בנו החייל הסתובב באפגניסטן כשאנשי הטליבאן על הכוונת שלו, אבל למטייל האמריקני אוסקר וולס יש מטרה אחרת – להתרשם מהנוף ולצבור זיכרונות בטיולים שארגון הטרור האיסלאמיסטי מאפשר כעת לתיירים מחו"ל. "זה מקום ייחודי, והוא נוגע לי ללב", אומר וולס, חקלאי בן 65 מאינדיאנה. "ההרים מדהימים, ואנשים כאן חיים כמו פעם".
במסגד הכחול שבעיר הצפונית מזאר-אי-שריף, מסגד שנבנה במאה ה-15, וולס המתפעל נמנה עם המספר המצומצם אך ההולך וגדל של תיירים שמגיעים לטייל באפגניסטן מאז תום המלחמה שם. בקיץ 2021, ערב עזיבת הכוחות הזרים, השתלט הטליבאן על המדינה במסע כיבושים רצחני, ומאז המשטר הטוטליטרי שלו שולט בה ללא עוררין. יחד עם זאת, העובדה שאין עוד לחימה בינו לבין הכוחות המערביים נותנת לאפגניסטן, לפחות בהיבט הביטחוני, מידה של יציבות שלא הייתה לה בעבר.
במשך עשרות השנים שבהן התנהלה הלחימה באפגניסטן, תחילת בין ברית המועצות למוג'הידין ובהמשך בין הטליבאן לכוחות הזרים שפלשו אליה ב-2001 בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, הייתה התיירות דבר נדיר למדי במדינה. כעת, כשהלחימה שככה, המבקרים שמגיעים אליה נתקלים בעוני קשה, אתרי תרבות הרוסים ותשתיות מעטות בלבד בתחום המלונאות והאירוח.
מי שמגיע לטייל כעת באפגניסטן עושה זאת תחת פיקוח קפדני של שלטונות הטליבאן, ובלי שזמין לו שירות קונסולרי, משום שרוב השגרירויות הזרות סגרו את שעריהן ופינו אות עובדיהן עם נפילת הממשלה הפרו-מערבית של אפגניסטן ב-2021, כשהטליבאן הגיע לשערי קאבול. כדי לטייל בכפרים ובעיירות האפגניים, התיירים צריכים להירשם אצל הרשויות בכל מחוז שאליו הם מגיעים, לציית לקוד לבוש קפדני למדי ולעבור בדיקות בעמדות אבטחה אצל גברים חמושי קלצ'ניקוב.
10 צפייה בגלריה
אומנים בקנדהאר. התייר האמריקני מודה: "הרגשתי אשמה שצבא ארה"ב עזב"
(צילום: EPA/QUDRATULLAH RAZWAN)
"הדבר הראשון שהאנשים הקרובים לך אומרים לך כשאתה מספר להם שאתה נוסע לאפגניסטן זה 'אתה משוגע!'", מעיד התייר הצרפתי דידיה גודנט, עורך דין בן 57, שארצו מזהירה בפירוש את אזרחיה שלא לנסוע לארץ הטליבאן. ניורי צ'אינטון בת ה-45 מתאילנד, בעלים של סוכנות טיולים מבנגקוק, מודה שהסוגיה הביטחונית הטרידה אותה לפני שנרשמה לטיול קבוצתי בן שישה ימים באפגניסטן, אבל עכשיו היא רגועה. "אני מרגישה בטוחה למרות עמדות הבידוק בערים", היא אומרת במהלך ביקור באתר קדוש בבירה קאבול.
הטליבאן נלחם על התדמית: "יספרו דברים טובים בעולם"
מספר התיירים הזרים המגיעים לאפגניסטן גדל ב-120% בשנת 2023 ביחס ל-2022, והגיע כמעט ל-5,200. ממשלת הטליבאן טרם זכתה להכרה רשמית ממדינה כלשהי – בין השאר בשל הדיכוי הקשה שהיא מפעילה נגד נשים – אבל מודיעה שאת התיירים הזרים היא מקבלת בברכה. "אויביה של אפגניסטן אינם מציגים את המדינה שלנו באור חיובי", טוען שר ההסברה והתרבות של הטליבאן, חיירוללה חאירחווה, "אבל אם האנשים האלה יבואו ויראו מה קורה כאן באמת, אין ספק שהם יספרו עלינו דברים טובים לעולם".
התיירים וולס וגודנט, שהגיעו לאפגניסטן עם חברת Untamed Borders, המציעה טיולים גם לסוריה ולסומליה, מתארים מצדם את הביקור שלהם באפגניסטן כדרך ליצור קשר עם העם האפגני. "תיירים כמונו סקרנים ורוצים להיות במגע עם האוכלוסייה, לנסות לעזור להם קצת", אומר גודנט, שזהו טיולו השני באפגניסטן. הוא הספיק כבר לצאת לגלישת סקי במחוז במייאן האפגני, ואומר שחלק מהטיולים שלו כוללים מתן תרומות לארגונים מקומיים, מעשה שהוא מתאר כ"פעילות הומניטרית, גם אם מצומצמת". אין לזלזל בחשיבותה של הפעילות הזו, בהתחשב בכך שהסיוע הזר המדינתי לאפגניסטן פחת דרמטית אחרי שהטליבאן כבש אותה מחדש.
10 צפייה בגלריה
איש טליבאן כשברקע תמונות נשים מחוקות על הקירות, ביום שלאחר עליית הארגון האיסלאמיסטי לשלטון ב-2021
(צילום: AFP)
וולס מצדו מודה כי הוא חש אשמה מסוימת על כך שהכוחות האמריקניים עזבו את אפגניסטן – עזיבה שנעשתה במסגרת הסכם שלום בין ממשל טראמפ לטליבאן, אך הסתיימה במה שנראה יותר כמו בריחה ונטישה מאשר העברת שלטון מסודרת. "הרגשתי שהייתה לנו יציאה נוראית מכאן, היא יצרה כזה ואקום ואסון", הוא אומר. "טוב לעזור לאנשים האלה ולשמור על קשר".
חברת Untamed Borders הביאה לאפגניסטן כ-100 תיירים בשנה שעברה, והחבילה שלה, שכוללת טיול בן תשעה ימים שמתחיל בפקיסטן השכנה, עולה 2,850 דולר. מייסד החברה, ג'יימס ווילקוקס, מסביר כי העובדה שהמלחמה באפגניסטן הסתיימה למעשה פירושה שהתיירים יכולים לעשות עכשיו יותר דברים. לצד זה, הוא מזכיר גם את השיבושים שגרמה עליית הטליבאן – למשל בריחתה של מדריכת תיירים מקומית שעבדה עם החברה, ונאלצה להימלט לאיטליה בעקבות השתלטות האיסלאמיסטים על המדינה.
החוויה המרירה-מתוקה של סטפני: "אין להן עתיד"
ממשלת הטליבאן, נזכיר, הטילה בשנתיים וחצי האחרונות עוד ועוד הגבלות על נשים באפגניסטן, ובין השאר אסרה על ילדות ונשים לצאת לבתי הספר ולמוסדות להשכלה גבוהה כדי לרכוש חינוך, והדירה אותן מזירות רבות בחיים הציבוריים. עם זאת, נשים ממדינות זרות המגיעות לאפגניסטן זוכות לחירויות רבות יותר.
סטפני מאייר, אמריקנית בת 53 שמטיילת לבדה, מספרת למשל שהעבירה חודש בטיולים ברחבי אפגניסטן, שכללו נסיעה מקאבול לקנדהאר דרך במייאן והראט. "זו הייתה חוויה מרירה-מתוקה", היא אומרת. "הזדמן לי לפגוש אנשים שמעולם לא חשבתי שאזכה לפגוש ושסיפרו לי על חייהם". היא מעידה שהיא עצמה לא נתקלה בשום בעיה בשל היותה אישה. לדברי מאייר, היא התקשתה להאמין שאנשים צריכים לחיות בתנאים כמו אלה שבהם חיים תושבי אפגניסטן. "העוני, היעדר המשרות, העובדה שנשים לא יכולות לצאת ללמוד ושאין להן עתיד".
בהיעדר מידע רשמי זמין כמעט, תיירים המגיעים לאפגניסטן נוהגים ליצור קשר זה עם זה ברשתות החברתיות ובאפליקציות מסרים מיידיים כדי להחליף טיפים. בקבוצת ווטסאפ פעילה בשם Afghanistan Travel Experience חברים יותר מ-600 איש משלל מדינות בעולם, ממקסיקו דרך הודו ועד איטליה, שכבר נמצאים באפגניסטן או עושים את דרכם החוצה. הם מפציצים את הקבוצה בשאלות, למשל אלברטו ששואל אם לטייל עם הכלב נחשב "חראם" (אסור באיסלאם) ואם יש בעיה בחשיפת קעקועים. מטיילת אחרת, סו, שואלת: "מישהו יודע אם יש חללי עבודה משותפים במזאר?". בקרוב היא תגלה.
