לפני שנה נפגש שגריר אוקראינה בישראל, איבגן קורניצ'וק, עם ראש המל"ל צחי הנגבי. השגריר האוקראיני הביא לו מתנה – חתיכה גדולה ממל"ט איראני מדגם "שאהד". "אמרתי לו שעלינו לשתף פעולה נגד הרוע – אחרת אתם תקבלו את אותו הנשק נגדכם על אדמה ישראלית, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. אותם 'שאהדים' משוגרים על ידי החות'ים מתימן לעבר אילת".
"המל"טים האיראניים שתוקפים היום את אוקראינה מכוונים גם לישראל, ואני חוזר ומזהיר שאם העולם לא יתעורר נראה אותם תוקפים בקרוב בבירות אחרות של העולם הדמוקרטי", הוסיף השגריר בשיחה עם ynet. "אם לא נשתף עכשיו פעולה יחד נגד איום המל"טים והטילים הבליסטיים של איראן, נפסיד הזדמנות נדירה להתחזק. יש לנו יכולות רבות שנשמח לשתף את ישראל בהן, ולכם יש ידע וטכנולוגיה שנשמח לרכוש".
קורניצ'וק מציע למידה לא רק מהלחימה נגד המל"טים האיראניים, אלא גם מהשימוש של אוקראינה בכלי טיס בלתי מאוישים נגד מטרות ברוסיה. "לאוקראינה אין צי בים השחור, אבל עם המל"טים המודרניים הצלחנו להשמיד 20% מהצי הרוסי. ישראל יכולה ללמוד הרבה מאיתנו, ואנחנו רוצים ללמוד ממכם".
ההצעה באה גם עם בקשה – לקבל עוד אמצעים להגנה מפני תקיפות רוסיה. "אנחנו מבינים שאתם במחסור של מערכות הגנה אווירית, אבל אנחנו מפצירים בישראל לשתף פעולה יותר מקרוב, כדי לשתף במומחיות שלכם וללמוד מהמערכות שלכם כדי להציל חיי אדם באוקראינה".
אחד המסרים המרכזיים שבאוקראינה חוזרים עליהם מאז 7 באוקטובר הוא שהאויב שנגדו נלחמות שתי המדינות הוא אותו אחד. "ישראל ואוקראינה נלחמות באותו אויב. זה איראן ורוסיה עם הפרוקסי שלהם – שזה חמאס, חיזבאללה, החות'ים והמיליציות הפרו-איראניות בעירק".
כדי להדגיש את הקשר בין רוסיה לאיראן הוא מצביע על עסקת כלי הטיס הבלתי מאוישים בין המדינות. באוקראינה טוענים שאם שיתוף הפעולה הזה יימשך, הסכנה לישראל רק תגבר. "אנחנו יודעים בוודאות שאיראן סיפקה אלפי מל"טים מסוג 'שאהד' וטילים בליסטיים לרוסיה. בתמורה למה? אני בטוח שרוסיה תספק לאיראן טכנולוגיה שתאפשר לה לשפר את הנשק שלה ולהתקרב לנשק גרעיני, שזה איום על ישראל".
"אנחנו נלחמים באותו אויב, למרות שהפוליטיקאים הישראלים לא מוכנים להכיר בכך. אנחנו נלחמים במדינת טרור, בזמן שאתם נלחמים בארגון הטרור חמאס, שנתמך על ידי מדינת הטרור רוסיה", תקף השגריר את הממשלה. "אני חושב שהעמדה הכללית של הצבא והעם הישראלי השתנו מאוד, ועכשיו יותר תומכים באוקראינה. אבל המנהיגות הפוליטית לא שינתה עמדתה. לא שמענו שום דבר מנתניהו שרוסיה היא מדינת טרור, לא ראיתי הצהרה אחת שלו. אולי הוא מנסה להיות זהיר, אבל זו המציאות".
6 צפייה בגלריה
נתניהו. "לא שמענו ממנו אף הצהרה שרוסיה היא מדינת טרור, למרות שזאת המציאות"
(צילום: שלו שלום)
"הישראלים עייפים מהמלחמה, גם אצלנו"
שנתיים בדיוק חלפו מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. למרות שהאוקראינים הצליחו לבלום במעט את ההתקדמות הרוסית, עדיין חלקים נרחבים מוחזקים על ידי השלטון במוסקבה. "חזרתי לפני מספר ימים מקייב – רוסיה שולטת ב-19% מהשטח האוקראיני ומתכננת למעשה להחזיק בשטחים הכבושים ולקיים בהם בחירות בעוד שנה – כדי לבחור שוב בפוטין".
"במהלך שנתיים של מלחמה הפציצה רוסיה את תושבי אוקראינה ב-5,000 רקטות, 3,500 תקיפות אוויריות ו-1.1 מיליון תקיפות מל"טים", הוסיף השגריר. "מאז הפלישה זוהו 88 אתרי שבי ועינויים שרוסיה הקימה – שם היא חקרה, עינתה והוציאה להורג אוקראיני. אנחנו יודעים על לפחות 124 אלף מקרים מתועדים של פשעי מלחמה שביצעו רוסים נגד אוקראינים. כל בית ספר שביעי במדינה ספג נזק, וכ-900 אלף ילדים לומדים מרחוק".
6 צפייה בגלריה
בית ספר בלבוב שנפגע מתקיפה רוסית. "כל בית ספר שביעי במדינה נפגע"
(צילום: REUTERS/Roman Baluk)
הקישור בין המלחמה שמנהלים תושבי אוקראינה לזו שמנהלת ישראל נגד חמאס נראה טבעי עבור השגריר קורניצ'וק. "אחרי יותר מארבעה חודשים, אני רואה שהישראלים מאוד עייפים מהמלחמה, ולצערנו אין סימן לסיום המלחמה בישראל. ככה גם האוכלוסייה שלנו מותשת מהמלחמה ולא יודעים מתי היא תיגמר".
לצד הדמיון בין המלחמה בשתי המדינות, קורניצ'וק מצביע גם על ההבדלים. "בעוד שישראל היא מעצמה גרעינית, לצערנו, לאוקראינה אין נשק גרעיני. ויתרנו עליו ב-1994 בתמורה לערבויות שתישמר הריבונות הטריטוריאלית שלנו. הבדל נוסף הוא שישראל תמיד מאמינה שלא צריכה להיות חברה בגופים כמו נאט"ו. אוקראינה צריכה, אבל לצערנו זה לא מקרב אותנו לנאט"ו. אפשר לראות שהרחבת נאט"ו למדינות כמו שבדיה נחסמה הרבה זמן. יש ציפייה שהונגריה, האחרונה שטרם עשתה, תצביע בחודש הבא על צירוף שבדיה לנאט"ו, ואז אוקראינה תהיה הבאה בתור".
למרות שאין אחידות בנוגע למעורבות בנאט"ו, קורניצ'וק מאמין שישראל ואוקראינה חייבות לשתף פעולה כדי לשמור על הסיוע האמריקני. "הסיוע לאוקראינה ולישראל הוא באותו חוק – זה אינטרס משותף, ואני מבקש מממשלת ישראל לעבוד יחד כדי לקדם את החוק הזה. נשתמש ביכולות שלכם ושלנו כדי לדחוף את זה קדימה".
"עבורנו הסיוע הזה קריטי. אפשר להתווכח אם לישראל זה יותר קריטי, אבל ממה שאני שומע בתקשורת, המצב שלכם לא הכי טוב אחרי ארבעה חודשים. לכן אנחנו צריכים לעבוד יחד כדי לקבל את הסיוע הזה. אנחנו מנסים לתאם את העבודה עם ישראל, אבל צריכים לעשות יותר. הקונגרס עכשיו בהפסקה, אבל מיד אחרי החגים נדחוף את זה".
ברחוב האוקראיני יש תמיכה רחבה במלחמה שמנהלת ישראל נגד חמאס, אבל לא רק בגלל שארגון הטרור נתמך בידי מוסקבה. "הסקרים מראים כמעט 80% תמיכה בישראל. כשאני מדבר עם הפוליטיקאים שלכם הם אומרים שזה בגלל שחמאס תומך ברוסיה, ואני אומר שזה לא נכון. זה בגלל שאנחנו הותקפנו באופן לא חוקי וללא פרובוקציה, כמו ישראל. אנחנו חשים את הכאב שלכם ושותפים לו".
6 צפייה בגלריה
זלנסקי בחזית. לא יגיע בקרוב לישראל, למרות התמיכה הציבורית בקייב
(צילום: EPA/UKRAINIAN PRESIDENTIAL PRESS SERVICE HANDOUT)
"אנחנו באותן נעליים כמוכם. יש לנו אלפי בני ערובה ברוסיה, בזמן שיש לנו אלפי אסירי מלחמה רוסים באוקראינה", הוסיף. "מאז תחילת השנה החדשה הצלחנו להחליף כמעט 500 בני ערובה מרוסיה. לכן אנחנו מקווים שישראל תצליח במשא ומתן לשחרור בני הערובה בעזה".
למרות התמיכה הציבורית הנרחבת, נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי לא יגיע בקרוב לביקור הזדהות עם ישראל. בתחילת המלחמה זלנסקי רצה לבוא, אבל ישראל הייתה זו שהערימה קשיים על ביקור הנשיא האוקראיני בישראל. עכשיו, מסביר השגריר, זה קצת פחות אפשרי. "בגלל המצב בשדה הקרב הנשיא זלנסקי יוצא לחזית לפגישות עם הצבא והגנרלים יותר מאשר לטוס לחו"ל".
"בהתחשב במצב המורכב בקייב, אני מפציר בפוליטיקאים ישראלים לבקר בקייב עכשיו, יותר מאשר לבקש מזלנסקי להגיע לישראל", הוסיף השגריר. "במקביל, אנחנו מנסים לתאם ביקורים של בכירים אוקראינים לביקור סולידריות בישראל. אני לא יכול להיכנס לפרטים, כי אנחנו עובדים על זה עכשיו, אבל סביר להניח שזה לא יהיה הנשיא זלנסקי".
