מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ינחת מחר (שני) בישראל בשעות הערב לביקורו החמישי מאז פרוץ המלחמה. מטרת ביקורו היא קודם כל לוודא שישראל עוברת לשלב פחות עצים במערכה בעזה - צעד שכבר החל בשטח, לכל הפחות בצפון הרצועה. בלינקן גם מגיע עם רצון להפסיק את האש בצפון, ולאחר מכן לפתוח במו"מ להסדר מדיני שירחיק את חיזבאללה מהגבול ויאפשר את חזרת התושבים.
ישראל, כאמור, כבר החלה דה-פקטו במה שמכונה "שלב ג'" במלחמה. צה"ל פועל בצפון הרצועה בפשיטות חטיבתיות מוגבלות על יעדי חמאס בצפון רצועת עזה, אחרי שהצבא הכריז כי חמאס כמערכת צבאית פורק שם - וגדודיו הוכרעו. אף שישראל כבר החלה במהלך הזה, היא לא הודיעה על כך רשמית. האמריקנים מצידם רוצים שישראל תעשה זאת, בפומבי, וכך תוכל להקל על נסראללה "לרדת מהעץ" ולמתן את האש, מה שיקל על היוזמה של השליח הנשיאותי עמוס הוכשטיין שביקר בישראל בסוף השבוע.
בארה"ב מאותתים שוב ושוב שהם לא רוצים לראות התפשטות של המלחמה אל הצפון, וזו אחת ממטרות הביקור של בלינקן. אתמול הוא אמר במהלך ביקור ביוון כי "ברור שישראל לא מעוניינת בהסלמה, אבל היא חייבת להגן על עצמה".
לצד ענייני המלחמה, בלינקן מבקש לראות גם הגברה של הסיוע ההומניטרי לעזה - ואת שיפורו בצורות שונות. בקשה דומה העלתה שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק שהגיעה לביקור רביעי בישראל מאז פרוץ המלחמה. גם בלינקן וגם ברבוק מבקשים להביא תוצאה בהקשר ההומניטרי בעזה שמדאיג מאוד את הקהילה הבינלאומית.
בלינקן מגיע לכאן גם כדי לעסוק ביום שאחרי בעזה - ולברר עם ישראל את תוכניתה: מה יהיה המנגנון שישלוט בעזה, מי יפקח על הביטחון, מי ינהל את הצד האזרחי, מי יממן זאת וכל השאלות שקשורות לכך. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי בלינקן גם ינסה ללחוץ על מדינות ערב המתונות לקחת חלק בתהליך שתעבור הרצועה בתום המלחמה. בלינקן ואנשיו, לפי הדיווח, מבקשים "לאסוף" את עמדותיהן של מדינות ערב בנוגע לעתידה של עזה לפני שיציגו אותן לישראל.
בימים האחרונים התקיימו דיונים קדחתניים בנושא היום שאחרי ומימושו עם השר רון דרמר ועם ראש המל"ל הנגבי. האמריקנים רוצים לוודא שתהיה מעורבות כלשהי של הרשות הפלסטינית בשיקום הרצועה - הגם שזו תהיה רשות מחודשת שעברה רפורמה. האמריקנים גם צפויים לבקש מממשלת ישראל להתנער פומבית מההצעות של שרים בממשלה להגירה מרצון של תושבי עזה לחו"ל, בשעה שצה"ל ממשיך לבתר את הרצועה - ומונע חזרת תושבים מהדרום לצפון.
מי שכן התייחס לנושא וקבע כי לא מדובר בעמדה ישראלית רשמית היה נשיא המדינה יצחק הרצוג. בריאיון לרשת NBC אמר כי הקריאות האלה הן לא עמדת ממשלת ישראל, הפרלמנט הישראלי או הציבור הישראלי, אך הוסיף: "אבל אנחנו דמוקרטיה, ובדמוקרטיה יש לך מגוון רעיונות. ובמגוון רעיונות, ובחברה שבה חופש הביטוי הוא בסיס ל-DNA הלאומי שלנו, אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים. אז בקבינט של 30 שרים, שבו זה לא הקבינט הביטחוני, שר יכול להגיד מה שהוא רוצה".
לדברי הנשיא, "אני אולי לא אוהב את זה, אבל זו הפוליטיקה הישראלית. ודרך אגב, יש אנשים באמריקה שאומרים דברים שאתה לא אוהב, אבל זה לא אומר שזו מדיניות הממשל. אז כך גם כאן, הם מדברים על יציאה מרצועת עזה. אבל באמת, אני אומר בפה מלא, באופן רשמי, וחד משמעי זו לא העמדה הישראלית. עם זאת, עלינו לזכור את הנפש הלאומית כאן. אנחנו בטראומה עמוקה בשלושת החודשים האחרונים. ראינו כל כך הרבה ייסורים, כאב ועצב".
לוח הזמנים של בלינקן כולל נחיתה מחר בשעות הערב המאוחרות. את פגישותיו בישראל יחל רק ביום שלישי. הוא צפוי לפגוש את נשיא המדינה יצחק הרצוג; שר החוץ ישראל כץ; ראש הממשלה בנימין נתניהו, קבינט ניהול המלחמה, שר הביטחון יואב גלנט, השר בני גנץ, ראש השב"כ וראש המוסד ומשפחות החטופים. ביום שלישי בערב הוא יקיים מסיבת עיתונאים, ולמחרת ייפגש עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד. לאחר מכן - יעזוב את המזרח התיכון.
