15 צפייה בגלריה
אייל זמיר במפקדה המשימתית של פיקוד העורף. "המספרים גדולים מדי והמפקדה שהקמנו לא תעמוד בהם, לא משנה כמה חוקרים אפידמיולוגים יהיו"
(צילום: שאול גולן)
47 שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שראש המטה הכללי של צה"ל חבש כומתה שחורה. דוד אלעזר (דדו) היה הרמטכ"ל הטנקיסט האחרון, כמו גם סגנו, ישראל טל (טליק). מאז מלחמת יום הכיפורים שניהלו השניים, על כס הרמטכ"ל וסגנו התיישבו בעיקר צנחנים או גולנצ'יקים. בעוד כשנתיים וחצי, בשנת היובל לטראומה ההיא, עשוי הסגן הנוכחי, אלוף אייל זמיר, שריונר לא רק במקצועו הצבאי אלא גם באופיו, להפוך לרמטכ"ל.
הוא מחובר לקרקע, צנוע, מעט שמרן. זמיר היה אמור לסיים את תפקידו בחודש הבא בתום שנתיים של כהונה, ולהתחיל להתחמם על הקווים לקראת המרוץ לרמטכ"לות. רב-אלוף אביב כוכבי ביקש ממנו להאריך את כהונתו בחצי שנה לפחות, על רקע משבר הקורונה. זמיר הסכים. אם מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין, הוא האופרטור הצבאי של המבצע למיגור המגפה, אלוף זמיר מרכז את המאבק עוד קודם לכן, כפרויקטור המטכ"לי, מסוף חודש פברואר.
לכוכבי וזמיר יחסי עבודה טובים, למרות אופיים השונה. השניים סיכמו השנה על שינוי במעמד סגן הרמטכ"ל: לא עוד קצין בכיר שעסוק בעיקר בבניין הכוח ובאימונים, בקומה אחת מעל לאגף התכנון, אלא כמספר שתיים אמיתי: מחליפו של הרמטכ"ל באישורי מבצעים רגישים, מעורב בפן המבצעי, תופר את אימוני הצבא לתכניות המלחמה ומעורב ביתר שאת בהפעלת הכוח.
משבר הקורונה הוא דוגמה ראשונה מעשית לכך. זמיר ייצג תדיר את הצבא בדיוני הקבינט בנושא, ובריאיון מקיף ל-ynet הוא מבקש להרגיע את רוחות האפוקליפסה הקודרות שנושבות בחוץ, אך גם לתאם ציפיות עם הציבור ומקבלי ההחלטות, על החלק של צה"ל ביציאה מהגל השני: "מפקדת אלון שהקמנו באוגוסט שתהפוך למבצעית באופן מלא, לפי תוכנית, בחודש נובמבר, לא תפתור לבד את הבעיה. היא מרכיב קריטי וחיוני במערכה, עם תרומה משמעותית, אבל עם היקפי התחלואה הנוכחיים יהיה לנו קשה להתמודד".
זמיר: "צה"ל מטפל בקורונה בגלל הקשרי הביטחון הלאומי. זו משימה מרכזית"
המפקדה, מסביר סגן הרמטכ"ל, "הוקמה להתמודד עם אלף נדבקים ביום, אסתכן ואומר אפילו 2,000. המפקדה לא יודעת להתמודד עם היקפים של יותר מ-5,000 נדבקים ביום ושום כוח אחר לא יידע לעמוד מול היקפים כאלה. לכן אני חושב שצריך לעשות פעולה דחופה (הריאיון עם זמיר התקיים בבוקר יום שלישי - י"ז, רב"י). אנחנו במצב חירום וצריך לעשות פעולות חירום כדי לעצור את התפשטות המגפה, להוריד את ההדבקות לכמה מאות ביממה – ואז המפקדה תהיה יעילה".
איזו פעולה?
"כמו כל הפעולות שמנסים לעשות כעת, למשל הידוק הסגר. אלה החלטות שצריך לקבל הדרג המדיני. המספרים גדולים מדי והמפקדה שהקמנו לא תעמוד בהם, לא משנה כמה חוקרים אפידמיולוגים יהיו. אחרת זה יהיה לרדוף אחרי הזנב. לכן צריך לנקוט קודם בפעולות לצמצום התחלואה, והמפקדה תדע לשמר על המספרים נמוכים, לקטוע מגעים בהיקף של כאלף נדבקים ביממה.
"כל זמן שמשתהים בקבלת ההחלטות שלנו, אנחנו לא פותרים את הבעיה. אנחנו היום במספרים של 102 רשויות אדומות ו-105 כתומות. כלומר כמעט כל המדינה בתחלואה. היום אין כבר משמעות לתוכנית הרמזור, היא לא רלוונטית. כשנרד במספרים, נוכל לחזור לגישה הדיפרנציאלית. היה לתוכנית הרמזור פוטנציאל להצליח אבל היא לא הצליחה".
"שיתוף הפעולה קריטי": סגן הרמטכ"ל בתחילת החודש
(צילום: דובר צה"ל)
אתה עדיין חושב שהתמודדות עם הקורונה זה לא רק נושא של ביטחון לאומי ואסטרטגי אלא גם מקרין החוצה? אם מצליחים זה מקרין עוצמה ואם נכשלים זה מקרין חולשה?
"כן. טענתי מזמן, הקורונה היא עניין של ביטחון לאומי, כל מדינות העולם מתעסקות בזה. זה משפיע על הכלכלה, זה משפיע על החברה, ומשפיע על הביטחון הלאומי. אין שום ספק שמדינות שיודעות להתמודד בהצלחה עם הקורונה זוכות ליתרון. זה מרכיב בביטחון הלאומי, מרכיב בהרתעה, בעוצמה הלאומית ובחופש הפעולה שיש למדינות. מדינות שמתקשות להתמודד עם המגפה, זה מקטין את גמישות הפעולה שלהן".
זה גם משדר חולשה?
"בהחלט, זה משדר בעיה. לכן צה"ל נמצא שם במלוא הכוח. זה כרגע המעצב מס' 1 של המדינה. בגלל ההקשרים של הביטחון הלאומי צה"ל נמצא שם, רואים את זה כמשימה מרכזית, אחת מהראשונות שיש היום בצה"ל".
גיוס חוקרים מהגדנ"ע וישר מהבקו"ם
לא מעט טענות הועלו בשבועות האחרונים, על כך שצה"ל לא מצליח להעמיד מערך חקירות אפידמיולוגיות מספק, שרק כמה מאות גויסו והוכשרו למשימת קטיעת שרשראות ההדבקה, אף שלצה"ל יש אשראי כוח אדם בלתי נגמר. היום מתפרסם ב"ידיעות אחרונות" תחקיר נרחב בנושא. גם מערך הבדיקות לא הגיע ליעדים המקווים – כמאה אלף בדיקות ביממה, באופן שאילץ בשבוע שעבר להפסיק ליומיים את מרבית הבדיקות.
זמיר: "אנחנו נמצאים כעת בהיקף של 50 אלף בדיקות ביממה. צוואר הבקבוק הוא המעבדות כי מסוגלים לדגום יותר, ולכן משרד הביטחון הולך להגדיל את כמות המעבדות. נגיע ל-100 אלף בדיקות ביממה בנובמבר. אנחנו מפעילים 22 מלוניות קורונה ובידוד ויש מעל ל-5,000 חיילים שעוסקים סביב השעון במשימות הקורונה, כמו 100 חובשים שעוזרים למשרד הבריאות ו-300 חיילים בבתי החולים ביחידת סיוע שמופעלת במלחמות.
"מרכז המידע והידע של אמ"ן מגבש המלצות ודו"ח יומי על בסיס שקלולי נתונים וניתוחי מאמרי מומחים שהוא אוסף וקורא כל יום מרחבי העולם, עוקב אחר מודלי פעולה של ממשלות בעולם, איך נכון לעשות סגר יעיל. אני מציג לקבינט את הדו"חות שלהם. לא חייבים לקבל את אמירותיהם אבל זה כלי חשוב שאנחנו מפעילים כהערכה יומית גם במלחמה".
משרד הבריאות, אנו מזכירים לזמיר, הציב יעד של 3,000 חוקרים אפידמיולוגים, ומאז שצה"ל לקח את המושכות בסוף יולי וקיבל את המנדט להסתער על המגפה, עדיין לא הגענו לחצי מהכמות הזו. זמיר סבור שבמספרי התחלואה הנוכחיים, גם 3,000 חוקרים לא יבלמו את ההתפשטות: "חוקר אפקטיבי עושה שתי חקירות מלאות ביממה: להתחיל עם חקירת המאומת, להבין מי בא איתו במגע ואז ליצור קשר עם סדר גודל של 10-15 אנשים שונים ולתחקר גם אותם.
"פיתחנו טופס תשאול דיגיטלי שגרסותיו יעודכנו עם קישוריות לבתי החולים ולמד"א. אנו רוצים להגיע ללו"ז מקוצר של עד 36 שעות מרגע הבדיקה עד לסיום החקירה ובידוד המגעים. לא נרד מ-300 חוקרים, שכעת הם עתודאים ואליהם יצורפו עוד 600 חיילים שיגיעו השבוע ליחידת 'אלה' שאנחנו מקימים. נביא לשם חיילים רציניים ממקומות כמו מערך הגדנ"ע וייתכן שגם נגייס לשם מלש"בים, כי זו יחידה שתפעל לפחות חצי שנה-שנה.
"בנוסף, למשרד הבריאות יש 700 חוקרים והוא מכשיר עוד 500, לצד 100 אנשי מילואים שנוסיף לו. זה הולך ומטפס ולהערכתי תוך חודש, חודש וחצי נגיע ל-2,500 חוקרים, כולל ברשויות המקומיות, שם זה יותר איטי".
ובמלחמה כמו במלחמה, הטרמינולוגיה של האפידמיולוגיה של זמיר הופכת לקרבית: "אין פה פתרון קסם, זה לא חיסון למגפה. זה כמו קרב: בסוף, לא השריון ינצח לבד, לא האוויר ולא החי"ר ינצחו לבד, אלא נדרש שילוב של כולם, מאמץ של כולם; צה"ל, משרד הבריאות, ההסברה, האכיפה שצריכה להיות יותר אפקטיבית, כל משרדי הממשלה – הפנים, הרווחה – כולם צריכים לפעול יחד.
"החמרנו נהלים בתוך הצבא. בה"ד 1 הוא דוגמה רעה של אי-הקפדה"
"התחזית שלי היא שאם נעשה את כל המאמצים הללו ומקבלי ההחלטות יקבלו החלטות נכונות ובזמן, אפשר לצמצם את היקפי התחלואה, אפילו בלוחות זמנים מהירים, תחת אסטרטגיה ברורה, הנחיות ומימוש יעיל של ההנחיות. אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה. צריך לקבל החלטות ולקבל אותן מהר, קשות ככל שיהיו. אני בטוח שאפשר וחייבים לצאת מהמצב הנוכחי, אחרת המדינה תלך לקטסטרופה".
בתוך צה"ל נדמה שהמספרים יחסים נמוכים, או לכל הפחות נשלטים, ביחס להשתוללות שבחוץ. גם לא הכרזתם עוצר יציאות כמו בגל הראשון. אתם בודקים פחות? מדדי הבדיקה הם שונים ביחס לאזרחות?
"אנחנו מוטרדים מהיקפי התחלואה בצבא, יש עלייה, ומעל 800 חולים ויותר מ-10 אלף מבודדים. זה הרבה. בנינו לעצמנו יכולות כדי לא להעמיס על המערכת האזרחית והמעבדה שלנו יודעת לעשות 1,000 בדיקות ביממה. החמרנו נהלים לאחרונה, ושיטת הקפסולות והמשמרות הנפרדות הוכיחה עצמה. בבה"ד 1 הייתה דוגמה רעה לשרשרת הדבקה שנבעה מאי הקפדה על משמעת, על הוראות, ושם הגענו ל-100 נדבקים. זה אירוע שתוחקר ולקחיו הופצו לכל הצבא".
"אי אפשר להמשיך את המשחק הזה בגבול לבנון עוד זמן רב"
שישה עשורים חלפו מאז שצה"ל לא נלחם תקופה כה ארוכה – שש שנים, והעשור האחרון נראה כבטוח מאז קום המדינה. הקצינים היחידים בכל חטיבה סדירה בצה"ל כיום שחצו את הגבול ללבנון הם המג"דים והמח"טים. בפלוגות רק המ"פים, במקרה הטוב, ראו את הצד המערבי של הגבול עם עזה. את ההשלכות לכך נראה במלחמה הבאה.
כוכבי הגדיר זאת השנה כפרדוקס – ככל ששקט יותר ביטחונית, כך נראה שהצורך בצבא חזק ומאומן פוחת, כאשר ההפך הוא הנכון. "כמות החימושים שהטלנו בשנה האחרונה במבצעי המב"מ (המערכה שבין המלחמות לסיכול התעצמות האויב - י"ז, רב"י) שווה לזו שאנחנו מטילים במבצע צבאי נרחב", גורס סגן הרמטכ"ל.
ועדיין, זה בריא שאוגדה מרחבית שלמה כבר יותר מחודשיים מכווצת מול התרעה לפיגוע של חיזבאללה, שחייליה מסתתרים?
"אין פה עניין של בריא או לא אלא מה נכון לעשות. אנחנו כרגע במצב של כוננות מוגברת באוגדת הגליל, זה דורש מהחיילים דריכות וערנות גבוהה. פיקוד הצפון בהובלת אלוף אמיר ברעם ואנשיו עושים עבודה מצוינת עד כה. אנו ערוכים למגוון אפשרויות שבקצה שלהן נסראללה יצטער שהוא הוציא את הפיגוע הזה, אם יגיע. הוא כבר טעה פעם אחת בעבר בהערכת המצב שלו לגבינו והודה בכך (מתכוון לחטיפת החיילים שהובילה למלחמה ב-2006 – י"ז, רב"י). ייתכן שהוא הולך לעשות טעות נוספת. על הריגת שני חיילי גבעתי מנ"ט של חיזבאללה בהר דב בינואר 2015 בעקבות חיסול ג'יהאד מורנייה, לא הגבנו. אם יהיה אירוע דומה, ואם יהיו הלוויות בצד שלנו יהיו גם הלוויות בצד השני. אנחנו ערוכים לימי קרב וגם מעבר לכך, אבל כרגע עושים פעולות למנוע ולסכל זאת".
הפיצוץ בביירות. נסראללה לא יכול להשליך את האחריות
יש באמת דילמה, האם למשל לקחת נכס חשוב מאוד לאויב בצפון סוריה גם אם המחיר שלו, סליחה, יהיה חייו של חייל בגבול לבנון?
"אין לנו עניין להסלים, יש לנו כן עניין להמשיך לפעול ולסכל את ההתבססות האיראנית בסוריה ואת פרויקטי דיוק הטילים בסוריה ובלבנון. לא נקבל מנסראללה הכתבה של משוואות. אם מחר נצטרך לפעול בסוריה נגד אמל"ח אסטרטגי ויהיה שם פעיל של חיזבאללה – זה לא ימנע מאיתנו לפעול. לכן אני מציע לנסראללה להרחיק את אנשיו מתשתיות איראניות בסוריה ולשקול טוב את פעילותו. לא נאפשר לחיזבאללה לגרור אותנו לתקופות מתח ארוכות. את המשחק הזה אי אפשר להמשיך לאורך זמן".
חיזבאללה היה אחראי לפיצוץ בנמל ביירות?
"אנחנו יודעים שחיזבאללה שולט בכל מה שקורה בלבנון ובנמל ביירות ויודעים שהוא התעסק באמוניום ניטרט (החומר שהתפוצץ). כך שנסראללה לא יכול להגיד שמצד אחד הוא מגן לבנון ומצד שני אין לו אחריות על אירוע כל כך דרמטי. הוא הפך את לבנון למחסן אמל"ח אחד גדול בתוך סביבה אזרחית".
7 ק"מ אחרונים לפרויקט חיסול המנהרות
זמיר ייזכר, בתור אלוף פיקוד דרום הקודם, כמי שהתניע את פרויקט התשתית הגדול ביותר של צה"ל בעשור האחרון: המכשול התת קרקעי והעילי בגבול רצועת עזה, נגד המנהרות החודרות, בו השקיעה המדינה תקציב שיא – יותר מארבעה מיליארד שקלים. איום המנהרות, טקטי ככל שיהיה, גבה את חייהם של לוחמים עוד לפני 2014, אך מעולם לא נשרט ממנו אזרח. סרטוני המחבלים חודרים מבטן האדמה בתחילת צוק איתן עשו את שלהם, והממשלה נתנה צ'ק פתוח לצבא לחיסול האיום שעורר תבהלה בציבור.
"הגענו כבר ל-58 ק"מ מכשול ועד מרץ נסיים את 7 הק"מ שנותרו בגבול", מעדכן זמיר. "המצב בעזה לא השתפר ולא ישתפר בטווח הקרוב. לצערי הרב, נפגוש סבבים ברצועה אחת למספר חודשים. אנחנו מנסים לקדם את ההסדרה כדי להקל על הסבל ברצועה אבל עד לגבול מסוים – כל עוד בעיית השבויים והנעדרים שלנו לא נפתרת. אני לא מכיר התקדמות בנושא ויש דברים שהשתיקה יפה להם".
איך אתה מאפיין את יחיא סינוואר, שאלנו, הוא יותר מנהיג אזרחי או יותר ראש זרוע צבאית? "סינוואר הוא חזק ומאוד דומיננטי בעזה", השיב סגן הרמטכ"ל, "הוא קודם כל אויב שישב אצלנו שנים בכלא. הוא מכיר אותנו. אחד הדברים שמנחים אותו היום זה לפרוץ את המצור. הוא מתנהג יותר כמנהיג אזרחי אבל בחזונו עדיין יש את השמדת ישראל. ייתכן שהוא שינה את דרך הפעולה שלו מהטווח הקרוב לארוך".
הכנות לפעולה נגד איראן
מעל לכל האיומים, בראשית הצירים, ניצבת איראן, מזכיר אלוף זמיר, שעבר קילומטראז' לא קטן עם ראש הממשלה נתניהו כמזכיר הצבאי. בחודשים הקרובים תזוז הגבינה בנושא תוכנית הגרעין, כך נראה, ובטהרן יעדיפו להמתין לתוצאות הבחירות בארה"ב בעוד חודשיים, לראות אם כדאי ללכת להסכם מחודש עם המערב או להאיץ את תוכנית הגרעין.
ההסכם עם המעצמות שהוביל ממשל אובמה היה רחוק ממושלם וזכה לגינויים חריפים מצד ישראל, אך על התוצאה שלו אי אפשר להתווכח: איראן לא פרצה לגרעין בשנים האחרונות וצה"ל מצידו, קיבל הזדמנות להסיט את המיליארדים שיועדו להתמודד עם הנושא הקיומי להתעצמות ובניין הכוח מול איומים אחרים, בהם ההתבססות של איראן עצמה בסוריה.
זמיר אומר שהתוכנית הרב-שנתית, שאליה נגיע בהמשך, קשורה לכך מבחינת הארגון מחדש בצה"ל. "הקמנו אגף חדש במטכ"ל בראשות אלוף טל קלמן, לאיראן ולאסטרטגיה. אנחנו עוקבים ומוטרדים מתוכנית הגרעין והטילים של איראן. הם מפרים את ההסכם ומתקדמים בהעשרה אבל הם טרם הגיעו להחלטה לפרוץ. הם ייזהרו מלקבלה כי עוד מדינות מסתכלות, בראשון ארה"ב, וגם אנחנו.
15 צפייה בגלריה
"לוחות הזמנים יהיו קצרים אם איראן תחליט לפרוץ קדימה". צנטריפוגות בנתנז, 2019
(צילום: AP)
"לא נאפשר לאיראן להפוך לגרעינית. עושים לכך הכנות ונערכים לכך מבצעית, אבל אנחנו עדיין לא שם. מהרגע שאיראן תחליט לפרוץ קדימה ועד שהיא תהפוך למדינת סף גרעינית לוחות הזמנים יהיו קצרים, ובזמן הזה נצטרך לפעול כדי למנוע זאת".
מדינה נוספת ששואפת להפוך למעצמה אזורית היא טורקיה, ידידתה של איראן. עם ארדואן המצב יוצא דופן: סחר של מיליארדים עם ישראל ומאידך הצהרות תוקפניות במיוחד. "אני פחות רוצה להתייחס לטורקיה. היא יריב, לא אויב", מאותת בדאגה זמיר, "יש שם מגמות שליליות".
"הדרג המדיני לא חייב לשאול את צה"ל"
לסעודיה יש מטוסי F-15 מתקדמים יותר מאלה שיש לחיל האוויר, מבלי שחתמה על הסכם שלום עם ישראל. מצרים תקבל מגרמניה צוללות חדשות, והשמיים לא נפלו. לירדן יש לפי דיווח של רויטרס מסוקי קרב מסוג קוברה שבכלל קיבלה מישראל, וכל אלה עוד לפני שדיברנו על שיתופי פעולה בין ישראל למדינות סוניות מתונות. מצד שני, רק בעשור האחרון נפלה מצרים לידי האחים המוסלמים אחרי סילוק מובארק וזעזועים שלטוניים בעולם הערבי הפכו לדבר שכיח.
15 צפייה בגלריה
"הדרג המדיני ריבון להחליט". נתניהו, גנץ ומטוס ה-F-35
(צילום: shutterstock, אבי מועלם אוליבייה פיטוסי, פלאש90)
היה לכם יותר נוח להיערך אם ראש הממשלה לא היה מסתיר מהצבא מהלכים חשובים כמו הסיפוח שלא היה או הסכמי השלום עם האמירויות ובחריין?
"לא אכנס לשיקולים של דרג מדיני. תמיד יש לנו מה לתרום לשיח אבל דרג מדיני הוא ריבון להחליט איך הוא מנהל את המו"מ ומבצע בעצמו מהלכים מדיניים. הוא לא חייב לשאול את צה"ל. רצוי שיתייעץ עם גורמי הביטחון אבל הוא סוברני להחליט בעצמו".
לגבי העסקה המתרקמת בין האמירויות לארה"ב על רכש מטוסי F-35 חמקניים, כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", זמיר מזכיר ש"צה"ל חייב לשמור על עליונותו הצבאית במזה"ת. אנחנו מסתכלים בדאגה על כניסה של אמצעי לחימה ונשק מתקדם לאזור וצריך גם להבחין איזה נשק ולאיזה מדינות, אבל בהחלט ההסתכלות היא בדאגה ובשיח עם משרד הביטחון.
"מצד שני יש לנו מחויבות גדולה מארה"ב לשמר את העליונות שלנו. כל הסכם שלום עם מדינה ערבית הוא מבורך, אבל תמיד אנו חייבים להיות מוכנים לתפניות ולהפתעות. נרצה להקדים עסקאות כמו מטוסי התדלוק ומסוקי התובלה ובוחנים איך להרחיב את סל היכולות שלנו", הוא אומר ברמז על הפיצוי שתדרוש ישראל מהאמריקנים.
"מסכת ייסורים" מול האוצר
נדמה שמזמן לא היה לצה"ל רמטכ"ל כה נכון בשנים הלא נכונות. את התוכנית הרב שנתית (תר"ש) "תנופה" הגה בראשו כוכבי, מהרמטכ"לים היותר כריזמטיים ומשכנעים שהיו פה, עוד בהיותו סגנו של איזנקוט. שלוש מערכות בחירות, משבר פוליטי החמור בתולדות המדינה ועכשיו מגפת הקורונה, טרפו את הקלפים.
נדבכים מהתוכנית מומשו בתקציבים פנים צבאיים וגם חלק מהתפיסות שונו. אפילו ללשכת שר הביטחון נכנס השנה פיגורה "חלומית" במונחים מטכ"ליים – גנץ, שהיה בשר מבשרה של צמרת צה"ל עד לפני כמה שנים. במקום לדהור עם כוכבי על הסוס שמכניס את צה"ל לשנה השנייה של תנופה, זמיר ואנשיו מוצאים עצמם מדי חודש מתחננים לפתחו של החשב הכללי באוצר, מבקשים אישור לקבל 700 אלף שקל פה או 5 מיליון שם. אין תר"ש, אין תקציב מדינה, והתקציב ההמשכי, 1 חלקי 12, תוקע את צה"ל במקום.
"זו התנהלות מאוד בעייתית", מדגיש זמיר, "אנחנו מקבלים תקציבים לקיום, לשגרה, לפעילות המבצעית ולאימונים, אבל מתקשים בצורה הזו לצאת לפרויקטים שתוכננו. כל הוצאה מעל חצי מיליון שקל צריכה לעבור בחשב הכללי, ואנחנו צריכים להגיע לשם ולעבור מסכת ייסורים. יצאנו בפער גדול לתוכנית העבודה השנתית, ראש הממשלה ושרי הביטחון והאוצר אישרו לנו תוספת של 3.1 מיליארד לסגור אותו, ואנחנו ממתינים שוועדת הכספים תאשר אותה. הייתה פגיעה בחלפים ובמלאים, ירדנו במדדי הכשירות אבל תוספת התקציב אמורה לסייע לנו לסגור את זה. לא פגענו באימונים אבל אנחנו על אדי הדלק האחרונים כרגע".
צבא בוטיק או הזנחת המילואים?
צה"ל עושה ככל שיכולתו לשווק את תר"ש תנופה ככזו שעולה על המסילה, אחרי שכבר אושרה על-ידי הדרג המדיני באופן חלול, ללא החלק התקציבי. סרטונים מרטיטים של היחידה הרב ממדית החדשה מופצים כחזות הכול, תמונות של רחפני לחימה לחטיבת הצנחנים מנסים לדמות כאילו צה"ל כולו הפך ליחידת קומנדו מיומנת ומאובזרת במיטב האמל"ח.
הרמטכ"ל באימון של היחידה הרב-ממדית
(צילום: דובר צה"ל)
מאחורי הקלעים מומשה התוכנית לסגור חטיבות שריון, אגד ארטילרי נוסף וטייסת קרב. מאות כלים משוריינים יצאו מהסד"כ, צבא היבשה כווץ, והמילואים נשארו מאחור, עם פחות אימונים ויותר תרגילים שמתאימים למלחמות קודמות במתקנים מיושנים שאינם רלבנטיים לחלק מזירות הלחימה (ורובם אף בוטלו אמש בגלל הקורונה). דו"ח חוסר המוכנות של אוגדת המילואים הגדולה בצה"ל, 319, השייכת לפיקוד הצפון ונחשף ב-ynet, הוא רק דוגמה אחת לכך.
ממבט מהצד ומרושם שמתקבל, נראה שכוכבי דוחף ביתר שאת להשקיע הרבה יותר בכוחות החוד הסדירים, על חשבון המסה הקריטית בתמרון דו-זירתי או תלת-זירתי – אוגדות המילואים. זמיר לא מותח ביקורת גלויה על הפיכת צבא היבשה למה שיהיו שיגדירו "בוטיקי", אולטרה-טכנולוגי, אבל בין השורות נראה שהוא מייצג בוויכוח שבמטכ"ל את האסכולה השמרנית יותר. ולא רק בגלל צבע הכומתה שלו.
"לצערי סגרנו חטיבות שריון", מסביר סגן הרמטכ"ל, "במשך כל 2019 אבחנו מחדש את אויבינו ואת צה"ל תוך הסתכלות עשור קדימה. האויב מצמצם את היתרונות שלנו ולכן תנופה היא מצפן שמאפשר לנו לפתוח מחדש את הפער האיכותי על אויבינו. התר"ש הקודם גדעון הביא הישגים גדולים לצה"ל, ועלינו לא לקפוא על השמרים.
"במלחמה הבאה לא נילחם באויב אחד אלא בקואליציית אויבים, בצפון זה יהיה לא רק מול חיזבאללה, אלא גם מול כוחות בסוריה וייתכן שגם נגד כוחות המעגל השלישי. תרחיש הייחוס שלנו עודכן ואנחנו נעים בו במשולש של הישג (גבוה יותר), במחיר (נמוך יותר) ובזמן (מהיר יותר)".
ואפשר לעשות זאת כשמשקיעים רק בכוחות הסדירים?
"אנחנו לא יכולים לתת הכל לכולם. בונים ארבע אוגדות סדירות חזקות, 98, 162, 36 ו-99 החדשה, שיהיה בה הרבה חי"ר ואש. האוגדות הללו יהיה חזקות מאוד במפקדות שלהם, בציוד הלוחמים, במודיעין ובקטלניות. את אוגדות המילואים נבנה במדרגה שנייה ואז את האוגדות המרחביות כמו גליל ועזה. זו גישה דיפרנציאלית, אבל כן, צריך לוודא שהיא לא עמוקה מדי.
"עלינו לדייק שלא יהיה פער גדול מדי בין האוגדות, כי בסוף כשהן יוטלו למערכה, לא אעשה אבחנה ביניהן, וכל אחת תקבל משימה. אנחנו שבעי לקחים ממלחמות עבר. לא כל מה שתכננת קורה, ולא כל אוגדה שחשבת לשלוח ראשונה באמת תצא ראשונה. לעולם יהיו הבדלים ברמה, באמל"ח, בשריון בין האוגדות.
15 צפייה בגלריה
"פערים גדולים בתובלה הלוגיסטית ובציוד הלחימה". משאיות בלתי-כשירות באוגדה 319
(צילום: יואב זיתון)
"לאוגדות הסדירות גיבשנו תפיסת ה'אתרוג' – להשלים פערים לכשירות מלאה ולא לגעת בגדודים האלה. נעשה זאת גם במילואים. הקמנו חטיבות מרחביות חכמות לסיכול מהיר של פיגועים, שתיים כאלו כבר יש באיו"ש, ותכף שלישית. אנחנו משפרים את ההגנה בגבולות עם יותר רחפנים, כטב"מים ורובוטיקה.
"הימ"חים של המילואים מסודרים והשלמנו שם את כל פערי כוח האדם ביחס לתקינה. הקמנו מתקני אימונים לשטח בנוי בגולן ובצאלים, ונגדיר ספי אימונים למילואים שמהם לא נרד. כן יש לנו פערים גדולים מאוד בתובלה הלוגיסטית, באמצעי האופטיקה וציוד הלחימה לכוחות, ואנחנו בתוכנית רכש להשלים זאת. ועדיין – גם אם חסר פריטים מסוימים, אני מצפה מהמח"טים שיעמדו במשימה".
כוחות המילואים מוכנים למלחמה אם היא תפרוץ מחר בבוקר?
"אני לעולם לא מרוצה, תמיד יש מה לתקן ולשפר. יש לא מעט מה לשפר באימוני המילואים, וצריך לאמן אותם יותר ולשפר את איכות האימונים. זרוע היבשה גיבשה לכך תוכנית שאושרה במטכ"ל שכוללת ארבעה אימונים חד יומיים בשנה ללוחמי המילואים, במתקן מתקדם שכולל את כל כשירויות הפרט ללוחם במרכז הארץ, בנוסף לאימונים המלאים למסגרות. אבל זה טרם מומן בגלל העננה התקציבית הגדולה".
