ברקע ההצעה לתיקון חוק המצלמות, שתחייב התקנת מצלמות בגני ילדים בגילי 6-3 ולא רק במעונות בגילי 3-0, מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה את השפעת החוק הקיים על קבוצת הגיל הצעירה יותר. חוק המצלמות נחקק ב-2018, ולפי המסמך - שיעור התיקים שנסגרו בין 2018 ל-2022 הוא כפול בגילי 5-3 (66%) לעומת 3-0 (33%). עם התקדמות השנים רואים צניחה בסגירת התיקים בגילי 3-0 - בשנת 2022 נסגרו רק 6% מהתיקים, לעומת 38% בגילי 5-3.
גם בנוגע לכתבי אישום רואים הבדל משמעותי. בעוד בתיקים של אלימות בגני ילדים כלפי ילדים בגילי 5-3 הוגשו ארבעה כתבי אישום ב-2022, מספר כתבי האישום בתיקים בהם מעורבים תינוקות ופעוטות בגילי 3-0 זינק מ-2018, וב-2022 עמד על 54. מספר התיקים לכל קבוצת גיל דומה, והפערים נוצרים בשל יישום חוק המצלמות שמאפשר לפרקליטות תשתית ראייתית להגשת כתב אישום.
עוד עולה מהנתונים כי בכשליש (34%) מהמקרים בהם נפתחו מצלמות לאור בקשת הורים, נפתחו תיקי חקירה משטרתיים לאור הממצאים. במעונות הפרטיים המספר עולה ל-70% מהמקרים.
על פי הנתונים שהתקבלו בחמש השנים שבין 2018 ל-2022, נפתחו על ידי המשטרה בסך הכול 298 תיקים בגין חשד לפגיעה בתינוקות ובפעוטות בגילי לידה עד שלוש ו-338 תיקים בגין חשד לפגיעה בילדים בגילי 5-3. בסך הכול נפתחו 611 תיקים, אך כ-4% מהם עוסקים בנפגעים משתי קבוצות הגיל גם יחד.
העבירה השכיחה ביותר בתיקים שנפתחו היא עבירה של תקיפה סתם - כ-41% מהעבירות כלפי תינוקות ופעוטות בגילי 3-0 וכ-55% מהעבירות כלפי ילדים בגילי 5-3. לאחר מכן, עומדות עבירות של התעללות פיזית או נפשית - שמהוות כרבע מכלל העבירות בתיקים. עבירות תקיפה וגרימת חבלה/חבלה חמורה שכיחות גם הן. לעומת זאת, רק כ-2% מהתיקים עוסקים בעבירות מין.
המסמך נכתב לבקשתו של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (הליכוד), שהוא גם היוזם של התיקון לחוק המצלמות. "המסמך מוכיח באופן מובהק כמה השינוי נחוץ. ההצעה שלי לתיקון חוק המצלמות באה לתקן את הלקונות שקיימות היום בהגנה על ילדינו הקטנים במסגרות", ציין כץ. "אני אמשיך להילחם מול כל מי שיעמוד בדרך לעשיית הצדק. ביטחון ילדינו מעל הכול".
3 צפייה בגלריה
"לא נעמוד מנגד ולא תפקיר את הגננות לניסיונות חקיקה פופוליסטיים". מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד
(צילום: הדר יואביאן)
בשנת 2018 עבר חוק המצלמות, שלראשונה קבע חובה להצבת מצלמות במעונות בגילי 3-0. בהצעת החוק נכתב כי ההסדר החדש נועד ליצור איזון "בין הצורך למנוע ולאתר את הפגיעה בפעוטות חסרי ישע כדי להגן על חייהם, בריאותם וכבודם, לבין השמירה על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, של אנשי הצוות במעון ושל כל אדם אחר הנמצא במעון".
אבל למרות שהחוק הוביל לחשיפה של מקרי התעללות, הוא גם שם חוצץ בין ההורים למצלמות במעונות. בהתאם לחוק, חלה חובה על מפעיל מעון שבו שוהים שבעה פעוטות ומעלה להתקין מצלמות במעון, ללא קול. נקבע כי הצילומים יישמרו למשך 30 ימים ועד 90 ימים ממועד הצילום, אך חל איסור על המעון והורי הפעוטות לצפות בצילומים. המשטרה ורשויות התביעה רשאיות להשתמש בצילומים לחקירה או ניהול ההליך הפלילי. חוץ מהרחבת חובת התקנת המצלמות, הצעת החוק של ח"כ כץ תאפשר להורים צפייה במצלמות האבטחה אונליין.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד הביעה התנגדות בשבוע שעבר להצעת החוק, והבהירה כי היא רואה בחומרה כל ניסיון של הממשלה לכפות בחקיקה הצבת מצלמות בגני ילדים. לדבריה, הדבר יביא לירידה ניכרת באיכות ההוראה, ויוביל כבר בטווח הקצר למחסור חריף בגננות. "אם ממשלת ישראל רוצה להעמיק את הקיים בגיוס גננות למערכת החינוך הציבורית, שתואיל בטובה לעצור יוזמות חקיקה הזויות שפוגעות באופן ישיר בכל הגורמים במערכת. הסתדרות המורים לא תעמוד מנגד ולא תפקיר את הגננות לניסיונות חקיקה פופוליסטיים. ננקוט בכל הצעדים העומדים לרשותנו לבלימת הפגיעה החמורה", אמרה.
גם חברו של כץ לליכוד, שר החינוך יואב קיש, הביע התנגדות מרומזת יותר: "נושא המצלמות בגנים הוא מורכב ורגיש מכל הבחינות. זה לא הזמן להצהרות לתקשורת בנושא. כפי שעדכנתי בשבוע שעבר, במשרד החינוך מתבצעת עבודה לתיקון חוק המצלמות לגילי 3-0 בלבד, ועל כך נעדכן באופן מסודר".
