יובל וגדני הוא לוחם צה"ל שהיה מבוקש בברזיל, ממנה נמלט בסיוע משרד החוץ אחרי שהוגשה נגדו תלונה על סרטונים מרצועת עזה שהעלה ברשתות. הבוקר (יום רביעי) הסכימה המשפחה לפרסום שמו, עם נחיתתו בארץ ויציאתו מכלל סכנה - אחרי שעבר מברזיל לארגנטינה ומשם לארצות הברית.
סרטוני המהומה שהעלה לכאורה וגדני
"כולנו נרגשים שהוא שב הביתה בשלום", אמר איציק, אביו של יובל, והודה לגורמים שסייעו לו להגיע ארצה. יובל הוא ניצול הטבח בנובה, ועתה כששב לביתו סיפר לבני משפחתו שלא יעלה עוד סרטונים על הפעילות שביצע ברצועת עזה. "לברזיל הוא כבר לא ישוב לעולם", אמר האב. "הוא ילמד מהטעויות שעשה. העיקר שהוא שב עתה לארץ וכולנו שמחים שהכול מאחורינו. עם ישראל חי וחזק ואנחנו ננצח".
בית המשפט הפדרלי בברזיל הורה למשטרה המקומית לפתוח בחקירה נגד וגדני, ניצול הטבח בנובה, שהגיע עם חבריו לחופשה במדינה לאחר השירות הצבאי לפני כשבוע - אבל הלוחם הצליח כאמור לצאת עם חבריו מברזיל לפני שנעצרו. החלטת השופט התקבלה בעקבות תלונה שהגישה "קרן הינד רג'אב" (HRF), ששמה לה למטרה להתמקד בהליכים משפטיים נגד חיילי צה"ל שלטענתה "ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בפלסטין".
לפי הקרן, שקרויה על שמה של ילדה פלסטינית בת 6 שנטען כי נהרגה מאש צה"ל במהלך המלחמה ברצועת עזה, הממשל בברזיל החליט לנקוט בצעדים בעקבות התלונה שהגישה נגד וגדני, שהגיע למדינה כתייר. בתלונה שהגישה הקרן נטען כי פעולותיו היו חלק ממאמץ רחב, והן מהוות "רצח עם ופשעים נגד האנושות" תחת החוק הבינלאומי.
בין הראיות שסיפקה הקרן היו קטעי וידאו, נתוני מיקום גיאוגרפי ותצלומים המציגים לכאורה את וגדני מטמין חומרי נפץ בחודש נובמבר 2024 ומשתתף בהרס "שכונות שלמות" בעזה, שעל-פי דיווחים שימשו כמחסה לפלסטינים שנעקרו מבתיהם ברצועה. לטענת אנשי הקרן, "חומרים אלה מוכיחים מעבר לכל ספק את מעורבותו הישירה של החשוד במעשים הנתעבים הללו".
אתמול דווח בתקשורת המקומית בברזיל כי המשטרה הפדרלית ביקשה מבית המשפט לבחון מחדש את הוראתו לפתוח בחקירה פלילית נגד וגדני, וטענה כי המקרה דורש בירור מעמיק יותר לפני שניתן יהיה להתקדם לחקירה של ממש. ברקע לכך, כך דווח באתר החדשות המקומי Metrópoles, ניצבת מחלוקת בקרב אנשי המשטרה סביב לגיטימיות של חקירה כזו, ובבקשה שהוגשה לבחינה מחודשת של ההחלטה נכתב כי יש צורך לפתור "סוגיות טכניות ומשפטיות" סביב מהלך שכזה.
לפי הדיווח, חלק מהחוקרים במשטרה הברזילאית סבורים שחקירה בחשד לפשעי מלחמה נגד הלוחם יכולה להסתמך על העובדה שברזיל חתומה על אמנת רומא, זו שעל בסיסה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בעוד אחרים שם סבורים שאין די בכך – וכי יש צורך להתבסס על חוק מקומי שיגדיר עבירה שכזו.
