נפתלי בנט חזר בריא ושלם מהשבת שעשה אצל החבר ולדימיר פוטין במוסקבה, וצריך לקוות שהצליח במשימתו. אם הציל במסעו נפש אוקראינית או רוסית אחת, הציל עולם מלא. זה היה ביקור לא סימטרי: הרבה בקשות היו באמתחתו של בנט, אבל מעט מאוד סחורה לתת בתמורה. הוא היה שמח לחזור עם התחייבות של פוטין להפסקת אש כוללת, הכרה בבנט כמתווך, ובנושאים שחשובים לישראל - מסדרון יציאה בטוח ליהודים מאוקראינה, מסדרון יציאה פיננסי ליהודים מרוסיה, והתחשבות בדרישות ישראל במשא ומתן עם איראן.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• מברה"מ עד פוטין, המזה"ת עשה סיבוב של 360 מעלות
• במקום מלחמת שבטים, סוף סוף רבים על אידיאולוגיה
• אולי זו בכלל לא אוקראינה. אולי זה הגרעין
• ההורים שלי, פליטים / נועה לביא
מה בנט יכול היה להציע לו בתמורה? לכל היותר, התחייבות של ממשלת ישראל להמשיך להתעלם מהסנקציות, למרות הביקורת שהיא סופגת במערב. גם ההתחייבות הזאת מותנית, כמובן, בהסכמה של הבית הלבן: ביחסים בין המעצמות ישראל מהלכת על חבל דק. אנחנו משלים את עצמנו שהחבל מתוח בין שני הרים, בין רוסיה לאמריקה, אבל בימי משבר אנחנו מגלים שהוא מתוח בתוך כיסה של אמריקה.
לישראל יש כוח, צבאי ומדיני; כוח הוא משהו שפוטין מעריך. לכן ראשי ממשלות ישראל מתקבלים בכבוד בקרמלין. הכבוד ניתן לתפקיד, לא לאיש: שרון, אולמרט, ריבלין, נתניהו, בנט - כל אחד קיבל את מנת הפוטין שלו. כל אחד מהם למד בתורו, שמעל לראשו פוטין מדבר אל אמריקה, רק אל אמריקה.
לפני שאנחנו מצילים את העולם משואה גרעינית אולי כדאי שנבדוק האם אנחנו יכולים לעשות יותר להצלת בני אדם. מיליון וחצי אוקראינים חצו עד אתמול (ראשון) את הגבול מערבה. הם היו לפליטים. הממשלה מאפשרת כניסה לארץ של בעלי אזרחות ישראלית וכל מי שהוריו או סביו היו יהודים. זה מה שמצווה עליה חוק השבות.
האם ליברמן פטור ממצוקת עולי אוקראינה? האם יאיר לפיד, שלא מחמיץ הזדמנות להזכיר שהוא בן לניצול שואה, שכח את הלקח? ואיפה אבירי זכויות האדם ממרצ?
יש קטגוריה נוספת: פליטים שאינם יהודים. כאן מתגלה ממשלת ישראל בכל קוצר הראות שלה, בכל אטימותה. אני אסביר.
מיליון נפש עלו לארץ משטחי ברה"מ לשעבר. כמחצית מהם הגיעו מאוקראינה. הישראלים האלה - מגלי העלייה המוצלחים ביותר שידעה הציונות - השאירו מאחוריהם ידידים, שכנים, קרובי משפחה באוקראינה. הקשרים נמשכו: ככה זה בחיים האמיתיים. עכשיו, כשהם פליטי מלחמה, קופאים מקור במעברי גבול, מבקשים החברים בישראל להעניק להם מקלט זמני בבתיהם. הם ישהו כאן כתיירים, עד יעבור זעם. זה הרוב המכריע של מבקשי המקלט: מעט מאוד פליטים שאין להם מכרים או קרובים כאן מתדפקים על שערי ישראל.
לא, אומרת שרת הפנים איילת שקד. מי שאיננו יהודי לא ייכנס; או שייכנס בכפוף לעשרת אלפי שקלים לפחות שישולמו על ידי מכר ישראלי, כדמי ערובה לכך שיעזוב בזמן. בהודעה שפרסמה אתמול היא התאוננה ש"ישראל היא המדינה שקלטה הכי הרבה אוקראינים פר נפש מכל המדינות המערביות שאין להן גבול משותף עם אוקראינה... כוונתי לגבש בימים הקרובים מדיניות מאוזנת יותר".
שליח ynet בתיעוד פליטים באירפין
(צילום: נדיה שבצ'נקו)
שקד נחשבת לתלמידה מצטיינת. למרבה הצער, את שיעורי ההיסטוריה החמיצה; גם את שיעורי האזרחות. ישראל היא המדינה שיש בה הכי הרבה יוצאי אוקראינה פר נפש מכל המדינות בעולם. זה הנתון הרלוונטי, שממנו היא מעדיפה להתעלם.
ועוד נתון: מדינת ישראל נולדה מתחושת האשם של המערב על שהניח לשואה להתרחש. היא מטפחת את התחושה הזאת גם היום. במערב מסתכלים על האכזריות, שנאת הזרים, האטימות של ישראל כלפי אסונם של אחרים ומתקשים להאמין: האם זאת מדינת היהודים? ואולי עוד נתון אחד: ההגירה היא סוד ההצלחה של הפרויקט הציוני: איפה הייתה תעשיית ההייטק היום, איפה היה צה"ל, איפה היו התרבות, המדע, אילו הרבנים של איילת שקד היו מפשיטים את העולים בלוד, לבדוק אם נימולו כהלכה.
נחום ברנעצילום: אלכס קולומויסקישקד לא לבד. איווט ליברמן הוא אחד הפוליטיקאים החזקים בישראל. האם הוא פטור ממצוקתם של בוחרי מפלגתו, ישראל ביתנו, שעלו מאוקראינה? האם יאיר לפיד, שלא מחמיץ הזדמנות להזכיר שהוא בן לניצול שואה, שכח את הלקח? ואיפה אבירי זכויות האדם ממרצ, אלה שאיימו לפוצץ את הממשלה בגלל חוק האזרחות. האם הרגישות של מרצ לזכויות אדם מוגבלת למגזר הערבי?
לכל מדינה בעולם יש מדיניות הגירה. מי שפותח את השערים שלו ללא הבחנה מוביל להפקרות, לכאוס. כך בימים כתיקונם. אבל האסון האנושי שחוללה הפלישה הרוסית לאוקראינה הוא אתגר של פעם בדור. הוא דורש ראש פתוח, לב רחב ויד נדיבה. הוא דורש הבנה היסטורית. ספק אם שרי הממשלה הנוכחית עומדים בדרישות המכרז.
שקד נחשבת לתלמידה מצטיינת. למרבה הצער, את שיעורי ההיסטוריה החמיצה; גם את שיעורי האזרחות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
