירת הממשלה.
מיד לאחר הפרסום הרשמי, תתכנס הוועדה לקביעת סדרי עבודתה ובעיקר לעבד את אמות המידה הנדרשות לצורך הבחירה. למשל רשימת הדגשים של המומחיות הנדרשת מהפרקליט - ניהול מערכת גדולה, מדרג ההעדפות בניסיון הנדרש במשפט הפלילי, המנהלי והאזרחי וניסיון בהופעות בבתי משפט. נציבות שירות המדינה תפרסם קול קורא לציבור להגשת מועמדות והיא זו שתבצע את הליך הסינון הראשוני. לאחר מכן יזומנו המועמדים לראיונות בפני חברי ועדת האיתור ואז יערך סינון ראשוני שיגדיר כ-6-5 מועמדים סופיים, מהם תמליץ הוועדה על מועמד אחד לבחירת הממשלה.
