שר ההגנה של טייוואן הזהיר היום (ד') כי המתיחות הצבאית מול סין – שטוענת לבעלות על האי ומאיימת כבר שנים בפלישה צבאית אליו – היא הגבוהה ביותר זה לפחות 40 שנה. האזהרה מגיעה אחרי שורה של מפגני כוח אוויריים מצד חיל האוויר הסיני בקרבת טייוואן, שבמסגרתם כבר 150 מטוסי קרב ומפציצים גרעיניים התקרבו לאי מיום שישי האחרון, אז ציינה סין היבשתית 72 שנה לשלטון הקומוניסטי.
"עבורי כאיש צבא הדחיפות עומדת ממש מלפנים", אמר שר ההגנה צ'וי קו-צ'אנג בדיון באחת מוועדות הפרלמנט בטאיפיי, שעסק בהצעת חוק שנועדה להגדיל את התקציב הביטחוני של ממשלת טייוואן. הוא אמר כי המצב הנוכחי הוא החמור ביותר מאז שהצטרף לשירות צבאי לפני כ-40 שנה, והזהיר כי "הפזיזות הכי קטנה" או כל "חישוב מוטעה" עלולים להצית משבר במצר טייוואן, מצר ים שאורכו כ-150 ק"מ ומפריד בין האי בעל השלטון הדמוקרטי לבין סין היבשתית.
בדיון היום בפרלמנט הזהיר צ'וי מאפשרות ממשית של פלישה סינית לטייוואן. לדבריו כבר עתה יש למעצמה הסינית יכולת לפלוש לאי הסמוך, אולם לפלישה "בהיקף מלא" היא תהיה מוכנה רק משנת 2025. "היא יכולה כבר עכשיו לפלוש, אבל נדרשת לקחת בחשבון את העלות של זה ואיזה סוג של תוצאה היא רוצה להשיג. אחרי 2025 המחיר והאבדות ממהלך שכזה יירדו למינימום", אמר צ'וי, מבלי לפרט אלו אבדות או מחירים עלולה להסב פלישה סינית לבייג'ינג.
טייוואן, נזכיר, הוא האי שאליו נמלטה ממשלת "הרפובליקה של סין" אחרי שנחלה תבוסה ב-1949 במלחמת האזרחים מול המפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג. רוב תושבי טייוואן מביעים מאז התנגדות לחיים תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין. ממשלת טייוואן מדגישה כי רק לתושבי האי יש הזכות לקבוע את עתידם, והיא דוחה בתוקף את הלחצים שמפעילה עליה בייג'ינג. המשטר הקומוניסטי בסין מעולם לא זנח רשמית את האפשרות שבייג'ינג תשתלט על טייוואן בכוח הזרוע, ואף שהנשיא שי ג'ינפינג קרא לאחרונה לנהל תהליך של "איחוד בדרכי שלום", הוא הבהיר כי השתלטותה של סין על טייוואן היא "בלתי-נמנעת".
9 צפייה בגלריה
מטוס קרב סיני מסוג J-16, בתמונה שפרסם משרד ההגנה של טייוואן בעקבות גיחה אווירית בסמוך לאי
(צילום: AP)
חרף דבריו של שר הגנה הטייוואני, בסוכנות הידיעות רויטרס מציינים כי משבר חמור יותר מול סין נרשם ב-1996, אז בייג'ינג לא הסתפקה במפגני כוח אוויריים, אלא ערכה ניסויי טילים במים הסמוכים לטייוואן. הניסויים הללו הגיעו כאזהרה לקראת הבחירות לנשיאות טייוואן באותם ימים, שבייג'ינג קיוותה שלא ינצח בהן לי טנג-הוי, שבו היא חשדה כמי שתומך בעצמאות האי. לי זכה בסופו של דבר בניצחון סוחף.
כך או כך, אזהרות מהמתיחות הנוכחית מול סין – ומפני פלישה צבאית שלה – נשמעות כעת גם מבכירים אחרים באי, בראשם נשיאתה הנוכחית של טייוואן צאי אינג-וון, שגם היא נתפסת על ידי בייג'ינג כמי שתומכת בעצמאות טייוואן ומאז בחירתה לראשונה לתפקיד ב-2016 סין הגדילה משמעותית את הלחץ שהיא מפעילה על האי – באמצעות בידוד כלכלי ודיפלומטי, אך גם באמצעים צבאיים. צאי, שטענה כי טייוואן "עצמאית בפועל" אך לא הכריזה על כך באופן רשמי, פרסמה אתמול מאמר שבו הזהירה מפני "השלכות קטסטרופליות" אם טייוואן תיפול לידי סין.
צאי הבטיחה כי טייוואן תעשה "כל מה שיידרש" על מנת לשמור על האי מפני איומים חיצוניים, אך הביעה תקווה ליחסי שלום מול סין. על רקע ההבטחה להגן על האי בכל מחיר, מגיע אותו חוק שכעת מבקשת ממשלתה של צאי להעביר בפרלמנט בטאיפיי: הוא יספק תקציב מיוחד של 240 מיליארד דולר טייוואני, או 8.6 מיליארד דולר אמריקני, למערכות הגנה נגד ספינות ומערכות הגנה נגד טילים.
9 צפייה בגלריה
נשיאת טייוואן צאי אינג-וון מנופפת לתקשורת במהלך סיור על ספינת מלחמה, ב-2018
(צילום: רויטרס)
9 צפייה בגלריה
נערכים כבר שנים. מטוס קרב טייוואני במהלך תרגיל שמדמה פלישה סינית, ב-2016
(צילום: רויטרס)
האזהרות מטייוואן מגיעות כאמור אחרי אותם מפגני כוח אוויריים של סין, שהגדול ביותר מהם נרשם ביום שני: 56 מטוסי קרב סיניים ומפציצים שמסוגלים לשאת נשק גרעיני נכנסו אז למה שמכונה "אזור הזיהוי הביטחוני-אווירי" של טייוואן. לא מדובר במרחב האווירי האוטונומי של האי, אלא אזור רחב היקף הרבה יותר שאף מתנגש לעתים עם האזור המקביל של סין, ובו נדרשים כלי טיס להזדהות על ידי המדינות הסמוכות אליהם.
סין נוהגת כדבר שבשגרה לשגר מטוסי קרב ומפציצים לגיחות סמוך לאי, אולם בשנים האחרונות גדל מספרם והיקפם של מפגני הכוח הללו: אחרי שבשנה שעברה נרשם שיא של 380 מטוסי קרב סיניים שחלפו בקרבת האי, השנה השיא הזה כבר נשבר עם יותר מ-600 מטוסים סיניים שהתקרבו לטייוואן.
ארה"ב, שהיא בעלת הברית החשובה ביותר של טייוואן ומספקת לה גם כלי נשק רבים, נחלצת כעת לעזרתה. הנשיא ג'ו ביידן אמר הלילה כי שוחח עם עמיתו הסיני שי ג'ינפינג, ולדבריו השניים הסכימו לפעול על פי מה שכינה "הסכם טייוואן". בכלי התקשורת האמריקניים מציינים כי לא ברור בדיוק לאיזה הסכם התכוון ביידן, אך ייתכן שהוא מתייחס למדיניות האמריקנית ארוכת השנים המכונה "מדיניות סין האחת". במסגרת המדיניות הזו וושינגטון מכירה רשמית בבייג'ינג ולא בטאיפיי, אולם מדגישה כי היחסים מול סין היבשתית מושתתים על הציפייה שעתידה של טייוואן ייקבע אך ורק בדרכי שלום.
