המדינה טענה כי הערוץ מעורב בתקיפות טרור, ב"אל-ג'זירה" אמרו: "הטיעון שאנחנו שופר של חמאס לא מדויק". בית המשפט המחוזי בתל אביב דן היום (שלישי) באישור הוראת שר התקשורת שלמה קרעי לסגירת מטה ערוץ "אל-ג'זירה" בישראל, אחרי החלטת הממשלה. המדינה ביקשה לאשר את סגירת משרדיו של הערוץ הקטארי והגבלת הגישה לאתר האינטרנט שלו וכן תפיסת המכשירים המשמשים להפקת תכנים.
אחרי אישור החוק, שמאפשר לסגור את הערוץ ל-45 ימים, על המדינה להביא בפני בית המשפט המחוזי את הוראת השר - והוא רשאי לשנות את משך התקופה או לקצוב אותה. מאז שאושרה ההחלטה, הערוץ לא משודר בכבלים וגם האתר שלו נחסם. לסגן נשיא המחוזי, השופט שי יניב, הוצגו חומר חסוי וחוות דעת של גורמי ביטחון, שעליהם מתבססת הטענה שהערוץ פוגע באופן ממשי לטענת המדינה - בביטחון המדינה, הוא ביקש השלמות והחלטתו תתקבל בעוד מספר ימים.
תיעוד מפשיטת כוחות ימ"ר על עמדת השידור של אל-ג'זירה בירושלים
עורך הדין שטען מטעם חברת "אל-ג'זירה", מחזיקי הציוד ומפעילי האתרים, תהה מדוע אחרי יותר מחצי שנה לפרוץ המלחמה "התעורר לפתע" הצורך לסגור את "אל-ג'זירה". לטענתו, הערוץ נותן שעות שידור ממושכות לראש הממשלה ולשרים ולדובר צה"ל ששודרו בזמן אמת, לכן, הדגיש, "כל הטיעון ש'אל-ג'זירה' שופר של חמאס לא מדויק". לגבי החומר החסוי, אמר העו"ד: "אנחנו מבקשים שבית המשפט ישמש לנו סניגור ועין בוחנת, בעניין שנוגע לחופש הביטוי ופגיעה בחופש העיתונות".
במהלך הדיון הוצג סרטון ששודר בערוץ הקטארי, שבו הסבירו על טנק ישראלי, איך הוא עובד ואיך אפשר להשמיד אותו. "המדינה סבורה שמדובר בערוץ מוטה, שמשדר תכנים שמסיטים לאלימות, מקדם נרטיבים שקריים ויש לו השפעה משמעותית על הציבור הערבי ישראלי המזרח ירושלמי, הפלסטיני, ועל הקהילה האזורית והבינלאומית", אמרה נציגת המדינה, עו"ד שירי רום ממחלקת הסייבר בפרקליטות.
"בין האיומים הביטחוניים שנגזרים מהמשך שידוריו, יש עידוד לטרור ואלימות נגד ישראלים, בוודאי בהקשר של המלחמה. הערוץ נותן במה לדיס-אינפורמציה ותעמולה ומספק פלטפורמה לגורמי הטרור להשתמש בדיווחים מהשטח ללמוד על ההערכות של צה"ל בשטח, על נקודות התורפה שלו, כשניתן גם להצביע על זהות אינטרסים ועל קשרים בין חמאס לבין 'אל-ג'זירה. יש מעורבות של גורמים מטעם הערוץ בתקיפות טרור", הוסיפה.
נציג הערוץ בדיון אמר מנגד: "האם הצנזור הצבאי קרא למנהל 'אל-ג'זירה' ואמר לו אני מרים לך דגל אדום כי ביום ככה וככה פעלתם כדי להדריך אנשים איך לפגוע בטנק? נניח יש עיתונאי שסרח זו סיבה לסגור את כל הערוץ?". אך הפרקליטות הסבירה כי סמכויות הצנזור כלל לא חלות על כלי תקשורת זרים.
עו"ד רום מהפרקליטות הסבירה כי "כל גורמי הביטחון תמכו בהחלטה הזו. חוק שהוא הוראת שעה, חוק שההוראה מכוחו תקפה ל-45 יום בלבד. ההוראה הזאת כפופה לביקורת שיפוטית אוטומטית ומיידית. למעשה מי ששותף להחלטה זו הם שר התקשורת וראש הממשלה בהסתמך על חוות דעת של ראש המל"ל ושל היועץ המשפטי על דעת היועמ"שית. מדובר במצב הפיך, באכיפה מניעתית, אף פעם לא מדובר במאה אחוז אבל יש משמעות ערכית לצמצום החשיפה".
עו"ד מטעם האגודה לזכויות האזרח, שהצטרף לעתירה, טען כי במקרה של סגירת הערוץ, "הפגיעות האלה מקבלות ביטוי קונקרטי, כשחוק הוא לא חוקתי. חופש העיתונות הוא לא רק של העיתונאי לשדר, אלא גם זכות הציבור לקבל מידע מגוון ככל האפשר".
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה מסר: "חסימה מלאה של שידורים היא צעד קיצוני, שיש לנקוט רק כמוצא אחרון, כשאין דרך אחרת למנוע סכנה ממשית לביטחון המדינה. אי-הסכמה עם תוכן השידורים, ואף עם אמיתות הדיווחים, אינה מצדיקה, כשהיא לעצמה, סגירת כלי תקשורת".
נגד אישור הממשלה לסגור את הערוץ הוגשו כמה עתירות לבג"ץ, שצפוי לדון בסוגיה בהמשך.
