תוכנית רחבת היקף של משרד החינוך לצמצום פערי שנת הקורונה, שהובטחה כבר בפברואר השנה על ידי ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו והשר לשעבר יואב גלנט, הפכה למתווה דל עם היענות נמוכה של תלמידי כיתות ז'-י"א.
לקראת התוכנית שתצא לדרך עם תחילת החופש הגדול ביום שני הקרוב, אמרו מנהלי בתי ספר כי הרישום הדל נובע מכך שלא מדובר בתוכנית חובה, התלמידים מעדיפים לנוח וליהנות בחופשת הקיץ, השכר שהוצע למורים נמוך ורבים מהם מעדיפים לנוח או לעבוד באופן פרטי תמורת שכר כפול.
גורמים במערכת החינוך ציינו עוד כי ההחלטה לאפשר הפעלה וולונטרית וגמישה שלפיה המנהלים יחליטו אם לקיים את התוכנית ללא הנחיה מחייבת אחידה, העבירה מסר בהתאם שפגע בהיתכנות וברישום.
תלמידי בתי הספר העל יסודיים יסיימו ביום ראשון שנת לימודים מורכבת ומטלטלת של למידה מרחוק, סגרים לסירוגין, ריחוק חברתי ופיזי. כל אלה הביאו לפערים גדולים בלימודים ומבחינה רגשית וחברתית. מומחים לחינוך טענו כי בשנה זו הפערים העמיקו בין תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות לגבוהות ומגמה זו עלולה להימשך.
ההכרזה על המשך הלימודים ביולי
(צילום: אלכס גמבורג)
שר החינוך הקודם גלנט הודיע כאמור כי בשל המצב הקשה שתוצאותיו והשלכותיו ילוו את מערכת החינוך בשנים הקרובות, שנת הלימודים תוארך בחודש כדי לצמצם פערים. ואולם, פרסום עיקרי התוכנית כמה שבועות לפני היציאה לחופש הגדול, העובדה שמדובר ביישום בהיקף מצומצם יותר מאשר המתווה המקורי, הדרישה מההורים לשלם עבור התוכנית באופן דיפרנציאלי והקטנת התקציב הובילו כאמור לשיבוש בתוכניות.
המתווה העקרוני של התוכנית המקורית כלל חמישה ימי לימוד בבתי הספר העל יסודיים עד סוף יולי, בדגש על צמצום פערים שהצטברו בשנת הקורונה. בפועל, מדובר בשבוע חלקי ושונה ממוסד למוסד, בהתאם למספר הנרשמים והצרכים שכל מנהל יקבע.
ממוצע הנרשמים: בין 10 ל-20 אחוזים
מבדיקה שנערכה על ידי התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים עולה כי בממוצע ארצי נרשמו לתוכנית בין 10 ל-20 אחוזים מהתלמידים. בכיתות ז'-י"א ישלמו ההורים 30 שקלים ליום בהתאם למספר הימים שבהם תופעל התוכנית. התוכנית תכלול מענים רגשיים וחברתיים ובתחום הלימודי המיקוד יהיה במקצועות ליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. בכיתות י'-י"א יינתן דגש להכנה לבגרות.
אודליה שיינדורף, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אמרה כי למרבה הצער, תוכנית צמצום הפערים שהושקה בקול תרועה רמה ושוקעת במצולות המציאות. "לא התאבדו על התוכנית", אמרה שיינדורף. "התקציב המצומצם, חוסר הרצון להגיע להבנות והסדרה מול ארגוני המורים, וחוסר ההבנה שדרושה כתיבת תוכנית לאומית אמיצה לצמצום הפערים עם כל השותפים, הביאה למצב שבו היא הפכה בלתי אטרקטיבית עבור התלמידים. הם הצביעו ברגליים ומסרבים להגיע".
מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר היסודיים, אמר בהתייחסו להיענות הדלה לתוכנית: "היה צריך לקיים את הפרויקט הזה במהלך שנת הלימודים, ולייחס סל שעות תגבור לכל בית ספר כאשר את שיקול הדעת באילו מקצועות לתגבר ישאירו למנהלות ומנהלי בתי הספר. אני מודאג מכך שהפערים הלימודיים שנוצרו בין תלמידים יונצחו ויועמקו. תלמידים מחתך סוציו-אקונומי גבוה יסתדרו והאחרים ימשיכו לסבול מהעמקת הפערים הלימודיים".
לוי אמר עוד כי מתווה התוכנית לקיץ מכתיב למנהלים מתן שכר נמוך למורים - 75 שקלים נטו לשעה. לדבריו, מדובר בשכר נמוך שאינו מהווה תמריץ למורים שעבדו קשה בשנת הקורונה, מה גם שבשיעורים פרטיים הם יכולים לקבל תשלום של 150 שקלים לשעה. "הייתי מצפה שיעבירו למנהלות ומנהלי בתי הספר את התקציב הכולל, וישאירו להם את שיקול הדעת לקבוע את השכר השעתי למורים".
מנהל תיכון במרכז הארץ אמר כי רק אם היו מחליטים להאריך את שנת הלימודים ובמקביל לחייב נוכחות תלמידים - היה סיכוי לקיים את התוכנית בחודשי הקיץ. "סביר שבחינוך היסודי המציאות תהיה שונה אבל בחטיבת הביניים ובתיכון הילדים לא רוצים ללמוד בבית הספר בחופש", אמר המנהל. "אחרי שנה של קורונה ואחרי הלחימה מול עזה הם רוצים להתנתק ולצאת לחופש".
איתי אלון, תלמיד כיתה י' בישיבת אמית כפר גנים בפתח תקווה מעדיף את החופש הגדול על פני לימודים בבית הספר בקיץ. "תלמידי התיכונים עברו שנה וחצי לא קלות. קודם הקורונה ואחר כך תקופת הלחימה בעזה", אמר אלון. "זה הזמן לנשום, ליהנות מהחופש ולאגור כוחות לשנה הבאה שבמסגרתה נשלים את כל מה שצריך".
רוני שיף, תלמידת כיתה י' באולפנת אמית גבעת שמואל, אמרה: "עד שיש לנו סוף סוף חופש אמיתי, בלי קורונה ובלי מסכות ובלי איומי טילים ואזעקות, אני מתכוונת לנצל כל רגע ממנו. למדנו לא מעט גם בשנה וחצי האחרונות ובשנה הבאה נשלים את החומר אם יהיה צורך".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הרישום לבתי הספר המלמדים בחופש הגדול לתלמידי כיתות ז'-י"א' יימשך בחלק מהרשויות עד יום ראשון, 20 ביוני. בנוסף, חשוב לציין כי למנהלי בתי הספר ניתנה הגמישות בהפעלת התוכנית ומיקודה בהתאם לצורכי התלמידים והמשאבים העומדים לרשות מנהלי בתי הספר".
