היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פנתה אתמול (יום רביעי) לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמרה לו שעליו להימנע מהתערבות בשינויים במערכת המשפט בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי על רקע משפטו. משמעות הדברים שראש הממשלה לא יכול לעסוק גם בניסיונות לתווך בין הצדדים לצורך הגעה לפשרה. יחד עם זאת, ניגוד העניינים לא יחול על הצבעה בכנסת בסוגיית המהפכה המשפטית.
- לעיון במכתב המלא של היועמ"שית - לחצו כאן
מטעם היועמ"שית נמסר כי היא שלחה לנתניהו מכתב "בעניין יישום חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה לו בתקופת כהונתו הקודמת, ביחס ליוזמות לשינויים במערכת המשפט". לפי ההודעה, "מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא".
"בתמצית, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט", נמסר מטעם בהרב-מיארה. "זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021".
לפי היועמ"שית, "מניעות זו חלה גם על מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".
בהרב-מיארה מסבירה במכתבה גם איך המהפכה המשפטית יכולה לסייע לנתניהו במשפטו: כך למשל, אם תבוטל עילת הסבירות כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, "בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינוים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי, או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו. בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של בית המשפט לבקר החלטות מנהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי, ככל שהדבר יתעורר. בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות בעניינו היום ביחס לאפשרותו למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש הממשלה".
בכל הנוגע לפגיעה ביכולת שופטי העליון לפסול חוקים, וגם את פסקת ההתגברות, אמרה היועמ"שית כי "צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים שמשפיעים על עצם ההליך הפלילי של ראש הממשלה, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו. מכאן שמעורבות ראש הממשלה ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".
על השינוי המתוכנן בהרכב הוועדה לבחירת שופטים אמרה היועמ"שית כי הוא "עלול אפוא להשפיע על שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ועל שופטי בית המשפט העליון, הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שמתקבלות במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה ואשר צפויה לדון בערעור ככל שיוגש על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי".
לפי בהרב-מיארה, הבעייתיות בכך טמונה בשלושה היבטים: "ראשית, הדבר יגביר את השפעת הממשלה על זהות השופטים שייבחרו לכהונה בערכאות אלו; שנית, הוועדה לבחירת שופטים מחזיקה בסמכויות בקשר להדחת שופטים מתפקידם; ושלישית, הוועדה תקבע את זהות נשיא בית המשפט העליון, שבידיו סמכויות ניהוליות משמעותיות". לכן, אומרת בהרב-מיארה, מעורבות נתניהו ביוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה עומדת בסתירה להסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום. "שינוי שכזה נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה, ונגוע לפיכך בניגוד עניינים מובהק".
בהרב-מיארה הזכירה גם את חוק היועמ"שים שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שלפיו חוות הדעת של יועמ"שים לא תהיה מחייבת. לדבריה, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ עומד בניגוד להסדר ניגוד העניינים, שכן הדבר היווה שיקול מרכזי בהחלטת בית המשפט עליון שאין עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו.
שר המשפטים יריב לוין אמר בתגובה למכתבה של בהרב-מיארה: "אתמול שמענו דברים חמורים מאין כמוהם מפיו של עורך דין בכנס שערכה לשכת עורכי הדין (לוין מתכוון לעו"ד דוד חודק שאמר אתמול בכנס של לשכת עורכי הדין "אם מישהו יכריח אותי לחיות בדיקטטורה ולא תהיה לי ברירה - לא אהסס להשתמש באש חיה").
"אפשר היה לצפות שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל ותשמיע קול ברור בעניין זה. אבל לא", אמר השר לוין. "היועצת וצוותה עסוקים בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו. מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם".
הצהרת בנימין נתניהו ומזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן בלשכת ראש הממשלה בירושלים
(צילום: אלי מנדלבאום)
על רקע שורת ההפגנות וההשבתות במחאה על תוכנית הממשלה לקדם מהפכה במערכת המשפטית, התייחס השבוע לנושא במרומז גם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם ראש הממשלה נתניהו ביום שני בירושלים, קרא הבכיר האמריקני לבנות קונצנזוס סביב "הצעות חדשות".
"היחסים בין המדינות שלנו נטועים באינטרסים וערכים משותפים", אמר בלינקן בהצהרתו. "זה כולל תמיכה שלנו בעקרונות ובמוסדות הדמוקרטיים, שמירה על זכויות אדם, מערכת משפט שווה לכולם, זכויות של קבוצות מיעוט, שלטון החוק, תקשורת חופשית ושמירה על חברה אזרחית חזקה בישראל. המחויבות של האנשים בשתי המדינות שלנו להשמיע את קולם ולהגן על זכויותיהם היא אחת החוזקות הייחודיות של הדמוקרטיות שלנו. חוזקה נוספת היא שבניית קונצנזוס להצעות חדשות היא הדרך האפקטיבית ביותר להבטיח שהן יאומצו ויחזיקו מעמד".
ח"כ שמחה רוטמן: ההצעה לצמצום זכות השביתה - בגלל הרפורמה
(צילום: ירון ברנר)
במקביל, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ רוטמן אישר אתמול כי הצעת החוק שלו להגבלת הזכות לשבות קשורה ישירות למהפכה המשפטית שמובילה הממשלה. "קיבלתי בשבועות האחרונים פניות רבות, גם ממשפטנים וגם מפרקליטים בשירות המדינה חברי ארגונים מקצועיים, שאומרים לנו 'אנחנו תומכים ברפורמה ובא אלינו ראש הארגון ואומר תשביתו את העבודה כי אני מתנגד לפסקת ההתגברות'", אמר ח"כ רוטמן בריאיון לאולפן ynet.
מטרת הצעת החוק שהניח ח"כ רוטמן על שולחן הכנסת היא לשנות את יחסי העבודה בישראל. בין היתר מוצע בה להעביר את הסמכות להגבלת שביתות מבית הדין לעבודה לכנסת, להגביל משמעותית את העילות לסכסוכי עבודה ולאסור על ארגוני העובדים לגבות דמי חבר ממי שאינו מעוניין בכך.
הצעת החוק תוכל כאמור לצמצם דרמטית את זכות השביתה. בהצעה נכתב כי "אין המדינה מתפקדת כמעסיק ואין להטיל עליה חובות של מעסיק, אלא אם היא מוגדרת כמעסיקה הישירה של העובדים". כלומר, במצב שבו המדינה מחליטה לקדם רפורמות כמו הליכי הפרטה, לדוגמה של הנמלים או בתחום האנרגיה, העובדים שייפגעו מכך - לא יוכלו לשבות. "התיקון המוצע מצמצם את יכולתן של קבוצות לחץ קטנות לעצור מדיניות שמבקשת להיטיב עם כלל הציבור", נכתב.
3 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת החוקה רוטמן והפגנת עובדי הייטק נגד המהפכה המשפטית
(צילום: יואב דודקביץ, EPA)
על רקע השתתפות של ארגונים שונים במשק במחאות נגד קידום המהפכה המשפטית בטענה של פגיעה בדמוקרטיה בישראל, אמר ח"כ רוטמן כי "מדובר בחוק שכבר הוגש בכנסות קודמות על-ידי חברי כנסת רבים, חלקם היום גם יושבים באופוזיציה. זה לא חוק שנמצא בקווי השבר הרגילים של קואליציה-אופוזיציה.
"הסיבה שהחוק הזה הונח על שולחן הכנסת מאוד פשוטה, והיא קשורה לרפורמה המשפטית. בפניות שקיבלתי נאמר 'אנחנו נרדפים על-ידי הארגון המקצועי שלנו. אנחנו תומכים בך, הצבענו לך, אבל בא אלינו ראש הארגון ואומר תשביתו את העבודה כי משנים את הוועדה לבחירת שופטים'. ואני אומר - סליחה, עם כל הכבוד, ארגוני עובדים נועדו להגן על זכויות עובדים".
