ועדת הבריאות של הכנסת קיימה הבוקר (שלישי) דיון מיוחד במצבם של בני משפחות החטופים, שיקיריהם נמצאים בשבי חמאס כבר 270 ימים. בין היתר צוין בדיון כי קרובי חטופים העידו על מצוקות פיזיות ונפשיות ובכללן חרדה, דיכאון והתפרצות מחלות עצבים. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
במהלך הדיון הוצגו ממצאי מחקר ראשוני שנערך בקרב 18 בני ובנות משפחותיהם של החטופים, ובהם אחים, ילדים, בני זוג ובני משפחה אחרים. במסגרת המחקר, שנערך על ידי ד"ר עינת יהנה ופרופ' חגי לוין, התקיימו שיחות עומק עם בני המשפחות ובהן עלו המצוקות המרכזיות שעימן הם מתמודדים.
בין הדיווחים שעלו באותן שיחות: קשיים בתפקוד הכללי, פגיעה בבריאות ובתעסוקה, קשיים בלימודים וקושי גם ביחסים עם המשפחה. המחקר מצביע על כך שהפגיעה בבני המשפחות היא גם במעגלים רחבים יותר, ולא רק במעגל המשפחתי הקרוב.
"בני המשפחות לא רואים שום מטרה חייהם חוץ מלהחזיר את בני משפחתם הביתה", אמרה ד"ר יהנה. "הם נפרדו מכל זהות אחרת ומתעסקים רק בדבר הזה - להיות בן משפחה של חטוף. הם הפכו להיות דוברים ושגרירים, תפקיד חדש שלא היו בו". לגבי מצבם הבריאותי של משתתפי המחקר, אמרה ד"ר יהנה: "יש פה מכלול של בעיות, קשיי שינה, התפרצות מחלות עצבים והפרעות אכילה".
אסתר, אמו של החטוף יגב בוכשטב, אמרה: "מ-7 באוקטובר ומהרגע שהבנו שיגב ורימון אשתו חטופים (רימון שוחררה בעסקה הראשונה. א"י) - אני מרגישה במנהרה. הדבר היחידי שאני עוסקת בו זה המאבק להשבת החטופים ואת כל התפקידים שלי שמתי בצד. אני מנסה לעשות דברים, אבל לא הרבה".
בוכשטב אמרה עוד: "אני יודעת כל יום שאני קמה שאסור לי לוותר. יש לי משפחה שעוטפת אותי, כולם במאבק. הסבתות גם הן במאבק, ביכולת שלהן ובקריסה הבריאותית שלהן בחצי השנה האחרונה. שתי הסבתות עברו ממצב סיעודי קל למצב סיעודי מורכב, אבל הן במאבק. קופת חולים כללית התקשרה אחרי חודש לשאול אותי לאיזו מרפאה לשייך את יגב. 'יגב?', עניתי בהומור השחור שלי שאם יש מרפאה בחאן יונס אז זה בסדר. אני לא כועסת על אותה פקידה שהתקשרה כי היא לא הבינה את מה שאמרתי. מאז לא שמעתי מהכללית, אנחנו לא רשומים בשום מקום ולאף אחד זה לא מפריע".
קובי, אחיו של אוהד בן עמי שנחטף מקיבוץ בארי, אמר: "אשתו רז נחטפה וחזרה אחרי 54 ימים מהשבי. היא חזרה חולה והמצב שלה מידרדר מיום ליום. אני רוצה לדבר על אמא שלי, בת 78, חולת דיאליזה שלפני חודש עקב כל המצב גם השתילו לה קוצב לב והמצב שלה מידרדר מיום ליום. אני רוצה שאמא שלי תזכה לראות את אח שלי בחיים, שתזכה לראות את הבן שלה חוזר חי מהשבי, אני לא רואה את זה קורה".
לירן, אח של החטופים זיו וגלי ברמן, טען: "כללית לא התקשרו אליי תשעה חודשים ואני אמור להיות מוכר. טלפון אחד לא קיבלתי, תשעה חודשים, ואני מעגל ראשון. אני רוצה שכללית יתקשרו אליי ויזמינו אותי לבדיקה של רופא כי אי לא יודע מה אני צריך".
האח אמר עוד: "אני לא יכול להפסיק עם כדורי השינה. אני צריך שיתקשרו אליי ויגידו לי שיש לי תור אצל רופא משפחה, כי אני באמת לא יודע מה אני צריך ואני בטוח שרוב המשפחות לא יודעות מה הן צריכות. אין לנו ראש לקבוע לעצמנו תור. אני לא עובד ויש לי אבא דמנטי שאני לא יכול לדאוג לו. אני פה בשביל האחים שלי ולא בשביל הילדה הקטנה שלי. אין לי זמן לטפל בעצמי, אנחנו לא יכולים לדאוג להורים שלנו. מי דואג לאשתי? באיזה מעגל אשתי? היא בוכה כל יום והיא לא מוכרת. כל פעם שהבן הקטן שלי שואל מתי גלי וזיו חוזרים, היא מתחילה לבכות. מי מטפל בה? מי דואג לה? תתקשרו, תזמינו אותנו".
בדיון עלו קריאות ועדויות להיעדר המענה שניתן לבני ובנות המשפחה במעגלים השניים והשלישיים - לא מצד קופות החולים ולא מצד משרדי הממשלה. בין המענים החסרים: טיפולים נפשיים, ליווי ובדיקות רפואיות והיעדר קשר מצד הרשויות. בהקשר זה יצוין כי אין כל מענה שמעוגן בחקיקה לאותם מעגלים.
בנייר העמדה של מערך הבריאות במטה משפחות החטופים שפורסם לקראת הדיון, צוין כי "הטיפול הרפואי בבני המשפחה מתבצע במרפאות הקהילה של קופות החולים, כמו כל מטופל אחר ללא קדימות, על אף מצבם הייחודי. על כן, קיים צורך מיידי בהקמת מרכז שיקום אזרחי מקצועי שיספק תמיכה הוליסטית-אינטגרטיבית ארוכת טווח למשפחות החטופים והשבים. מרכז זה יספק תמיכה חיונית למשפחות ולהתמודדות עם אירועים טראומטיים, יבצע מעקב שיטתי אחר מצבן הבריאותי לאורך זמן, ויבטיח להן טיפול מקיף ושיקום המותאם לצרכיהן הייחודיים".
דני אלגרט, שאחיו איציק אלגרט נחטף לעזה, נכנס אתמול לדיון בוועדה שדנה בקדחת הנילוס ומתח ביקורת קשה על התנהלות נבחרי הציבור בכל הנוגע לחטופים ברצועת עזה. "אחי חוגג היום יום הולדת יחד עם קהילת הישראלים בעזה", אמר אלגרט. בהמשך אמר: "אני רוצה שיקום פה חבר כנסת ויגיד דבר אחד שעשה בשביל להחזיר אותו ואת החטופים הביתה. רק דבר אחד".