ארצות הברית הזהירה כי רוסיה עלולה להשתמש בנשק כימי או ביולוגי באוקראינה והודיעה כי יש להתכונן לאפשרות כזאת. דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי אמרה הלילה (בין רביעי לחמישי) גם כי הטענות של רוסיה לגבי מעורבות כביכול של ארה"ב בפיתוח מעבדות לנשק ביולוגי וכימי באוקראינה הן שקריות.
את האשמותיה של דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, שאמרה כי אוקראינה מנהלת מעבדות לנשק כימי וביולוגי בתמיכת ארה"ב, סאקי כינתה "מגוחכות". דוברת הבית הלבן אמרה כי ייתכן שרוסיה "מכינה את הקרקע" למתקפה שכזאת באמצעות טענות שקריות נגד קייב, שכביכול "יצדיקו" את הפעולה - טענה שארה"ב טוענת כבר חודשים. סגן שגריר רוסיה באו"ם חזר על ההאשמה אתמול, והפציר בתקשורת המערבית לסקר את "החדשות על מעבדות ביולוגיות סודיות באוקראינה".
"כל זה הוא תכסיס ברור של רוסיה כדי לנסות להצדיק את המתקפה המתוכננת והלא מוצדקת שלה על אוקראינה", כתבה סאקי בטויטר. "עכשיו כשרוסיה העלתה את הטענות הכוזבות הללו וסין לכאורה תמכה בתעמולה זו, כולנו צריכים לדאוג שרוסיה אולי תשתמש בנשק כימי או ביולוגי באוקראינה".
גורמים במערב הזהירו אתמול כי יש "חשש כבד" שפוטין ישתמש בנשק כימי בקייב, מה שעלול להוביל ל"מתקפה מחרידה לחלוטין" בזמן שהכוחות הרוסיים מנסים להתגבר על הקשיים הלוגיסטיים של השיירה שעושה את דרכה לקייב ומתקדמת לאט מהמתוכנן. אחד הגורמים צוטט בגרדיאן ואמר: "לדעתי יש לנו סיבה טובה לחשוש מאפשרות של שימוש בנשקים לא קונבנציונליים, בין השאר לאור מה שראינו שקרה בזירות אחרות כמו סוריה".
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שוחח הלילה עם שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה על הסיוע הביטחוני וההומניטרי, ובמחלקת המדינה אמרו כי השניים דנו בתקיפות של רוסיה על אזורים מאוכלסים. גם קרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי מועצת המנהלים שלה אישרה להעניק מימון חירום של 1.4 מיליארד דולר לאוקראינה, כדי לסייע לה למתן את ההשפעה הכלכלית של הפלישה הצבאית של רוסיה.
בית הנבחרים האמריקני הצביע הלילה בעד הסיוע בסך 13.6 מיליארד דולר לאוקראינה, שאושר בהסכמה רחבה של שתי המפלגות. כעת החקיקה תעבור לסנאט כדי שיעביר אותה עד למועד האחרון לעשות זאת בסוף השבוע. הסיוע נועד לחזק את הכוחות האוקראיניים ולהעברת סיוע הומניטרי לאזרחים. בתוך כך, מחלקת המסחר של ארצות הברית אמרה כי ארה"ב בוחנת בקשות של אמריקנים לייצא כלי נשק ותחמושת לאוקראינה, ובארה"ב דיווחו על אמריקנים רבים שתורמים אלפי ערכות של אפודי מגן ומיליוני כדורי תחמושת בתגובה לתחינותיה של אוקראינה לתמיכה צבאית.
התזמורת האוקראינית שניגנה במחאה על המלחמה בלב הכיכר המרכזית בקייב
(צילום: רון בן ישי)
הבנק העולמי הזהיר הלילה כי עליית מחירי האנרגיה והמזון כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה עלולה להחריף את החששות ממחסור במזון במזרח התיכון ובאפריקה, ועלולה לעורר תסיסה חברתית. הכלכלנית הראשית של הבנק העולמי, כרמן ריינהרט אמרה כי "יהיו השלכות משמעותיות למזרח התיכון, לאפריקה - ובפרט צפון אפריקה ומדינות אפריקה שמדרום לסהרה - אשר כבר חוות חוסר ביטחון תזונתי".
בריאיון לרויטרס הוסיפה ריינהרט כי "אני לא רוצה להיות מלודרמטית, אבל חוסר ביטחון תזונתי והתפרעויות היו חלק מהסיפור מאחורי האביב הערבי". לדבריה גדל מספר ההפיכות והניסיונות להפיכות בשנתיים אחרונות. זינוקים פתאומיים במחירי המזון עלולים להוביל לתסיסה חברתית, כפי שקרה ב2008-2007 ושוב ב-2011, כאשר עליות מחירי המזון העולמיות היו קשורות להתפרעויות בלמעלה מ-40 מדינות. גרמניה תארח כנס שיתקיים בווידאו בהשתתפות שרי החקלאות של שבע הכלכלות הגדולות (ה-G7) כדי לדון בהשפעות הפלישה על רקע החששות מיציבות שוק המזון.
הבק כבר דיווח בחודש שעבר כי הסחורות החקלאיות התייקרו ב-35% בינואר, בהשוואה לשנה לפני, וצפויות לעלות עוד יותר עקב המלחמה, שכן רוסיה ואוקראינה הן יצואניות גדולות של חיטה, תירס, שעורה ושמן חמניות. ריינהרט אמרה כי גם מדינות מרכז אסיה ניצבות בפני אתגרים כלכליים משמעותיים, בהתחשב בקשרים הכלכליים והמסחריים ההדוקים שלהן עם רוסיה. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי רוסיה תיכנס השנה למיתון בשל הסנקציות המערביות.
היום אמור להיפגש שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה בטורקיה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. קולבה אמר שהוא מעוניין בהפסקת אש ובשחרור השטחים שנכבשו ובפתרון הסוגיות ההומניטריות, אך הוסיף: "בכנות, הציפיות שלי מהשיחות נמוכות". מוסקבה אומרת שכדי שהמלחמה תסתיים קייב חייבת להיענות לדרישות שלה – שכוללות התחייבות שאוקראינה תישאר מדינה ניטראלית, ותוותר על רצונה להצטרף לנאט"ו.
אוקראינה הודיעה אמש שלפחות 17 בני אדם נפצעו בהפצצת בית חולים בעיר הנצורה מריופול. התקיפות האוויריות של רוסיה היו במתחם שבו יש בית חולים לילדים ומחלקת יולדות. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי יש ילדים בין ההריסות, אך בהמשך נמסר שכל הפצועים הם אזרחים בוגרים. בין הפצועים יש גם נשים שכרעו ללדת. אחת מהן תועדה מפונה על אלונקה.
תקיפת בית החולים במריופול התרחשה במהלך יום נוסף שבו כשלו מאמצי הפינוי מהעיר הנצורה בדרום אוקראינה – שמכותרת על-ידי הרוסים יותר משבוע. ההפצצה מסתמנת כציון דרך מדאיג במלחמה שהחלה לפני שבועיים, ומסמלת את המגמה שממנה חששו במערב: רוסיה מחריפה את מתקפותיה על הערים הנצורות, שאותן היא לא מצליחה לכבוש, ולא בוחלת באמצעים בניסיונותיה להכניע את תושבי הערים. התקיפה, שבה נהרס חלק גדול מהמתחם, הייתה על רקע האזהרות במערב שרוסיה - שלא הצליחה להשיג ניצחון בזק במלחמה - תגביר את תקיפותיה באזורי מגורים.
תקיפת בית החולים במריופול עוררה זעזוע במדינות המערב. "יש מעט דברים מרושעים יותר מפגיעה באנשים חסרי ישע וחסרי הגנה", אמר ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. הוא ציין שוולדימיר פוטין יצטרך לשאת באחריות על "הפשעים הנוראים שלו".
אמש, בראיון לסקיי ניוז, אמר זלנסקי שמיליונים עלולים למות במלחמה אם העולם לא יפעל לעצירת ההתקפות הרוסיות. הוא קרא שוב למדינות המערב לסייע בסגירת המרחב האווירי של אוקראינה, וכינה את הכוחות הרוסיים "נאציים". הוא אמר: "אם אתם מאוחדים נגד הנאצים ונגד הטרור הזה, אתם חייבים לסגור. אל תחכו שאבקש שכמה פעמים, או מיליון פעמים, תסגרו את השמיים. תסגרו את השמיים ותעצרו את ההפצצות". דוברת הבית הלבן הוסיפה כי "מזעזע לראות סוג ברברי שכזה של שימוש בכוח נגד אזרחים חפים מפשע, במדינה ריבונית".
גורמים במריופול אמרו אמש כי כ-1,300 אזרחים נהרגו בעיר מתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. יועץ לראש העיר אמר לסוכנות ידיעות מקומית: "לפי מידע ראשוני, 1,300 תושבים כבר מתו במהלך המצור ורצח העם של הפדרציה הרוסית. אנחנו נילחם למען כולם". במקביל פרסמה חברת Maxar תמונות לוויין שמתעדות את ההרס שנגרם לבניינים ובתי עסק בעיר המופגזת.
מעט אחרי הפצצת בית החולים במריופול אמר בכיר ביטחוני אמריקני לסוכנות הידיעות רויטרס שלארה"ב יש אינדיקציות לכך שהצבא הרוסי משתמש במתקפות שלו בפצצות שאינן מונחות, ללא מטרה ברורה, שמכונות גם "פצצות טיפשות". הטלת פצצה ללא מערכת הנחיה מגבירה את הסיכוי "להחמיץ" את המטרה, ומגבירה את הסיכוי לפגוע באזורי מגורים ובאזרחים חפים מפשע. הגורם האמריקני הוסיף שארה"ב מבחינה בנזק הולך וגובר של תשתיות אזרחיות, ומספר הולך וגובר של אזרחים שנפגעים במלחמה.
רוסיה מכחישה שהיא פוגעת באזרחים, וטוענת שהיא משתמשת בנשקים מדויקים ב"מבצע הצבאי המיוחד" שלה באוקראינה – ופוגעת רק במטרות צבאיות של האויב.
בשבועיים של מלחמה קרוב ל-2 מיליון אוקראינים ברחו מבתיהם, עזבו את המדינה והפכו לפליטים. הכוחות הרוסיים הצליחו לכבוש שטחים בדרום אוקראינה – אך מתקשים להשתלט על ערים באזורים אחרים, ולפי הדיווחים הופתעו מעוצמת ההתנגדות האוקראינית. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מסר אתמול עדכון על המצב הקשה באוקראינה: "משפחות מסתתרות מתחת לאדמה שעות על גבי שעות כדי לתפוס מחסה מהלחימה. למאות אלפי אנשים אין אוכל, אין מים, אין חימום, אין חשמל ואין טיפול רפואי".
שבועיים למלחמה באירופה - דיווח מקייב של רון בן ישי
(צילום: שמוליק דודפור)
בבירה קייב מתכוננים בינתיים להגן על העיר, לקראת החשש שבימים הקרובים הצבא הרוסי יסתער עליה. סוכנות הידיעות AFP דיווחה אתמול שהצבא הרוסי ממשיך להתקרב לבירה והגיע לעיירה ברובארי, שנמצאת בפרבר המזרחי של קייב. תושב האזור דיווח שטנקים רוסיים נכנסו לשני כפרים בפרברי קייב ושהצבא הרוסי כבש את הכפרים. "הם יורים כדי להפחיד אנשים וגורמים להם להישאר בבית. הם גונבים מה שהם יכולים כדי שתהיה להם אספקה ומתמקמים בין התושבים, כדי שהכוחות האוקראיניים לא יפציצו אותם", הוא אמר. תושבים באזור סיפרו כי הכוחות האוקראיניים מנסים לבלום את התקדמות הטנקים הרוסיים לקייב.
בתוך כך, היום אמור להיפגש שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה בטורקיה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. הוא אמר שהוא מעוניין בהפסקת אש ובשחרור השטחים שנכבשו ובפתרון הסוגיות ההומניטריות, אך הוסיף: "בכנות, הציפיות שלי מהשיחות נמוכות". מוסקבה אומרת שכדי שהמלחמה תסתיים קייב חייבת להיענות לדרישות שלה – שכוללות התחייבות שאוקראינה תישאר מדינה ניטראלית, ותוותר על רצונה להצטרף לנאט"ו.
