ברקע צווי הגיוס הראשונים שיישלחו במהלך השבוע לכאלף צעירים חרדים, אמר היום (ראשון) מזכיר הממשלה יוסי פוקס בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא חוק הגיוס כי "המטרה היא להסדיר בחוק את מעמדתם של אלה שתורתם אומנותם שדחו את גיוסם לצבא. החרדים מסכימים שצריך להעלות את שיעורי הגיוס, ולמלא אותם מתוך אלה שאינם לומדים תורה".
1 צפייה בגלריה
חרדים בלשכת גיוס. ארכיון
חרדים בלשכת גיוס. ארכיון
חרדים בלשכת גיוס. ארכיון
(צילום: מוטי קמחי)
חברי הכנסת התמקדו היום בסעיף "מטרת החוק", שנוסחו "מטרתו של פרק זה לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה".
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר בפתח הדיון: "החוק שמונח לפנינו נעשה בנסיבות אחרות, ולמטרות אחרות, הדברים השתנו מקצה לקצה ולכן מה שהיה תקף לחוק ההוא, פחות רלוונטי היום. קיצרנו את ההליכים הבירוקרטיים, ואנחנו כאן כדי להתאים את הסעיפים".
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) ציין: "הייתי מציע לשנות את מטרת החוק, ולהגיד שהיא גיוס בני הישיבות לצה"ל תוך הבנה בחשיבות לימוד התורה. החוק יחול על כולם, ואנחנו נאפשר לקבוצה שנחליט על גודלה ללמוד תורה".
ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) אמרה בדיון: "אחד הדברים המרכזיים שצריכים להוביל אותנו זה הצרכים של צה"ל שהם צרכים קיומיים, מדובר על שבע זירות שפתוחות רק כרגע, ולכן צריך לדעת לתת מענה. כל היתר אלה צרכים נלווים".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) מתחה ביקורת על ניסוח המטרה, ואמרה כי "זו בעצם חקיקה מעידן אחר, מימים אחרים, ואז באה הממשלה והחילה דין רציפות בלי להתאים אותה לנסיבות. בדברי ההסבר המילים '7 באוקטובר' לא מוזכרות, מדובר בהצעת חוק שהדגש שלה היה תעסוקתי. אם מטרת החוק היא לפי חשיבות לימוד התורה, אז המכסות יכולות להיות מזעריות".
מהומות חרדים בבני ברק, שבוע שעבר

ח"כ משה רוט (יהדות התורה) סבר כי קביעת לימוד תורה כערך בחוק עשויה להקל על השיח עם החברה החרדית בכל הקשור לנושאי הגיוס. לדבריו, "מטרת החוק היא לא נושא השוויון אלא להגדיל את הכמות. השוויון זה תוצר נלווה, כמו גם נושא התעסוקה. שמחתי מאוד לשמוע שערך לימוד התורה זה דבר שהיום מובן ולא לוחמים נגד הערך הזה. זה ערך לאומי, ונכון למדינה להשקיע בו".
הוא הוסיף: "כשאומרים 'צורכי ביטחון', ואני אומר את זה בהערכה לכל לובשי המדים, אנחנו מכירים ויודעים שיש מדרג - יש גל"צ ויש להקות צבאיות ויש עודף בעובדי מנהל. כשמדברים על צורכי ביטחון מדברים על צורכי ביטחון אמיתיים. גם בנושא ההתאמה אני רואה התקדמות גדולה, ואני מקווה שהצבא ילמד מהעבר וייקח את זה ברצינות. אני חושב שהאופוזיציה תצביע בכל מקרה נגד החוק, ולא משנה מה יהיה כתוב בו".
כאמור, צווי גיוס יישלחו במהלך השבוע לכאלף צעירים חרדים בגיל גיוס. אותם חרדים יתבקשו להגיע להליך של צו ראשון בלשכות הגיוס. בצה"ל מנסים להימנע מעימות עם החברה החרדית ועם הישיבות, ולשם כך נעשה הליך מיון קפדני שבו ניסו לאתר בצבא את החרדים שיהיה קל יותר לגייס.
מדובר במי שמקבל תלוש שכר שממנו עולה כי הוא עובד ולא מעביר את רוב זמנו בישיבה, בעלי סמארטפון או מי שלא נכח בישיבה בביקורות הנוכחות שעושה המשרד לשירותי דת.