תיעוד: פיצוץ המטען ברכב צה"ל
זו הייתה רק שאלה של זמן שהמחבלים באזור ג'נין, ובעיקר במחנה הפליטים של ג'נין, יפתחו אמצעים ושיטות פעולה כדי לעצור את פשיטות המעצרים וסיכול חוליות הטרור של צה"ל. היום (שני) הם הצליחו לעשות זאת באמצעות מטען נפץ שפגע ברכב מבצעי מסוג "פנתר" של צה"ל, שבו היה צוות של מסתערבי משמר הגבול וחייל צה"ל שפעל יחד איתם.
הפגיעה ברכב לא הייתה תוצאה של מארב מתוכנן, אלא כתוצאה ממטענים שהמחבלים זרעו בחודשים האחרונים לאורך כמעט כל צירי התנועה המובילים אל מחנה הפליטים ג'נין, אל העיר ג'נין ואל ואדי ברוקין שבקרבתה. רכב ה"פנתר" נפגע כשהיה בתנועה החוצה מהשטח, אחרי סיום מוצלח של מבצע המעצרים. הוא נסע ב-7:00 בבוקר, באור יום מלא, ומלבד המטען שהופעל לעברו, נורתה לאזור אש מרחוק, משולי מחנה הפליטים.
העובדות האלה חשובות כדי להבין שלא היה מארב מתוכנן לכוח או דליפה של מידע על המבצע למחבלים הפלסטינים, אלא ניתוח נכון שמבוסס על כמעט שנה של ניסיון של צירי ההגעה והנסיגה של הכוחות המיוחדים של צה"ל, לביצוע פשיטות נקודתיות על סמך מודיעין למעצר מבוקשים או סיכול חוליות טרור תוך כדי הכנות לביצוע פיגועים.
המחבלים הפלסטינים, אנשי הג'יהאד האיסלאמי וחמאס, התחילו להניח מטענים בצירי התנועה הצפויים של כוחות צה"ל כבר בסוף השנה שעברה. למעשה, מספטמבר 2022 נתקלו כוחות צה"ל שפעלו בצפון השומרון בג'נין וגם בשכם במטעני חבלה שהונחו בצירי התנועה העיקריים בעיקר, כדי לפגוע בכלי רכב הממוגנים המוציאים את הכוחות מהשטח במהירות ולכן נעים על הצירים הראשיים שהפלסטינים לא יכולים לחסום מראש וגם לא תוך כדי פעולת המעצרים.
המטענים נועדו בעיקר לגבות מחיר מהכוחות שיוצאים מהשטח אחרי שביצעו את משימתם. תופעות דומות לא נראו באזורים אחרים של יהודה ושומרון מפני ששם פעלו ועדיין פועלים מנגנוני הביטחון וכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, ופעילותם מייתרת חלק ניכר מהפעילות הסיכולית של צה"ל באזורים האלה.
כמעט שאין צורך בפשיטות של כוחות מיוחדים של צה"ל, שב"כ ומג"ב בחברון למשל, שבה יש לרשות הפלסטינית משילות טובה. לעומת זאת, מאז חודש מרץ 2022, מתקשים מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית לאכוף חוק וסדר, בעיקר באזורי שכם וג'נין. באחרונה השתפר המצב בשכם כתוצאה מפעילות אינטנסיבית של שב"כ וצה"ל, שהצליחו לדכא את פעילות "גוב האריות".
אבל באזור ג'נין הבעיה נותרה בעינה: מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית לא מצליחים וגם לא מעזים לפעול באזור בצורה אפקטיבית. שב"כ, הימ"מ וצה"ל, נאלצים לקיים בו את סיכול הטרור בעצמם. קצין בכיר בצה"ל הגדיר באחרונה את המצב באזור ג'נין באמירה קולעת: "מבצע 'שובר גלים' שהחל במרץ 22 הפך ל'מצב שובר גלים', שאנחנו חיים איתו כבר יותר משנה".
פיתוח ושכלול שיטות ההתגוננות
מתברר שלא רק זרועות הביטחון של ישראל פיתחו שיטות לחימה שאפשרו מבצעי סיכול מיוחדים מוצלחים מאוד, כמעט ללא אבדות בצידנו. גם הפלסטינים, כך התברר בספטמבר האחרון, פיתחו ושכללו את שיטות ההתגוננות שלהם מפני מבצעי "החדירה העמוקה" של צה"ל, שב"כ והיחידות המיוחדות של מג"ב.
הם איתרו את צירי היציאה הרכובה של הכוחות מהשטח כנקודת תורפה וזרעו מטעני נפץ בסיטונות לאורך הצירים האלה. תחילה היה אלה מטענים מחומרי נפץ מאולתרים במשקל ובעוצמה קטנים, אבל בחודשים האחרונים נתקלו היחידות המובחרות במטענים גדולים של יותר מ-20 קילוגרמים חומר נפץ, שמופעלים מרחוק בעיקר באמצעות טלפונים סלולריים.
בצה"ל זיהו את התופעה ובתחילת החודש הנוכחי פרסם כתב כאן 11 רועי שרון שהצבא התחיל למגן את תחתיות הג'יפים והרכבים המבצעיים האחרים שמשמשים את הכוחות המיוחדים במבצעי העומק במחנה הפליטים של ג'נין, בעיר ג'נין ובסביבתה.
חילוץ כוחות צה"ל מג'נין
כאמור, המטענים אינם תופעה חדשה. צה"ל נתקל בהם במבצע חומת מגן ב-2001. התנסיתי בכך בעצמי בעת כשהצטרפתי לכוחות צה"ל שנכנסו למחנות הפליטים בטול כרם ובבלאטה בשכם. צה"ל גם התנסה במטענים הרבה יותר מתוחכמים וקטלניים בלבנון, בהם "מטעני קלע" שמסוגלים לחדור כמעט כל רכב ממוגן, ולהרוג את יושביו.
אבל המטענים שחמאס והג'יהאד האיסלאמי מפעילים בג'נין עדיין אינם מתוחכמים וקטלניים כמו אלה שהפעיל חיזבאללה בלבנון. המטענים בצפון השומרון מבוססים רק בחלקם על חומר נפץ תקני והם מוטמנים לא רק לצד הכביש או דרך העפר אלא גם במקומות שאפשר לחפור, באמצע דרך העפר. אף על פי שהם אינם מתוחכמים וקטלניים כאמור כמו בלבנון, התפוצה הנרחבת של המטענים הפשוטים יחסית האלה שהמחבלים הפלסטינים זורעים בצפון השומרון, מגבילה את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל, שב"כ ומשמר הגבול. מה שקרה הבוקר ממחיש זאת.
ניתן לשער שהמטען שפגע ב"פנתר" שהוביל את כוח הימ"מ של משמר הגבול הופעל מתחת לרכב הצה"לי המשוריין, ומלבד פגיעה בגחון הרך של הכלי, הוא ניתק את אחד הגלגלים האחוריים מהציר וגרם לכך שה"פנתר" נחת על הקרקע באופן שיגרור אותו. משקלו של רכב ה"פנתר" הוא כ-10 טונות, והוא מגיע למהירות של 70 קמ"ש. הוא מכיל מקומות ישיבה נוחים ל-14 איש ויכול לשמש לפינוי פצועים רבים.
ואולם, בשל משקלו הכבד, אם הרכב הזה מאבד גלגלים, קשה לגרור אותו החוצה מהאזור שבו הוא נפגע. לרוע המזל, ה"פנתר" נפגע הבוקר מאש שנורתה משולי מחנה הפליטים ג'נין. לכן גם נפגעו מירי כמה רכבים קטנים יותר ולוחמים שחשו לאזור שבו פגע מטען הנפץ ברכב ה"פנתר" הגדול ובכמה מיושביו.
הודות למיגון של ה"פנתר", יצאו היושבים בתוכו בפציעות בינוניות וקלות בלבד. עדיין לא ברור אם ה"פנתר" נמנה עם הרכבים שצה"ל תגבר את מיגון הגחון שלהם, בדיוק מפני האפשרות שייפגעו ממטענים כאלה. מה שקרה אחר כך הוא "קרב חילוץ קלאסי" שבו צה"ל השתמש במסוקים ובמל"טים חמושים מסוג זיק כדי לחפות על מבצע החילוץ והגרירה של הרכבים, כולל ה"פנתר", שמנועיהם נפגעו מאש המחבלים ונזקקו לגרירה מהשטח.
הטמנת מטענים על צירי התנועה היא פעולה שקשה לעשות אותה בהסתר כיוון שצריך להביא את המטען, לחפור בור, להטמין אותו, לכסותו ולדאוג שמערכת ההפעלה תקלוט את האות הסלולרי. אמצעי איסוף המודיעין של צה"ל היו צריכים לגלות ולסמן מראש, בעיקר בלילות, את מיקום המטענים לכוחות, ואולי לבחור ציר עוקף שעדיין איננו מרושת במטענים. מדוע זה לא נעשה? או אם זה נעשה, מדוע לא הצליח? אלו שאלות שדרוש להן מענה די דחוף.
די ברור, כבר בשלב זה, שהשימוש הנרחב והאינטנסיבי במטענים על-ידי המחבלים מחייב את צה"ל לשנות שיטות פעולה וכלים שינקו את צירי היציאה המתוכננים בכל מבצע כדי למנוע פגיעה בכוחות היוצאים ברכבים ממוגנים אחרי שביצעו את משימתם. סביר להניח שהמטענים שהפלסטינים מניחים, ילכו ויגדלו ושיטות הפעלתם וגם פגיעתם יהיו מתוחכמים וקטלניים הרבה יותר.
המצב השתנה
סביר גם להניח שהנחת המטענים על-ידי המחבלים לא תוגבל רק לצירי הכניסה והיציאה מאזור ג'נין והיישובים שבתוכו, אלא תתפשט לצירי התנועה בכלל בצפון השומרון כדי לפגוע ברכבים ישראליים הנעים בהם. עובדה זו מחייבת את צה"ל לפתח ולהפעיל שיטות איסוף מודיעין מונע מראש ולקיים פעילות פיזית מונעת על צירי התנועה בכלל ובאזורי מחנה הפליטים והעיר ג'נין בפרט.
צריך להכיר בכך שהמצב השתנה ולפתח שיטות פעולה שיתאימו. מדובר הרבה על מבצע גדול בנוסח חומת מגן, אבל מבצע כזה לכיבוש כל השטח אינו נדרש במצב שבו לשב"כ ולצה"ל יש מודיעין מצוין והם מצליחים לדכא טרור ולסכל פיגועים באמצעות פעולות נקודתיות.
יחד עם זאת, הופעת המטענים בתפוצה רחבה בשטח כן מצדיקה מבצע רחב אבל מוגבל בזמן ומבוסס על מודיעין מפורט ומדויק שיאפשר לנטרל את המעבדות המייצרות חומרי נפץ מאולתרים, את מחסני הרכיבים האלקטרוניים ואת מצבורי חומר הנפץ התקני שנמצאים במחנה הפליטים ג'נין בעיר ג'נין ובסביבותיהם. זה לא ימנע לגמרי ייצור מטענים והנחתם, אבל זה בהחלט עשוי לצמצם את התופעה ולהחזיר לצה"ל את חופש הפעולה שהוגבל לאחרונה בגלל המטענים, כפי שהודגם הבוקר.
