איסור הטיסות למדינות ירוקות, פתיחת בתי הכנסת בכיפור, איסור הטיולים בטבע, איסור השחייה בים והגבלת מרחק היציאה מהבית - עד כמה החלטות אלה נקבעו משיקולים בריאותיים? יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, יוצא נגד דרך קבלת ההחלטות בממשלה - וטוען שהיא אינה שקופה מול הציבור: "למה הדיונים המקצועיים מוסתרים? אין לזה שום הצדקה, והציבור לא מבין את הרציונל מאחורי ההנחיות".
רק שלשום אמרה ראש מחלקת בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, כי הצדקת האיסור שלא לטוס למדינות ירוקות "היא יותר הצדקה של שוויוניות - קשה כשיש אנשים שלא יכולים לזוז יותר מאלף מטר, אבל מישהו שיש לו כסף יכול לקנות כרטיס טיסה ולנסוע למקום אחר". ד"ר אלרעי-פרייס הוסיפה כי "מבחינה אפידמיולוגית, אין לזה סיכון", ואמרה גם שלא מדובר ביוזמה של משרד הבריאות. בשעות הערב ראש הממשלה בנימין נתניהו חיזק את הטיעון, ואמר כי ההחלטה התקבלה כי "רוצים גם מידה של סולידריות".
זו לא הפעם הראשונה שהממשלה מקבלת החלטות שלא על בסיס שיקולים בריאותיים. אחת הדוגמאות שגרמה לתדהמה בקרב בכירים במערכת הבריאות היא ההחלטה להשאיר את בתי הכנסת פתוחים דווקא ביום כיפור, שנבעה מלחצים מהמגזר החרדי. מדי שנה ביום כיפור נרשמים עומסים בבתי הכנסת, ולכן היה ברור שפתיחתם מהווה סכנת הדבקה גבוהה. פרופ' לוין טוען: "מצפן קבלת ההחלטות משובש. היה ברור שצריכים לסגור את בתי הכנסת ביום כיפור, אנחנו נשלם על זה מחיר כבד".
לדבריו, "לעומת בתי הכנסת, כניסה של אנשים לים או לטבע זו פעילות שסיכון להידבקות ממנה הוא אפסי ביותר - והתועלת הבריאותית היא אדירה. ובכל זאת, את זה לא מאפשרים".
גם בחברה להגנת הטבע יצאו נגד האיסור לטייל בשטחי הטבע הפתוחים ופנו השבוע במכתב למשרד הבריאות. "לשהייה בטבע ובאוויר הפתוח תועלת מוכחת לבריאות האדם, הפיזית והנפשית", אמרו. "זאת לא מותרות: פעילות כזו חיונית במיוחד בתקופה הנוכחית. המרחבים הפתוחים של ישראל מאפשרים לציבור לצאת, לטייל ולהתאמן בסביבה טבעית, תוך שמירה על כללי הריחוק הפיזי".
ההגבלות שמשתנות בתדירות תכופה, בעקבות לחצים פוליטיים שדוחפים כל אחד לכיוון אחר, גורמות לאובדן אמון הציבור שמוצא פרצות בתקנות כדי לעקוף אותן. כך למשל, קבינט הקורונה דן השבוע בין היתר באפשרות לשנות שוב את מרחק היציאה מהבית. השרה רגב והשר שטייניץ הציעו להגביל את המרחק ל-200 מטר, אך ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ התנגד - ואמר שלא כדאי לבלבל את הציבור שוב עם מגבלות חדשות. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד לדבריו.
השרה רגב בנתב"ג: "כיף לכם שאתם טסים"
לדברי פרופ' לוין, "השיקולים הבריאותיים הם לא השיקולים שבגללם עושים הגבלת תנועה. הסיבה היא שיש אנשים שחושבים שככה נמנע מאנשים להיפגש. אין פה שיקול אפידמיולוגי. ההתנהלות הפוליטית מפרה את האיזון בקבלת ההחלטות. אין הלך תקין שבו הדרג המקצועי מעריך את המידע ונותן חלופות, ואז מתקיים דיון רציני שמביא את כלל השיקולים. במקום זה, הדרג הפוליטי מתערב בחלק המקצועי, מתערב בנתונים, מקבל קודם החלטה - ואז חושב אם להיעזר או לא להיעזר בגורמי המקצוע. כך איכות ההחלטות נפגעת".
פרופ' לוין הוסיף כי ההחלטות מתקבלות ברגע האחרון, בצורה חפוזה וללא בדיקה מעמיקה של ההשלכות השליליות. "איפה שצריך להחמיר מקלים - וההפך", אמר. "יש מדינות שמתמודדות אחרת עם הקורונה. אפשר לעשות את זה נכון, לא בהקלת יתר ולא בהקשחת יתר".
לפני חודשיים איגוד רופאי בריאות הציבור פנה לוועדת הקורונה בכנסת וביקר את אופן קבלת ההחלטות. במכתב נכתב כי "המבוכה שנגרמה סביב שינוי ההחלטות התכוף לגבי ההגבלות במהלך הימים האחרונים ממשיכה את התפקיד הקריטי של הכנסת ושל ועדת הקורונה בדיון מעמיק ופיקוח על החלטות הממשלה. אנו ממליצים לוועדה להעריך היטב את התועלות והנזקים ולהימנע מהגבלת פעילות שנזקה עולה על תועלתה".
