באיראן נפתחו הבוקר (יום ו') הקלפיות בבחירות לנשיאות, בצל החשש הכבד של משטר האייתוללות משיעור הצבעה נמוך שכמותו לא נראה מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. אחרי שמועצת שומרי החוקה אישרה רק שבעה מ-592 המועמדים שביקשו להתמודד על התפקיד שלושה מהם פרשו בימים האחרונים, ולקו הגמר הגיעו רק ארבעה: ראש מערכת המשפט השמרן איברהים ראיסי, המועמדים השמרנים מוחסן רזאי ואמיר-חוסיין רזיזאדה האשמי, ונגיד הבנק המרכזי לשעבר עבד אל-נאסר המתי, הנחשב למעט מתון יותר אך נראה חסר סיכוי לנצח. ראיסי, מקורבו ובן טיפוחיו של המנהיג העליון עלי חמינאי, נתפס כמועמד הוודאי לניצחון.
הבחירות לנשיאות איראן – סיקור נרחב ב-ynet:
• סייע לרצח אלפים, תוקף את "האויב הציוני": זה הנשיא המיועד
• במעמד צד אחד / ד"ר רז צימט על הבחירות, פרשנות
• צעירי איראן יחרימו את הבחירות: "אין עבודה, אין תקווה"
• סבא"א מעריכה: אין הסכם גרעין בחודש וחצי הקרוב
מצביעים בבחירות לנשיאות איראן, הבוקר
9 צפייה בגלריה
המנהיג העליון חמינאי מצביע בטהרן. "בואו להצביע, אתם המרוויחים הראשיים"
(צילום: רויטרס)
חמינאי בן ה-82, שלפי דיווחים מצבו הבריאותי מתערער וראיסי נחשב לאחד המועמדים המובילים לרשת אותו, היה מהראשונים להגיע הבוקר לקלפי בטהרן. "כל קול נחשב – בואו תצביעו ותבחרו את הנשיא שלכם", קרא שם לאזרחים האיראנים. "זה חשוב לעתיד המדינה שלכם". חמינאי טען כי ההשתתפות של האיראנים בבחירות תזכה את המדינה ואת מערכת השלטון האיסלאמית בנקודות רבות בזירה הבינלאומית, "אבל מי שירוויחו יותר מכול הם האיראנים עצמם".
הטלוויזיה הממלכתית של איראן אמנם שידרה הבוקר תמונות שבהן נראו תורים ארוכים משתרכים בכניסה לקלפיות בכמה ערים, אבל לפי סקרי דעת קהל ברפובליקה האיסלאמית רק כ-44% מבעלי זכות הבחירה מתכוונים לצאת להצביע. איראנים רבים מיואשים מהמצב הכלכלי של ארצם בצל הסנקציות האמריקניות, ואחרי שמועצת שומרי החוקה פסלה מועמדים בולטים ומנעה מהם להתמודד על הנשיאות המונים מהם מאמינים כי דרכו של ראיסי לניצחון סלולה וכי אין טעם בהצבעה שלהם. משטר האייתוללות חושש ששיעור הצבעה נמוך יפגע בלגיטימיות שלו בעיני הציבור, וכל זה אחרי שורה של גלי מחאה שפקדו את איראן מאז 2017.
המועמד המוביל ראיסי, איש דת בן 60, הוא ראש מערכת המשפט של איראן. הוא נחשב למועמד המחנה השמרני הקיצוני, וזוכה לתמיכתם הקריטית של משמרות המהפכה. בשנים האחרונות מינה אותו המנהיג העליון חמינאי לשורה של תפקידים בכירים במשטר, אולי לקראת מינוי עתידי שלו למנהיג העליון, ויש הרואים גם בהתמודדות שלו על הנשיאות חלק מ"תהליך הכשרה" וניסיון להפוך אותו לדמות אהובה ומוכרת יותר לקראת מינוי עתידי לתפקיד הרם ביותר ברפובליקה. גם חמינאי שימש כנשיא איראן לפני שנבחר לתפקידו הנוכחי, לפני 32 שנה.
ראיסי נחשב למי שחולק קווי אידיאולוגיה רבים עם חמינאי, ובראשם חוסר האמון העמוק כלפי ארה"ב. וושינגטון הטילה עליו סנקציות בגין חלקו בהפרת זכויות אדם באיראן, בין השאר בגין המעורבות הישירה שלו בהוצאתם להורג של אסירים פוליטיים בסוף שנות ה-80, אז נרצחו אלפים ממתנגדי המשטר, ובגין חלקו לכאורה בדיכוי המחאה העממית נגד המשטר האיראני ב-2009. אם ייבחר לתפקיד, הוא יהיה הנשיא הראשון של איראן הנתון לסנקציות אמריקניות שהוטלו עליו עוד לפני שנבחר.
ראיסי עצמו הצביע הבוקר במסגד בדרום טהרן, ונופף למצביעים שהגיעו לתת את קולם. אחרי הצבעתו הודה כי יש מי שאכזבתם מרה כל כך, עד שהם אינם רוצים להצביע: "אני מתחנן בפני כולם, צעירינו האהובים, כל הגברים והנשים של איראן, שמדברים בכל שפה ובכל מבטא, שבאים מכל אזור ועם כל השקפה פוליטית – צאו להצביע", אמר ראיסי.
ראש סבא"א: הסכם גרעין רק כשתהיה ממשלה
היריב המרכזי שנותר במרוץ מול ראיסי הוא נגיד הבנק המרכזי של איראן לשעבר עבד אל-נאסר המתי, הטוען כי ניצחון של ראיסי יוביל לסנקציות נוספות על איראן מצד המעצמות. במהלך קמפיין הבחירות שלו הצהיר המתי כי אם ארה"ב תפגין גישה חיובית, איראן תחת הנהגתו עשויה לקיים איתה שיחות. עם זאת, המתי אינו מצליח לעורר בציבור התלהבות דומה לזו שעורר בו הנשיא המכהן חסן רוחאני, הנחשב למתון ופרגמטי יחסית במונחים של איראן, בבחירות שבהן ניצח לראשונה לפני שמונה שנים.
הבחירות לנשיאות מתקיימות בשעה שבווינה נמשך המשא ומתן הבלתי ישיר בין טהרן לוושינגטון על חזרה של השתיים להסכם הגרעין, אחרי שארה"ב פרשה ממנו ב-2018 בהוראת הנשיא דאז דונלד טראמפ ואיראן החלה בתגובה להפר בעצמה ועוד ועוד מההתחייבויות שנתנה בו. ראיסי אמנם הצהיר בקמפיין כי הוא תומך בעצם קיום השיחות הללו, אבל גם אמר שרק ממשלה חזקה באיראן תוכל ליישם חידוש של ההסכם. השבוע הצהיר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי להערכתו חזרה להסכם לא תושג לפני הקמתה של ממשלה חדשה באיראן, ואם דבריו נכונים – הרי שהכדור יתגלגל לידיו של ראיסי, בהנחה שייבחר. הנשיא החדש ייכנס לתפקידו ב-3 באוגוסט, בעוד כחודש וחצי, וצפוי להציג את ממשלתו החדשה רק באמצע אוגוסט.
אף שהמנהיג העליון חמינאי הוא בעל המילה האחרונה בגיבוש אסטרטגיית החוץ האיראנית, גם לנשיא יש השפעה מסוימת, ומכיוון שראיסי נחשב לניצי יותר מאשר רוחאני, שתחתיו נחתם הסכם הגרעין ב-2015, ממשלה בראשותו עשויה להיות מכשלה בפני החייאת ההסכם. הנשיא הנוכחי רוחאני, נזכיר, אינו מתמודד בבחירות הנוכחיות: הוא משלים כעת את כהונתו השנייה, והחוקה האיראנית אינה מתירה לנשיא להתמודד על כהונה שלישית ברציפות.
כדי לנצח בבחירות היום צריך מועמד להשיג יותר מ-50% מהקולות. אם איש מהמועמדים לא יגיע ליעד הזה היום, ביום שישי הבא ייערך סיבוב שני ומכריע בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר. סקרים שנערכו בימים האחרונים חוזים שראיסי ינצח כבר בסיבוב הראשון: כל אחד מהמועמדים שנותרו מולו במרוץ אינו זוכה ליותר מכמה אחוזים בודדים. על סמך מערכות בחירות קודמות אפשר להניח שתוצאות הסיבוב הראשון יתפרסמו מחר.
הטלוויזיה הממלכתית של איראן, אגב, שידרה הבוקר גם תמונות של תחנת קלפי שנפתחה בעיר קרמאן ליד קברו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, שחוסל על-ידי ארה"ב בהפצצה בבגדד בינואר של השנה שעברה.
