שיפור חל הבוקר (שבת) במצבו של ילד בן 11, תושב בני ברק, שהשתתף בהילולה בהר מירון ביום חמישי האחרון ונפצע באורח קשה. הוא היה מורדם ומונשם בבית החולים רמב"ם בחיפה, אולם כעת נגמל מההנשמה ושב להכרה מלאה. מצבו מוגדר עתה בינוני. מבית החולים נמסר כי עוד שלושה פצועים מאושפזים במחלקת טיפול נמרץ כשהם מורדמים ומונשמים - ומצבם מוגדר קשה.
לבתי החולים פונו בסך הכל יותר מ-100 פצועים, רובם שוחררו. בבית החולים זיו בצפת עדיין מאושפזים שמונה פצועים, חמישה במצב בינוני - בהם ילד בן 12 - ושלושה במצב קל. בבית החולים הדסה בירושלים מאושפזים שלושה גברים שמצבם קל עד בינוני, ובבית החולים בילינסון בפתח תקווה מאושפז פצוע במצב בינוני. הפצועים שהגיעו לבתי החולים פוריה בטבריה, שיבא בתל השומר והמרכז הרפואי לגליל בנהריה שוחררו לבתיהם.
ישראל ליכטנשטיין, איש זק"א, משחזר את אירועי הזוועה בהר מירון
(צילום: שמיר אלבז)
אמש, במרוץ עד לכניסת השבת, הובאו בזה אחר זה גופותיהם של כמה מ-45 הנספים באסון הקשה בהילולת ל"ג בעומר בהר מירון, האסון האזרחי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל, ולאחר מכן פסק התהליך - ויתחדש רק במוצאי השבת.
במכון לרפואה משפטית באבו כביר, לשם הובאו הגופות, הספיקו עד כניסת השבת לזהות את גופותיהם של 32 מהנספים, רובם בני המגזר החרדי. מתוך אלו שזוהו, גופותיהם של 22 שוחררו לקבורה, אך לא ברור אם הלוויותיהם של כל אלו אכן יצאו אתמול לפועל.
באבו כביר מסרו כי בשל הוראת הרב הראשי לישראל לא ניתן היה להמשיך בהליך שחרור הגופות במהלך השבת. "תהליך השחרור כולל אישור הזיהוי והשחרור על ידי נציגי המשטרה והבאה לקבורה, שלא יוכלו להתבצע במהלך השבת בהוראת הרב הראשי", נמסר.
הלוויות נערכו בין היתר בהר המנוחות בירושלים ובבית הלוויות שמגר בעיר, שם עקב הלחץ הרב כבר לא נותר זמן להספדים לקראת כניסת השבת: הגופות עברו טהרה ותוך דקות נאמר עליהן קדיש והן הוסעו לבית העלמין. המרוץ עד לכניסת השבת עורר גם מפח נפש כבד בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, שגם שם הובאו למנוחות כמה מהנספים: בהלווייתו של אחד הנערים שנהרגו התברר כי הובאה הגופה הלא-נכונה, ובני המשפחה האבלים נאלצו לעזוב את המקום.
בעקבות האסון אישרה הממשלה במשאל טלפוני את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ולפיה מחר יוכרז יום אבל לאומי. ביום זה יורדו דגלי המדינה לחצי התורן במבני ציבור, בבסיסי צה"ל ובנציגויות ישראל בחו"ל. בעולם הביעו בזה אחר זה תנחומים מרחבי העולם. בין היתר, יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן שיגר איגרת תנחומים לנשיא המדינה ראובן ריבלין ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן התקשר לנתניהו, הביע תנחומים - והורה לצוותו להציע לישראל את עזרת ארה"ב להתמודדות עם האסון.
במקביל לזיהוי הגופות וקבורתן, ולצד החקירה שהוטלה על המחלקה לחקירות שוטרים, התפתח אתמול גם מה שנראה כמו קרב האשמות סביב אחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה. הגם שהחקירה הוטלה על המחלקה לחקירות שוטרים, כבר עתה המשטרה מחולקת למספר מחנות. בסביבתו של המפכ"ל, רב-ניצב יעקב שבתאי, ניסו להרחיקו עד כמה שניתן מחיצי הביקורת. "מי שאישר את התוכניות הוא מפקד המחוז הצפוני, והוא גם זה שלקח אחריות", אמרו שם.
7 צפייה בגלריה
קרב האשמות. המפכ"ל יעקב שבתאי ומפקד המחוז, ניצב שמעון לביא
(צילום: דוברות המשטרה, טל שחר)
מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי כמה מהשוהים במקום החליקו ממדרגות, ויצרו "מפולת אנושית", שתחתיה נמחצו השוהים. כוחות הכיבוי חילצו את הלכודים, בסיוע מסוקי חיל האוויר ולוחמי יחידה 669.
ראש חטיבת האבטחה והרישוי במשטרת ישראל, תת-ניצב מוריס חן, אמר אמש בריאיון ל-ynet כי "מדובר באירוע טרגי חסר תקדים, וזאת למרות שההיערכות הייתה חסרת תקדים והתפרסה על פני מספר חודשים ובהובלת מפקד המחוז ביד רמה, לצד ראש אגף התנועה ולצד כל המארגנים האזרחיים". לדבריו "חובה על כולנו לתחקר את האירוע לעומק לפני, תוך כדי ואחרי. זה נכון למשטרה, ונכון לכל הגופים – כדי למנוע את האירוע הבא".
הוא הוסיף: "צריך להגיד מילה טובה לכל השותפים שלנו, טייסי צה"ל, מד"א וכל הגופים המתנדבים. גם אם מסתכלים על לוחות הזמנים, הם מהירים מאוד בזמן התגובה וביצירת תמונת מצב. אחרי 15 דקות כבר הפעילו את כל הכוחות על מנת להציל חיים". לדברי תנ"צ חן, האירוע הקשה התרחש בעת שרבים ביקשו לצאת בזמן הדלקת המדורה במתחם חסידות תולדות אהרן. "באזור הכניסה היו מדרגות עם מים. רבים החליקו שם, ואז התרחש האירוע שממנו חששנו - אירוע ה'דריסה' ההמוני".
למרות קרב ההאשמות במשטרה החקירה כעת מוטלת על מח"ש, והיועמ"ש אביחי מנדלבליט הורה לשוטרים שלא לגבות עוד עדויות במסגרת החקירה הראשונית שלהם. ראש הממשלה נתניהו ביקר בעקבות האסון בהר מירון אתמול בבוקר, והבטיח במהלך הביקור להוביל "בדיקה יסודית, רצינית ומעמיקה כדי להבטיח שאסון כזה לא ישנה". עם זאת, הוא לא הבטיח בדבריו חקירה לא-תלויה, כזו שתתאפשר במקרה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית - אם כי ממשלות לרוב מעדיפות להימנע ממהלך שכזה.
בידי הממשלה גם אפשרות להורות על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית, שסמכויותיה מוגבלות הרבה יותר. כך למשל, לוועדת בדיקה אין סמכויות כפייה של זימון עדים וחיובם להעיד בדומה לוועדת חקירה ממלכתית, אלא אם הוסמכה מפורשות בהחלטת ממשלה. בשני המקרים, של ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית, משמעות הדבר היא שהחקירה של מח"ש תוקפא.
האסון מגיע גם בעיצומו של התהליך הפוליטי בישראל: לנתניהו נותרו רק שלושה ימים למנדט להרכבת ממשלה, וכעת עומדת תלויה השאלה אם יבקש בשל כך את הארכת המנדט, בקשה שעד כה לפי רוב ההערכות במערכת הפוליטית - הנשיא ראובן ריבלין היה מסרב לה. שאלת הקמת ועדת חקירה עצמאית צפויה גם היא לעלות במגעים השונים להרכבת ממשלה.
