302 בני אדם נהרגו בכבישים בשנת 2020, לעומת 355 בשנה שעברה. כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) שמתפרסמים הערב (יום ד'). הירידה של 15% במספר ההרוגים לעומת שנת 2019 התרחשה ברקע הסגרים והגבלות התנועה שהוטלו בשנה החולפת בצל מגפת הקורונה.
מספר ההרוגים בשנה החולפת הוא הנמוך ביותר ב-15 השנים האחרונות. במקביל חלה בשנה זו גם ירידה של 12% בתאונות הקטלניות. עיקר הירידה נרשמה בכבישים הבינעירוניים, בעוד מספר התאונות בתוך הערים דומה לזה שהיה ב-2019.
בכל טווחי הגילים חלה ירידה במספר ההרוגים, פרט לאוכלוסייה המבוגרת של בני 65 ומעלה שבה נרשמה עלייה של 3% בנפגעים. נתון זה בא לידי ביטוי בעלייה של כ-23% בשיעור הולכי הרגל בני 65 ומעלה שנפגעו מרכב.
חלקם של רוכבי האופנועים בקרב ההרוגים ממשיך לטפס. 22.5% מסך הקורבנות ב-2020 היו רוכבי אופנועים, לעומת 18% ב-2019 ו-14% ב-2018. עם ההרוגים השנה נמנים גם חמישה רוכבי אופניים רגילים לעומת 19 ב-2019. עם זאת, 20 רוכבי אופניים חשמליים נהרגו השנה לעומת 16 ב-2019. השנה גם נהרג רוכב קורקינט אחד, לעומת שניים בשנה שעברה.
חטיבת המחקר של הרשות הלאומית לביטחון בדרכים ניסתה לאבחן את השפעת הקורונה על תאונות הדרכים בישראל. מאחר שאין עדיין נתונים מדויקים לגבי הנסיעה בכבישים במהלך השנה החולפת, השתמשו בחטיבת המחקר באומדן נתוני צריכת הדלק של משרד האנרגיה.
לפי חטיבת המחקר, מספר ההרוגים בזמן הסגר הראשון היה גבוה בהשוואה לתקופה המקבילה בחמש השנים הקודמות. ביחס הרוגים לכל קילומטר נסיעה, עמד מספר ההרוגים בסגר הראשון על 7.3 לכל מיליארד קילומטר נסיעה, לעומת הממוצע בשנים בחמש השנים הקודמות, שעמד על 5.2.
הרוג בתאונה קטלנית ליד קיבוץ רוחמה
(צילום: בראל אפרים)
בסגר הראשון חלה אמנם ירידה של 52% בצריכת הבנזין וירידה של 35% בצריכת הסולר, אך הירידה במספר ההרוגים באה לידי ביטוי ב-20% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בסגר השני חלה ירידה של 18% בצריכת הבנזין ו-8% בצריכת הסולר, אך לעומת זאת חלה עלייה של 4% במספר ההרוגים בתקופה זו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הסגר השני התאפיין בתאונות דרכים קטלניות בתוך הערים, הן היוו שני שלישים מהתאונות הקטלניות בכלל. מדובר במגמה הפוכה לחלוטין לעומת התקופה המקבילה בחמש השנים האחרונות - אז שני שלישים מתאונות אלו התרחשו במרחב הבינעירוני.
בסגר הראשון חלה ירידה בהיפגעות של כ-6% בקרב בני 45 ומעלה בהשוואה לחמש השנים האחרונות, לעומת עלייה דומה של נפגעים בקרב בני 24-15. בסגר השני חלה ירידה של כ-7% בהיפגעות בני 65 ומעלה לעומת עלייה של כ-5% בקרב בני 44-25.
במהלך הסגרים נגבו חייהם של רבים בחברה הערבית בתאונות דרכים. 43% מההרוגים בסגר הראשון ו-34% מההרוגים בסגר השני משתייכים לחברה הערבית, שחלקה באוכלוסייה עומד על 21%. בסגר הראשון חלה עלייה של 18% בהיפגעות האוכלוסייה הערבית בתאונות דרכים. בסגר השני חלה עלייה של 7% בהיפגעות בחברה הערבית.
"ניתן לראות כי בשנה מיוחדת זו נתוני תאונות הדרכים אכן הושפעו מהמגבלות שהוטלו במדינה עקב הקורונה, ובתוך כך גם על היקף תאונות הדרכים. היקף זה ירד אך ניתוח מדוקדק של תקופות הסגרים מצביע על כך כי היקף התאונות החמורות, בדגש על תאונות קטלניות, לא ירד באותו יחס לירידה בצריכת הדלק (כהשלכה לאומדן גס של הנסועה)", אמרו ברלב"ד.
מרבית ההרוגים בשנה החולפת הם גברים - 76% לעומת 24% נשים. חודש אוגוסט, שבו לא הונהגו הגבלות משמעותיות על שוק העבודה והמסחר, היה הקטלני ביותר בעשור האחרון. היום הקטלני בשבוע היה חמישי והשעות הקטלניות ביותר היו בין 18:00 ל-19:00 בערב.
העבירה הנפוצה ביותר שהובילה לתאונות דרכים בשנת 2020 הייתה אי מתן זכות קדימה להולך רגל (16% מהעבירות בתאונות חמורות). אחריה מהירות מופרזת (11%), אי ציות לרמזור (10%) ואי שמירת רווח (8%).
"לצמצם 50% בתאונות עד 2030"
מנכ"לית הרלב"ד, רחלי טבת-ויזל, אמרה: "למעלה מ-300 בני אדם קיפחו את חייהם בתאונות דרכים בשנה שבה היו שני סגרים ופעילות חלקית של מערכת החינוך, שוק העבודה והמסחר. הנתונים הללו מחייבים את המשך השקעת המשאבים והגדלתם לטובת שיפור התשתיות, פעילות חינוך והסברה, הפיכת כלי הרכב לבטוחים יותר, והגברת האכיפה והכשרת הנהגים.
"בהנחיית שרת התחבורה, אנו מגבשים בימים אלו יחד עם משרדי הממשלה השונים, השלטון המקומי וגורמים נוספים תוכנית לאומית ארוכת טווח, בעלת יעדים מדידים ומלווה בהערכה תקציבית, במטרה לצמצם 50% בתאונות הדרכים עד שנת 2030. תוכנית זו תוצג לממשלה בראשית מרץ 2021".
ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), המכהן כיו"ר ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים, מסר: "שהירידה הקלה מאד במספר ההרוגים לא תבלבל אתכם. היא לא קשורה לדרג מקבלי ההחלטות, אלא לשלושת הסגרים ושיעור האבטלה הגבוה שמנע מאזרחים רבים לצאת לדרכים ולבלות. שרי הממשלה המשיכו להסב מבטם מהבעיה והפקירו את חיי התושבים ללא תוכנית לאומית, ללא שינוי בסדרי עדיפויות, ללא חשיבה מחוץ לקופסה".
לדבריו, אותן בעיות שנרשמו ב-2019 נותרו ב-2020 - היפגעות רוכבי אופנוע, מעורבות רכבים כבדים בתאונות דרכים, בטיחות הולכי רגל והיסח דעת הנהגים. הממשלה לא הובילה שינוי באף אחד מהנושאים האלו ואנשים המשיכו להיהרג לשווא". הוא טען כי "רק באמצעות שילוב ידיים של כל הגורמים הרלוונטיים - הממשלה, רשויות אכיפת החוק, הכנסת והנהגים - ניתן יהיה לנצח במלחמה נגד הקטל בכבישים. הוא קרא, לקראת מערכת הבחירות, "להגדיל את ההשקעה והמשאבים, לקדם ולהטמיע פתרונות טכנולוגים בטיחותיים מתקדמים ולשים מול עינינו את חזון המהפכה האוטונומית בענף הרכב, שיכול להיות הקלף המנצח במלחמה החשובה הזאת".
סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אורי מקלב, הגיב גם הוא: "זו ירידה ברוכה בשיעור הנפגעים, אך יחד עם זאת אסור לנו להיות שאננים. נתונים אלה מחייבים אותנו להמשיך להילחם למיגור תאונות הדרכים. משבר הקרונה שאב תקציבים רבים ונערכו קיצוצים רבים בתוכניות רבות שלא יצאו אל הפועל.
"בימים אלה אנו מגבשים בהובלת הרבל"ד תוכנית רב-שנתית לצמצום דרמטי בשיעור תאונות הדרכים בישראל", הוסיף, "נעשה כל מאמץ להמשיך ולהילחם עבור הגדלת התקציב לפרויקטים השונים, שיהיו לנו את הכלים והיכולת לחזק את המאבק בתאונות הדרכים".
