מחבל תיגראי שבאתיופיה, שם מתחוללת מאז נובמבר שעבר מלחמה בין המורדים התיגרינים לבין הממשלה הפדרלית האתיופית, מגיעים דיווחים הולכים וגוברים על רעב חמור, שמאיים על חייהם של לפחות 400 אלף בני אדם. אחרי שהאו"ם הזהיר בחודשים האחרונים מאסון הולך וקרב, כעת מסתמן שהרעב מתחיל לגבות קורבנות: יש דיווחים שלפחות 150 בני אדם מתו מתת-תזונה בחודש אוגוסט לבדו, ושבאזורים מסוימים נאלצים תושבים להתקיים במשך ימים שלמים מאכילת עלים ירוקים בלבד.
16 צפייה בגלריה
אם בת 25 ובנה הסובל מתת-תזונה בתיגראי, בתמונה שהגיעה מהחבל החודש
(צילום: Christine Nesbitt/UNICEF/ AP)
16 צפייה בגלריה
על המשקל. ילד מתיגראי עובר בדיקה כדי לברר אם הוא סובל מתת-תזונה
(צילום: Zerihun Sewunet/UNICEF via AP)
"לפני המלחמה הבת שלי הייתה במצב פיזי ונפשי טוב, אבל עכשיו תביטו בה", אמרה בימים האחרונים לסוכנות הידיעות AP אֵם לפעוטה בת כשנה וחצי מהעיר אדיגרט שבחבל תיגראי. "כבר שבועות שאין לה תיאבון. היא לא יכולה ללכת, החיוך נעלם מהפנים שלה". אימהות אחרות בחבל מספרות כי הן מאכילות את ילדיהן בכוח בעלים כדי להשאירם בחיים. כתב של AP שביקר החודש במרכז רפואי בתיגראי סיפר כי אם ובנה שזה עתה נולד, וששקל רק כ-770 גרם, מתו מרעב במקום.
כבר חודשים שהאו"ם וגורמים בינלאומיים אחרים מזהירים כי בחבל תיגראי מתחולל משבר הרעב החמור ביותר שידע העולם זה עשור, אבל העדויות על הרעב הזה הולכות ומתרבות מאז שממשלת אתיופיה הטילה על החבל בחודש יוני מצור, שלדברי האו"ם מונע העברת סיוע הומניטרי לשם.
הרקע לאסון המתחולל כעת בתיגראי הוא המלחמה שפרצה שם בנובמבר אשתקד. המלחמה בין הצבא הפדרלי של אתיופיה והמיליציות המסייעות לו לבין ארגון המורדים "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF), החלה אחרי שהמורדים התיגרינים התנערו מסמכותה של הממשלה הפדרלית, מרדו בהחלטותיה והחליטו לקיים בחירות במחוז בניגוד להוראתה. התיגרינים, שהיו הכוח הדומיננטי בפוליטיקה האתיופית הארצית במשך עשרות שנים עד עלייתו לשלטון של ראש הממשלה אביי אחמד ב-2018, חשים מאז עלייתו כמי שנדחקו לשוליים ונושלו ממעמדם. אביי עצמו הוא בן אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה.
פליטים בורחים מתיגראי לסודן דרך הנהר בשנה שעברה
16 צפייה בגלריה
מיליציה של בני אמהרה, שסייעה לצבא הפדרלי במלחמתו נגד המורדים התיגרינים
(צילום: רויטרס)
בעשרת החודשים שעברו מאז החלה המלחמה נהרגו בה אלפי בני אדם ויותר משני מיליון נעקרו מבתיהם. למעלה מ-50 אלף פליטים נאלצו לברוח אל סודן השכנה, ושני הצדדים הלוחמים הואשמו בפשעי מלחמה איומים, בהם מעשי טבח והתעללויות.
בתחילת המלחמה כבש צבא אתיופיה את עריה המרכזיות של תיגראי, בכלל זה את בירת המחוז מקלה, אבל במהלך הקיץ, בתפנית דרמטית, שבו המורדים וכבשו את העיר. משם המשיכו וכבשו את מחוזות אפאר ואמהרה הסמוכים, וממשלת אתיופיה האשימה אותם כי הם ביצעו בהם מעשי טבח. המורדים הכחישו, וטענו כי החלטתם לחרוג מגבולות תיגראי ולהיכנס לשטח אפאר התקבלה כדי להשתלט על נתיב אספקה קריטי שדרכו מועבר ציוד מג'יבוטי השכנה לרחבי אתיופיה. הם הסבירו כי בכך הם מבקשים למנוע מתושבי תיגראי הנצורה לגווע ברעב בגלל עצירת האספקה, אבל בפועל המהלך רק הוביל את ממשלת אתיופיה להדק את הסגר על תיגראי.
"אתם הורגים אנשים!"
כעת, בצל המצור ההדוק הזה, מתרבים כאמור הדיווחים על תושבים תיגרינים המתים מרעב. ד"ר היילום כבדה, בכיר בבית החולים המרכזי של בירת תיגראי מקלה, הציג החודש לסוכנות AP תמונות של כ-50 ילדים שלדבריו מקבלים כעת טיפול נמרץ בבית החולים משום שהם סובלים מתת-תזונה. באחת התמונות הקשות ביותר לצפייה נראה ילד מביט ישירות למצלמה כשצינור הזנה מחובר לאפו. לדברי היילום, התרופות כמעט אזלו לבית החולים, והצוות הרפואי לא קיבל משכורת מאז יוני. למעשה, גם לצוות עצמו אין די מזון.
16 צפייה בגלריה
תמונה קשה שחשפו בבית החולים בתיגראי: מאמצים להציל ילד הסובל מתת-תזונה בעקבות היעדר הסיוע
(צילום :AP)
16 צפייה בגלריה
אימהות מביאות את בניהן להיבדק בחשד לתת-תזונה. תיגראי
(צילום: Christine Nesbitt/UNICEF via AP)
ד"ר היילום סיפר כי התקשר החודש למשרד הבריאות והתריע בפני הנציגים שם: "אתם הורגים אנשים!", אך לדבריו הם השיבו רק "כן, ובכן, אעביר את פנייתך לראש הממשלה". "מה אני יכול לעשות?", הוא אומר. "אני פשוט בוכה. זה רצח שקט. מה שנורא ברעב הוא שאתה רואה אנשים סובלים, הם לא ימותו מיד. זה לוקח זמן. הגוף שלהם נחלש ונחלש ונחלש. זה מזעזע יותר מאשר מוות מירי".
עובד בארגון סיוע סיפר לסוכנות הידיעות AP כי מקרים של מוות מרעב דווחו כעת בכל אחד מ-20 האזורים בתיגראי שבהם פועל ארגונו. לדבריו, לאנשי הארגון עצמם אזל האוכל והדלק. העדות הזו מצטרפת לעדות מאפריל, עוד לפני שהוטל המצור הנוכחי, שבה עדכן ארגון סיוע המוניטרי את אחד התורמים שלו כי מצטברים עוד ועוד דיווחים על תת-תזונה בתיגראי: "צבע העור של אנשים מתחיל להשתנות בגלל הרעב – הם נראים כחושים והעצמות שלהם בולטות", דיווח אז.
16 צפייה בגלריה
לוחם מצבא אתיופיה באזור תיגראי בשיא מסע הכיבושים של הצבא, לפני התפנית הדרמטית
(צילום: AFP)
AP מדווחת כי איש סיוע אחר שביקר באוגוסט במרכז תיגראי דיווח משם שמספר התושבים שנשקפת להם סכנת רעב גדל באופן אקספוננציאלי הן בערים והן בכפרים ובעיירות. הוא העיד כי בחלק מהמקרים אנשים אוכלים במשך ימים רק עלים, וסיפר ששוחח עם אמא אחת שאמרה כי משפחתה מתקיימת מאז יוני רק ממזון שנתרם לה, ושכבר חודש היא וקרוביה אוכלים רק לחם עם מלח. אותה אם הביעה חשש שאם סיוע במזון לא יגיע בתוך ימים – הם ימותו. "בסוף הפסקנו לשאול אותה מה מצבה, כי לא יכולנו לשאת עוד חדשות עגומות", סיפר איש הארגון. "הרשויות באזור הזה סיפרו לנו שיש עוד הרבה משפחות שחיות בתנאים דומים".
אין כניסה לחוטים דנטליים
בצל הדיווחים המגיעים מתיגראי והטענות של ארגוני זכויות אדם שממשלת אתיופיה חוסמת את דרכם לשם מתגברים האיומים הבינלאומיים על ממשלתו של אביי, שרק לפני שנתיים זכה בפרס נובל לשלום אחרי שהוביל ליברליזציה של אתיופיה וכונן הסכם שלום עם אריתריאה השכנה. האו"ם הזהיר את הממשלה באדיס אבבה כי אם לא תנקוט צעדים להפסקת הלחימה ולהזרמת סיוע חופשי לתיגראי, עשויות להיות מוטלות עליה סנקציות חדשות בתוך שבועות.
גם ארה"ב מביעה דאגה הולכת וגוברת מהמתרחש בתיגראי. מחלקת המדינה האמריקנית מסרה כי וושינגטון מזועזעת מהדיווחים על מתים מרעב שם, וכי היא מקבלת אינדיקציות שלפיהן למרות הכחשותיה של ממשלת אתיופיה – מצור מוטל בפועל על תיגראי. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חתם החודש על צו נשיאותי המאפשר להטיל סנקציות על הצדדים הלוחמים אם לא יתחייבו לפתוח במשא ומתן ולהגיע להסדר.
לדברי גורמים בינלאומיים, יותר מ-350 אלף טונות של סיוע במזון נמצאות כעת באתיופיה, אבל בשל המצור רק מעט מהסיוע הזה יכול להגיע לתיגראי. לפי עדויות שהגיעו ל-AP, שלטונות אתיופיה כל כך חוששים שציוד חיוני יגיע אל יריביהם בחבל, עד שלעובדי הסיוע המעטים שכן מצליחים לטוס אליו בטיסות הנדירות שיוצאות לשם הם מוסרים רשימה של פריטים שאסור להם לשאת איתם אל המחוז. הפריטים האלה כוללים פותחנים לקופסאות שימורים, חוטים דנטליים, מולטי-ויטמינים ותרופות.
גם אמצעי תיעוד אסור לעובדי הסיוע לקחת לתיגראי, בהם כוננים לאחסון קבצים. האיסור הזה מצטרף לשלל הגבלות אחרות המקשות לקבל תמונת מצב מדויקת של המתחולל בתיגראי מאז סוף השנה שעברה: החבל מנותק כעת מתקשורת, אין בו אינטרנט פעיל ושירותי בנקים, ומעט התמונות והסרטונים שהועלו לרשתות החברתיות בתחילת השנה ותיעדו את המתחולל בו נמחקו מהן בהדרגה מאז יוני.
זיכרונות מהרעב של שנות ה-80
ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד ובכירים אחרים בממשלו מכחישים שיש רעב בחבל ושמוטל עליו מצור, וטוענים כי הכוחות התיגריניים וחוסר היציבות הביטחונית הם שמונעים את הגעת הסיוע. הממשלה האתיופית גם מאשימה ארגונים הומניטריים בסיוע ללוחמים התיגרינים – ואפילו בחימושם.
העדויות מתיגראי מעלות זיכרונות משנות ה-80, אז הוקדשה תשומת לב עולמית גדולה לאתיופיה, כשכמיליון בני אדם מתו שם מרעב, שהתחולל גם הוא בימי מלחמה. בשנים שעברו מאז הפכה אתיופיה, המדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה באפריקה, לסיפור הצלחה כלכלי, וחילצה מיליוני בני אדם מהעוני. המהירות שבה צמחה כלכלתה בשנים הללו הייתה מהגבוהות בעולם.
כעת מאיימת המלחמה לפגוע קשות בכלכלה האתיופית ולהחזיר את המדינה שנים אחורה. לדברי תוכנית המזון העולמית, שיעור התת-תזונה בקרב ילדים בני פחות מחמש באתיופיה עומד כעת על קרוב ל-30%, ובקרב נשים הרות ומניקות הוא קרוב ל-80%. סנקציות, אובדן הכנסות וסגרים ממושכים עלולים להחריף את המצב.
