היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה לשר הביטחון ישראל כ"ץ, בצל ניסיונתיו לגבש יחד עם הסיעות החרדיות חוק השתמטות - ודרשה ממנו לקבל את הצעת החוק המתגבשת לעיונה. "כל הסדר שמתגבש צריך לצאת מנקודת הנחה שהמציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה בשבעה באוקטובר 2023 משליכה באופן ישיר על חוקיות הסדר מתן הפטור", הבהירה.
לדברי היועצת, "הצעות להסדרים חוקיים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד". מי שמיהר להגיב לה הוא מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, שכתב ברשת החברתית X כי לא בהרב-מיארה היא זו שתקבע אם החוק עומד ב"אמות המידה הנדרשות".
שר החינוך קיש: "חסרות לצה"ל אלפי ידיים, לא נסכים למסמוס"
(צילום: ירון ברנר)
2 צפייה בגלריה
"חוק פטור מגיוס שלא כולל סנקציות אינו רלוונטי עוד אחרי 7/10"
(צילום: מוטי קמחי, Menahem Kahana/AFP, יואב דודקוביץ')
"לפני כחצי שנה אישרה הכנסת החלת דין רציפות על תיקון 26 להצעת חוק שירות הביטחון ומאז התקיימו 14 דיונים בוועדת החוץ והביטחון. בקרוב יחודשו הדיונים לאחר ששר הבטחון גיבש את השינויים הנדרשים. לכנסת ולוועדת החוץ והביטחון יש ייעוץ משפטי מצוין והוא שיקבע האם החוק עומד באמות המידה הנדרשות ולא הייעוץ המשפטי לממשלה", כתב.
במכתב המלא ששלחה לכ"ץ כתבה בהרב-מיארה כי "המציאות השתנתה בלי היכר, וכשם שהממשלה מקדמת הצעות חקיקה שמשמעותן הגברה משמעותית על נטל המשרתים (הארכת שירות החובה, הכבדת נטל המילואים והעלאת גיל הפטור ממילואים), כך גם ההצעה הנוכחית צריכה להלום את המציאות בכל היבט רלוונטי".
עוד הוסיפה בהרב-מיארה כי "המציאות הביטחונית וערך השוויון מחייבים שהמתווה שיחוקק לא יישאר רק בגדר 'הצהרת כוונות' או שחזור, בהתאמות מסוימות, של מתווי חקיקה שנכשלו בעבר. נדרשות ערובות שיביאו לשינוי בשטח להגשמת תכליות החקיקה, בהן גם ערך לימוד התורה, ולמילוי שורות הצבא. בהתבסס גם על עמדת מערכת הביטחון וגורמי האוצר, מתחייב לקבוע הסדרים המאפשרים הטלת סנקציות אישיות על הפרט".
היועמ"שית הזכירה במכתבה כי הצבא הבהיר בדיון שקיימה כי החל מיולי בשנה הבאה, לא תהיינה כל בעיות קליטה של חרדים בצבא. בדיון נאמר עוד כי "גיוס משמעותי ואפקטיבי של בני הציבור החרדי הוא צורך ביטחוני, מובהק ודחוף".
הבוקר טען כ"ץ כי החוק שתקדם הקואליציה יביא לשינוי של ממש - ועקץ את מדיניות קודמו בתפקיד יואב גלנט ש"נכשלה", כלשונו. "חוק הגיוס החדש יביא עם השלמתו למפנה היסטורי ולגיוס תוספת של עשרות אלפי חרדים לשירות משמעותי בצה"ל לראשונה מקום המדינה - לעומת המדיניות שיושמה לאחרונה, שנכשלה והביאה בפועל לירידה במספר המשרתים החרדים בצה"ל".
מי שמיהר לצנן את הבטחת כ"ץ לגיוס המוני כבר בשנים הקרובות הוא בכיר באגודת ישראל, שאמר הבוקר ל-ynet כי "החוק שמתגבש אצל ישראל כ"ץ לא יקבל את הסכמת האדמו"רים, למרות הסכמתו של גורם בכיר באגודת ישראל למספרים. כשהחוק יגיע לשולחנה של מועצת גדולי התורה, יש סבירות גבוהה שאגודת ישראל לא תוכל להצביע בעדו".
לדבריו, "החוק מדבר על יעד של 50% גיוס מקרב בחורי הישיבות בכל שנתון, ואנחנו לא יכולים להסכים למספרים כאלה. העמדה שלנו ברורה: כל בחור שרוצה לשבת וללמוד תורה יוכל לעשות זאת ללא שום הפרעה או לחץ מצד המדינה. אם נידרש לכך, לא נהסס להגיע להתנגשות עם המדינה כדי להגן על עולם התורה ועל הזכות של כל תלמיד ישיבה להקדיש את חייו ללימוד, ללא חשש וללא מגבלות".
דבריו של כ"ץ הבוקר הגיעו כחצי יממה לאחר ששר הביטחון לשעבר גלנט התפטר מהכנסת, ובהצהרה שקיים תקף גלנט את חוק ההשתמטות, וציין כי יש צורך בשוויון בנטל. עם זאת, הוא בחר להתפטר כאמור ובכך ויתר על זכותו להצביע נגד החוק שמקודם בימים האלה. "כשר הביטחון בשעת מלחמה קשה וממושכת, הבנתי כי נושא גיוס החרדים אינו רק סוגיה חברתית, זהו בראש ובראשונה צורך ביטחוני וצבאי הכרחי. לכן, פעלתי לגיוס שוויוני של כל חייבי הגיוס; בשל עמידתי על טובת מדינת ישראל וצורכי צה"ל, הודחתי מתפקיד שר הביטחון", טען.
"בחודשיים האחרונים מאז הודחתי מתפקיד שר הביטחון, נפל דבר - ממשלת ישראל בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון מאיצה חוק גיוס המנוגד לצורכי צה"ל ולביטחון מדינת ישראל. הצעת החוק מיועדת להענקת פטור משירות צבאי. את זה לא אוכל לקבל ולכך לא אוכל להיות שותף", אמר.
אתמול אמרו ל-ynet כמה מקורות שעוסקים בחוק הפטור מגיוס כי יש הבנה שהחוק החדש יכלול סנקציות פליליות נגד נערים חרדים שלא יתגייסו, באופן פרסונלי וגם נגד המוסדות התורניים שלהם. ההיגיון בנושא זה לפי כ"ץ הוא ש"הסנקציות יוטלו על מי שאינו לומד ולא משרת".
