דו"ח חדש של עמותת עלם המתפרסם הבוקר (ראשון) חושף הידרדרות משמעותית במצבם הרגשי והפיזי של בני הנוער בתקופת המגפה, ומציג עלייה באלימות ובשימוש בסמים ואלכוהול.
"הדור הנוכחי של בני הנוער ימשיך להתמודד עוד תקופה ארוכה עם השלכות מצבי הסיכון הדרמטיים שאליהם הם נקלעו בקורונה", מזהירה מנכ"לית העמותה ענבל דור קרבל, "חייבים לעזור להם".
הדו"ח החדש של העמותה לנוער בסיכון מתפרסם בדיוק ביום שבו עתידה מדינת ישראל להיכנס לסגר השלישי, ומציג כאמור תמונת מצב מטרידה.
לפי נתוני הדו"ח, העוסק בחודשים ספטמבר עד נובמבר ומתבסס על 6,517 בני נוער וצעירים ברחבי הארץ, מצבי הסיכון והמצוקות בקרב בני הנוער העמיקו במהלך חודשי הקורונה, וחלה עלייה משמעותית כמעט בכל התופעות הקיצוניות. רק ברבעון האחרון נרשמה עלייה של 41% במספר הפניות לעמותה.
בנוסף, נצפו תופעות חדשות ומדאיגות שהתרחשו בעבר רק בשוליים: 16% מהנערים והנערות נשרו מהמסגרות החינוכיות שבהן הם למדו, מהם 26% מהחברה החרדית. 13% חוו הרעה במצב הכלכלי בבית.
כמה מבני הנוער הסובלים מהשפעות המשבר שיתפו בחוויות העוברות עליהם. בהם רותם בת ה-15, שהפנימייה שבה התגוררה נסגרה, והיא נאלצה לחזור לבית שממנו היא ברחה - ממנו היא שוב נמלטה והסתובבה ברחובות. ליאל בת ה-14 מחדרה, מתקשה להתרכז בלימודים בעודה בבית עם שני הורים מובטלים וארבעה אחים.
ועדת הקורונה דנה בהשפעות סגירת מערכת החינוך על הנוער, נובמבר 2020
(צילום: ערוץ כנסת)
"בעקבות הקורונה הפנימייה שבה גרתי נסגרה, ונאלצתי לחזור לאותו הבית שממנו ברחתי", סיפרה רותם. "זה קרה בדיוק כשהתחלתי לאסוף את השברים ולבנות את עצמי מחדש, לאט לאט. התפרצות המגפה הייתה ההתחלה של הצניחה שלי מכל הבחינות - הלימודית, המשפחתית והנפשית".
רותם מצאה את עצמה שוב באותו בית שבו עברו עליה שנים קשות, ומהר מאוד מצבה הידרדר. "הרגשתי שהכול סוגר עליי, שכל מה שהיה לי בחיים נהרס. הכל נהיה רע יותר ויותר", אמרה.
הסגר השני החמיר את המצב וגרם לה לברוח. "עברתי לגור ברחוב, העדפתי להיות שם מאשר בבית", היא שיתפה, "שלושה חודשים הסתובבתי ברחובות. זו הייתה תקופה קשה, לא תמיד היה אוכל. ברחוב אין זמן לפחד, רק חושבים מה יהיה עוד שעה, מה יהיה מחר".
נסיבות משפחתיות הובילו אותה שוב הביתה, ומאז, היא מתקשה להסתגל. "המצב בבית לא פשוט", אמרה, "אנחנו תשעה ילדים, אין לכולם מחשב, ואנחנו מפריעים אחד לשני ללמוד. קשה לי לדבר עם המורים דרך הזום. פעם הם עזרו לי מאוד, גם נפשית, אבל דרך המחשב את לא יכולה לדבר איתם כמו שהיית יכולה כשהייתם נפגשים פנים אל פנים".
ליאל מחדרה תיארה מציאות לא פשוטה הכרוכה בהתמודדות עם מצב כלכלי קשה בעקבות המגפה. "ההורים שלי לא עובדים", היא סיפרה, "אמא שלי לא עבדה גם לפני, ואבא שלי איבד את הפרנסה בתקופה הזאת. לא חסר לנו כלום, אבל גם אין לנו מותרות. זו פשוט תחושה של חוסר ביטחון כלכלי.
"יש לי ארבעה אחים ומאוד קשה להתרכז ככה בלימודים", המשיכה ליאל, "תמיד הייתי תלמידה טובה אבל אני לא מסוגלת ללמוד בזום. עם כל הסחות הדעת מסביב, אני יושבת כמה דקות ליד המחשב וקמה. זה פוגע בי, הציונים שלי יורדים ואני חוששת מאוד. חשוב לי להצליח".
"דיכאון, חרדה, פגיעות עצמיות, אלימות, צריכה מוגברת של אלכוהול וסמים, התעצמו לעומת שנה שעברה. שיעור הנשירה מהמסגרות החינוכיות מצוי בעלייה מתמדת. היום, הילדים של כולנו בסכנה"
"זאת הייתה שנה קשה ביותר", סיכמה נשיאת עמותת עלם, נאווה ברק. "מצוקות בני הנוער, הצעירים והצעירות בסיכון, הלכו והעמיקו. מעגל הסיכון התרחב ובחודשים האחרונים אנחנו פוגשים יותר נערים ונערות נורמטיביים, שהולכים ומידרדרים בגלל משבר הקורונה. מצוקות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, פגיעות עצמיות, אלימות, צריכה מוגברת של אלכוהול וסמים, התעצמו לעומת השנה שעברה. שיעור הנשירה מהמסגרות החינוכיות מצוי בעלייה מתמדת. היום, הילדים של כולנו בסכנה".
מנכ"לית עלם, ענבל דור קרבל, הוסיפה כי את ההשפעות אנחנו עלולים עוד לראות בעתיד: "הדור הנוכחי של בני הנוער ימשיך להתמודד עוד תקופה ארוכה עם ההשלכות של מצבי הסיכון הדרמטיים שאליהם הם נקלעו בקורונה. אם רבים ממצבי הסיכון לא יטופלו עכשיו, אנחנו נחווה את ההשפעות שלהם גם שנים רבות קדימה. חייבים להמשיך ולעזור להם".
