מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" בשבת השחורה ה-7 באוקטובר, עזבו כמעט כל תושבי קריית שמונה את העיר לאור ההפגזות מהצפון. מסתבר שלא לכל המפונים ישנם תנאים נאותים במקומות אליהם פונו. אחד מאלו שלא זוכה לתנאים נאותים הוא לירן ממן, שנמצא במלון אמבסי בתל אביב יחד עם כ-60 מפונים נוספים.
"בשישי האחרון לא היה כמעט אוכל לאף אחד. רק לחמניה חתיכת דג וירקות מבושלים" אומר ממן.
בשיחה עם אולפן ynet הבוקר (ראשון) אמר: "בית המלון לא מאורגן לספק אוכל. הצוות של המלון עושה באמת את המיטב שלו והוא באמת משתדל אבל אין".
מפונים במתלון מתלוננים על מחסור במזון
(צילום: טל אזולאי)
אז מה בעצם הבעיה? אמורים לדאוג לכם למזון, ומה קורה?
"כנראה שההנהלה לא מזמינה מספיק אוכל אז אף פעם אין מספיק אוכל לכולם, האוכל ממוחזר. אנחנו אוכלים את אותו אוכל כמה ימים עד שהוא נגמר. המזון לא מאוחסן בצורה נאותה".
"אני 50 שנה עובד עם אוכל", הוסיף ממן, "האוכל פשוט מקולקל, מתקלקל, לא מאחסנים אותו נכון. אנשים מתלוננים, אנשים משלשלים. ביום שישי האחרון ניגשתי לחדר אוכל, אמנם קצת באיחור כי נמנמתי קצת, הגעתי בוא נגיד, חצי שעה, 40 דקות אחרי שהתחיל האוכל, משש עד שמונה בערב. הגעתי ב-18:40, אין, לא נשאר כלום, נשארו רק כמה חתיכות של דג וחתיכות של ירקות. אני הבנתי שבכלל מראש זה מה שהגיע, לא הגיע שום דבר".
אני מניחה שאתה מדבר עם תושבים אחרים של קריית שמונה, לא כולם פונו למלון הזה, רבים פונו לטבריה, למלונות אחרים בארץ, מלונות יותר גדולים, והם מספרים על תנאים שונים לגמרי
"נכון, במקרה יש לי חבר שמפונה לאילת והוא אמר לי שהאוכל שם חבל על הזמן, יש לי גם חבר שהתפנה עם המשפחה שלו למקום שהם בעצמם דואגים לעצמם לאוכל אז הם קיבלו את זה בצורה של תלושים אז הם דואגים לעצמם לאוכל אבל פה אצלנו זה ממש, אין אחד, בן אדם אחד שאני מדבר איתו ואומר לי שמע אצלי זה בסדר, אני בסדר. ויש פה אנשים מבוגרים, אמא שלי היא אישה מבוגרת".
"אתמול ארגנו כולנו, כל החברים כאן, כל ראשי המשפחות, ישיבת צוות עם בעל המלון - והוא מסבן אותנו"
המדינה מעבירה כספים למלונות. מה המלון אומר לך?
"אתמול ארגנו כולנו, כל החברים כאן, כל ראשי המשפחות, ישיבת צוות עם בעל המלון - והוא מסבן אותנו, פשוט אומר לנו שמעו אני אחליף, כל פעם, כל שבוע אנחנו מדברים איתו. כל פעם הוא אומר לנו שיכניס קייטרינג. ההנהלה פה לא יודעת מה היא עושה, אני לא יודע מה אני עושה, פעם זה חולה, פעם אין מי שיכין סלט, כל פעם תירוץ אחר כמו שנשמע".
"אני באמת רואה שהצוות פה עובד ממש קשה ומשתדלים ועושים הכל כדי שיהיה לנו הכי נוח וזה אבל מלמעלה, הבן אדם שאמור להכניס את היד לכיס ולשלם את הכסף שיהיה פה אוכל, לא עושה את זה. הוא פשוט לא עושה את זה. אז זה מה שקורה, זו התוצאה".
"כל אחד מאיתנו נותן את החלק שלו, אני מוותר על הבית שלי, אני מוכן עם תיק ברגע שאקבל צו 8 אני מתגייס לאיפה שיגידו לי להגיע"
ספר לנו על התחושה הזאת של תושבי הצפון, שלא כל כך יודעים מה הולך להיות בשבועות הקרובים, מכינים אתכם אולי לאופציה של חזרה?
"אני בבית שלי כבר לא הייתי מלא זמן, הפסקתי לספור את הימים. אני אפילו לא יודע מה קורה שם, איך נראה הבית שלי, אבל אנחנו במלחמה, ואנחנו במלחמה על הבית, אין מה לעשות. כולנו, כל אחד מאיתנו נותן את החלק שלו, אני מוותר על הבית שלי, אני מוכן עם תיק ברגע שאקבל צו 8 אני מתגייס לאיפה שיגידו לי להגיע, כל אחד עושה את החלק שלו, מה שצריך לעשות אנחנו עושים עכשיו, כולנו כמקשה אחת, להילחם בדבר הזה, במה שקרה לנו. בחלאות אדם האלה, שכולנו יודעים מה הם עשו לנו, ולא צריך אפילו לדבר על זה".
מטעם הנהלת מלון אמבסי נמסר: "מאז תאריך ה -20.10 המלון מארח כ-60 מפונים. הנהלת וצוות המלון עושים ככל שביכולתם על מנת להנעים את זמנם של המפונים, תוך מתן תשומת לב, רגישות וקשב רב לכל פנייה. כמו כן, צוות המלון פועל כמיטב יכולתו על מנת לגוון את הארוחות, זאת, באמצעים העומדים לרשותנו. הטענה על חיסכון כספי כביכול של הנהלת המלון, היא מקוממת, לא הוגנת ולא במקום. היא גם לא הכתובת הראויה לטענות בנושא התקצוב. נמשיך לעשות ככל יכולתנו למען המפונים בשעה מורכבת זו".
