נשיא ארה"ב דונלד טראמפ טען לא אחת בעבר שהוא ראוי לזכות בפרס נובל לשלום, ושמו אף הוצע לאחרונה כמועמד לפרס בשנה הבאה. בינתיים אבל הוא יכול להסתפק בפרס ההפוך, האיג-נובל. טראמפ הוכרז הערב (ה') כזוכה בפרס ההומוריסטי, לצד קבוצת מנהיגים אחרים מהעולם, בשל האופן שבו הם טיפלו במגפת הקורונה וכיוון שהם "חושבים שהם חכמים יותר מרופאים וממדענים".
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בגלל מגפת הקורונה הטקס השנתי ה-30 של פרסי איג-נובל לא שודר הפעם בשידור חי מאוניברסיטת הרווארד, אלא נערך באופן וירטואלי והוקלט מראש. למרות זאת המארגנים ניסו לשמור על כמה מהמסורות של הטקס, כולל נאומים משעשעים ואלטרנטיביים של חתני הפרס האמיתי, פרס נובל, שהם אלו שחילקו לזוכים את הפרס הסאטירי.
"זה היה סיוט, וזה לקח לנו חודשים, אבל בסוף עשינו את זה", סיפר על הכנת הטקס בצל מגפת הקורונה מארק אברהמס, עורך המגזין המדעי-סאטירי Annals of Improbable Research.
אחד הזוכים הוא מטין ארן, אנתרופולוג מאוניברסיטת קנט באוהיו. ארן, שעוד בתקופת התיכון סיקרנה אותו אגדה אורבנית על בן לשבט אינואיטי בקנדה שהכין סכין מהצואה הקפואה שלו, החליט לבחון אם הסיפור אמיתי.
הוא הקפיא צואת אדם בטמפרטורה של 50- מעלות צלזיוס ושייף אותה על מנת שתהיה חדה כמו סכין, עמה ניסה לחתוך חתיכת בשר. "סכיני הקקי נכשלו כישלון חרוץ", אמר בראיון טלפוני עם סוכנות הידיעות AP. "אין הרבה בסיס אמפירי לסיפור הפנטסטי הזה", סיכם.
המחקר אולי מגעיל מעט, אך מדגיש נקודה חשובה: הרבה סיפורים ונרטיבים מבוססים על מדע לא מוכח או שגוי. "המטרה של המחקר הייתה להראות שראיות ובדיקת עובדות הן דברים חיוניים", הוסיף ארן.
זוכה אחר בפרס הסאטירי הוא ריצ'רד וטר, על מחקרו שבחן מדוע אנשים רבים שחוקרים חרקים (אנטומולוגים) סובלים מרתיעה מוזרה דווקא מעכבישים. המחקר שלו, "אנטומולוגים ארכנופובים: למה שתי רגליים עושות את כל ההבדל", פורסם ב-2013 בכתב העת the journal American Entomologist.
וטר, שעבד 32 שנים כחוקר עכבישים באוניברסיטת קליפורניה לפני שיצא לגמלאות, גילה לאורך השנים שהרבה אוהבי חרקים כמוהו מביעים סלידה מעכבישים. "זה תמיד היה נראה לי מצחיק שכשדיברתי עם אנטומולוגים על עכבישים הם היו אומרים משהו כמו, 'או, אני שונא עכבישים!'", סיפר וטר.
הוא אמר שגילה כי לאוהבי חרקים רבים הייתה חוויה לא נעימה עם עכביש, כמו נשיכות. לדבריו, העובדה שעכבישים לעתים קרובות שעירים, מהירים, שקטים ובעלי עיניים מרובות תורמת לסלידה שחוקרי החרקים חשים מהם.
את פרס איג-נובל על "חינוך רפואי" קיבלה קבוצה של מנהיגים מהעולם בשל האופן שבו הם טיפלו במשבר הקורונה. בין המנהיגים הללו כאמור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אך ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין גם נכללים בה.
"כולם אנשים שהבינו ששיקול הדעת שלהם טוב יותר משיקול הדעת של אנשים שחקרו את הנושא הזה במשך כל חייהם, והם גם התעקשו על כך יותר", אמר אברהמס, עורך כתב העת הסאטירי שמארגן את הטקס. אברהמס ציין כי ניסה לפנות למנהיגים הללו על מנת שיקבלו את הפרס, אך לא זכה למענה. "זה היה מגניב אם הם היו לוקחים בזה חלק".
בפרס איג-נובל על רפואה זכו השנה קבוצת חוקרים מהולנד ומבלגיה על מחקר שבו בחנו מדוע רעשים מסוימים שאנשים מייצרים יכולים להטריף את מי שנמצא בסביבתם. דמייאן דניס, פרופסור מאוניברסיטת אמסטרדם ופסיכיאטר שמתמחה בטורדנות כפייתית, קיבל את ההשראה למחקר מאחת המטופלות שלו, שזעמה כל כך על אנשים שמתעטשים על ידה עד שרצתה להרוג אותם. "היה לי הרבה ידע על טורדנות כפייתית אבל התלונות הללו לא תאמו לאף תמונה קלינית קיימת", הסביר.
כדי לשמור על המסורת שלפיה חתני וכלות פרס נובל הם שמחלקים את הפרס הסאטירי לזוכי האיג-נובל, המארגנים שלחו לזוכים הנחיות כיצד להכין את "פסלון" הפרס, בצורת קובייה, בביתם. בטקס המוקלט חתני פרס הנובל עשו עצמם כאילו הם מושיטים את הפסלון לזוכים אל מעבר למסך, והללו הושיטו את ידם גם כן אל מעבר למסך כדי לקחת את הפסלון שהם עצמם בנו.
רוב הזוכים השנה קיבלו בברכה את הזכייה, חוץ כאמור מהמנהיגים הפוליטיים. דניס אומר שבעוד האיג-נובל לועג לעבודה מדעית לגיטימית, הוא מביא עמו תשומת לב ופרסום. החוקר ארן, זה שיצר סכין מצואת אדם, השתתף בטקס פרסי איג-נובל בשנת 2003 כשהיה סטודנט צעיר בהרווארד, ואומר כעת שהוא נרגש לזכות בפרס כזה בעצמו. "אם לדבר בכנות, זה חלום שמתגשם".
