נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד הגיש הבוקר (יום א') את מועמדותו לנשיאות לקראת בחירות הבזק שייערכו בסוף החודש כדי למנות מחליף קבוע לנשיא איברהים ראיסי, שנהרג לפני שבועיים בהתרסקות המסוק. אחמדינג'אד, שכיהן כנשיא איראן בשנים 2005–2013, זכור כמי שהרבה להשתלח בישראל ובמערב, לפקפק בפומבי בממדי השואה ולהתעמת אפילו עם המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי – מה שהוביל בסופו של דבר לקרע ביניהם ולפסילת מועמדותו של אחמדינג'אד בשתי מערכות הבחירות הקודמות.
אחמדינג'אד בן ה-67 הגיע הבוקר למשרד הפנים בטהרן כדי להתחיל בתהליך הרישום, ועוד לפני כן התייצבו במקום תומכיו, השמיעו קריאות בעדו ונופפו בדגלי הרפובליקה האיסלאמית. כשהגיע הם הקיפו אותו וקראו "אללהו אכבר". אחר כך ירד אחמדינג'אד במדרגות, הציג את דרכונו לעשרות העיתונאים במקום וחייך למצלמות: "הבעיות הכלכליות, הפוליטיות והביטחוניות גדולות יותר כיום מכפי שהיו ב-2013". בהמשך הניף אצבעו באוויר וקרא: "יחי האביב, תחי איראן!".
הבחירות הבאות לנשיאות איראן, נזכיר, היו אמורות להתקיים בקיץ של השנה הבאה, אבל בעקבות התרסקות המסוק הקטלנית שבה נהרגו ראיסי ושר החוץ שלו עבדוללהיאן הן הוקדמו ל-28 ביוני הזה, וביום חמישי נפתחה ההרשמה למועמדים. מלבד אחמדינג'אד האישים המוכרים ביותר שהגישו עד כה את מועמדותם הם יו"ר הפרלמנט האיראני לשעבר עלי לריג'אני, הידוע כשמרן בעל קשרים הדוקים לנשיא איראן לשעבר חסן רוחאני, מי שנחשב במערב למתון יחסית; וראש הבנק המרכזי של איראן לשעבר עבד אל-נאסר חמאתי, שהתמודד על הנשיאות גם ב-2021.
לפי דיווחים באיראן, גם מוחמד מוחבר, סגנו של ראיסי ומי שמונה לנשיא הזמני אחרי התרסקות המסוק הקטלנית, מתכוון להגיש את מועמדותו, ומועמד אפשרי נוסף הוא הנשיא לשעבר מוחמד חאתמי מהמחנה הרפרומיסטי, אבל כמו במקרה של אחמדינג'אד לא בטוח שיותר לו להתמודד.
כדי להתמודד בבחירות לנשיאות איראן צריכים המועמדים לעמוד בכמה תנאים, בין השאר להיות בני 40 לפחות, אבל גם אחרי הרישום מועמדותם אינה מובטחת: מועצת שומרי החוקה, מועצה בת 12 איש שבה חברים אנשי דת ושופטים, אמורה להתכנס ולקבוע למי מהם היא מתירה להתמודד, וכמו בעבר היא צפויה לנצל זאת כדי להגדיל את סיכויי הניצחון של המועמד המועדף עליה. המועצה מעולם לא אישרה את מועמדותו של מתמודד שקרא לשינוי רדיקלי במשטר האיראני או את מועמדותה של אישה, והיא כבר פסלה את מועמדותו של אחמדינג'אד ב-2017 וב-2021. מועצת שומרי החוקה אמורה להכריז על רשימת המועמדים הסופית ב-11 ביוני, ואז יחל קמפיין בחירות בן שבועיים.
קרא במפורש להגביל את כוחו של חמינאי
אחמדינג'אד כיהן בעבר שמונה שנים כנשיא איראן, ובמהלכן הוא נחשב ל"פנים" של תוכנית הגרעין האיראנית ושל ההתרסה של טהרן מול המערב. הוא הרבה לאיים בהשמדת ישראל ולנפק הערות אנטישמיות, נודע כמכחיש שואה חסר בושה – וגם השמיע שלל הצהרות ששמו ללעג את ארצו במערב, בין השאר כשבבואו לכינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק הגיע לנאום באוניברסיטת קולומביה וטען שבאיראן אין הומואים.
כשאחמדינג'אד נבחר ב-2009 לכהונה שנייה הואשם המשטר האיראני בזיוף התוצאות לטובתו, והמונים יצאו לרחובות איראן כדי להפגין בדרישה להפיל את משטר האייתוללות, במה שנודע כ"תנועה הירוקה". המחאה העממית ההיא הפכה למרחץ דמים בהובלת כוחות המשטר, שבו נהרגו עשרות בני אדם ומאות נכלאו. זו הייתה המחאה הגדולה ביותר נגד המשטר האיסלאמיסטי למן עלייתו לשלטון ב-1979 ועד אז.
אחמדינג'אד סיים את תפקידו ב-2013 כנשיא שצמרת המשטר רואה בו אדם שיותר מזיק לאיראן בזירה הבינלאומית מאשר מועיל לה, אבל הוא נותר פופולרי למדי בקרב בני השכבות העניות במדינה הודות לתוכניות הבינוי והדיור שקידם. מאז שסיים את תפקידו כנשיא הוא הפך פעיל ברשתות החברתיות ושלח למנהיגים בעולם שלל מכתבים שזכו לפרסום נרחב. הוא גם מתח בפומבי ביקורת על השחיתות של הממשלה, אף שממשלתו שלו התמודדה עם טענות דומות לשחיתות ושניים מסגניו אף נשלחו לכלא.
חוקת איראן אוסרת על נשיא לרוץ לכהונה שלישית ברציפות, אבל מאפשרת לו לשוב ולהתמודד על התפקיד אחרי הפסקה בת ארבע שנים. בשנת 2017, לאחר הפוגה כזו, החליט אחמדינג'אד להגיש את מועמדותו אף שהמנהיג העליון חמינאי הפציר בו שלא לעשות זאת, בטענה שמועמדות שלו תזיק למדינה, ולבסוף אסרה עליו מועצת שומרי החוקה להתמודד. כשאחמדינג'אד הגיש את מועמדותו לנשיאות שוב, ב-2021, לא אמר חמינאי דבר, אבל גם הפעם מועצת שומרי החוקה פסלה אותו, והיא עשויה לעשות זאת שוב כעת.
בשנים שאחרי עזיבתו את השלטון הביע אחמדינג'אד תמיכה מפורשת בהגבלת כוחו של חמינאי, וב-2018, בהצהרה נדירה, כתב למנהיג העליון וקרא לו לאפשר בחירות "חופשיות".