סערה התפתחה היום (חמישי) בוועדה המיוחדת שדנה בהצעת חוק כשירות השרים, מיזוג של הצעת החוק למינוי שרים נוספים במשרדים ממשלתיים ותיקון חוק יסוד: הממשלה כך שלא יהיה ניתן להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על תנאי. במהלך הדיון, מנכ"ל ארגון השמאל "שוברים שתיקה" אבנר גבריהו אמר כי העברת סמכויות על יהודה ושומרון לבצלאל סמוטריץ' כשר במשרד הביטחון היא מסוכנת, ובתגובה ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) קרא לו "בוגד".
בהמשך, הגיע לדיון גם שר הביטחון בני גנץ, שמתח ביקורת על השינויים הצפויים במערכת הביטחון ואמר כי "אנחנו צריכים מערכת שיש בה את אחדות הפיקוד ויודעת לעשות איזונים. ברגע שאתה מפר את האיזונים, אתה מוציא את המערכת משיווי משקל. מה שיקרה פה יפרק את מערכת הביטחון". לדבריו, "בסופו של דבר יהיו שלושה שרי ביטחון. שר לעניין האיראני, שר לזירות הצפונית והדרומית, ושר לזירה הפלסטינית".
גנץ הזהיר מפני השלכות המהלך, ואמר כי "אני מקווה שלא נשלם בחיי אדם, ואז נשאל איך זה היה יכול לקרות. אם חלילה ייוצרו פערים שמשפיעים על הפעילות המבצעית, אנחנו נצטער על הרגע הזה". לדברי גנץ, "אף פעם בכל השנים ששירתתי, לא הטריד אותי מאיפה הגיע השר, כי ידעתי שהביטחון הוא חיצוני לפוליטיקה. אבל נתניהו מכניס את הפוליטיקה עמוק לתוך הביטחון".
שר הביטחון ציין כי "אני יודע שנתניהו מסכים איתי בתוך תוכו, אבל הוא פועל מחולשה פוליטית. הוא חושב שהוא יוכל להפריד ולמשול, אבל הוא רק מפרק והוא יאבד את ביטחון ישראל".
עוד לפני שגבריהו החל לדבר בדיון, תהה מילביצקי: "למה הוא מדבר פה? זה איש שמוציא את דיבתם של חיילי צה"ל. פושע מנוול שצריך לשבת בכלא". בתגובה, אמר לו ח"כ גלעד קריב (העבודה) כי "הוא מדבר פה כי הוא אזרח ישראלי. אתה לא תהלך אימים על נציגי חברה אזרחית, לא תסתמו את הפה לאזרחים", ובתגובה השיב לו מילביצקי: "אני אסתום את הפה למי שרוצה לפגוע בחיילי צה"ל".
לאחר ויכוח ממושך בין קריב למילביצקי, ניתנה לגבריהו זכות הדיבור, והוא מתח ביקורת חריפה על העברת הסמכויות לסמוטריץ' ואמר כי מדובר ב"תהליך של סיפוח" שיהפוך את יו"ר הציונות הדתית ל"ראש ממשלה של מיליוני פלסטינים". דבריו של גבריהו הופרעו תדיר על ידי מילביצקי, שבין היתר כינה אותו "עלוב נפש ובוגד נאלח".
להגנתו יצאו קריב וחברי הכנסת ולדימיר בליאק ויוראי להב הרצנו (יש עתיד), שלבסוף הוצאו מהדיון על ידי יו"ר הוועדה ח"כ שלמה קרעי (הליכוד). לאחר שהורה להוציא את להב הרצנו, היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי פנה אל קרעי, ואמר לו: "אתה לא יכול לעשות את זה. אי אפשר כל הזמן להוציא חברי כנסת". קרעי השיב לו: "אני היושב ראש וזו הסמכות שלי. אם יש בעיה, אז תרשום בפרוטוקול".
לאחר הוצאתו מהדיון, מתח קריב ביקורת על התנהלות הוועדה, ואמר כי "רוצים לתת לסמוטריץ' סמכויות כשר במשרד הביטחון אבל אין פה אף נציג ממערכת הביטחון, זה מחטף". היום צפוי להגיע לדיוני הוועדה רק נציג אחד מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון.
גם הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) העביר ביקורת בדיון על פיצול סמכויות משרד הביטחון, ואמר כי "המהלך הזה יביא למדיניות מבולבלת". על מינוי סמוטריץ' לשר במשרד הביטחון אמר איזנקוט כי "זה יוביל לפגיעה באכיפת חוק וסדר ומרקם החיים העדין, ואני מקווה שזה לא יפגע גם ביכולות לסכל טרור ולספק ביטחון. אני ממליץ לא לקחת החלטה כזו בקלות ראש. המציאות ביהודה ושומרון מורכבת מאוד ולקראת התפוררות".
אתמול מחו חברי האופוזיציה על כך שהוועדה למעשה לא מקיימת דיון מקצועי סביב הצעת החוק. לדברי קריב, בהצעת החוק נכתב כי "השר הנוסף יהיה בכפיפות לשר במשרד, אחרי שבהסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית נאמר במפורש שהשר במשרד הביטחון יהיה כפוף לראש הממשלה ולא לשר הביטחון". הוא הוסיף כי חברי הקואליציה העתידית "גם מתקנים חוק יסוד בחופזה וגם לא מתכננים לקיים אותו. הם יוצרים חומת מגן להתנחלויות".
המשנה ליועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הציגה את הבעיות בכהונה של שני שרים באותו משרד. "ההסכם הקואליציוני מונח כאן על השולחן ואנחנו מדברים על שטחי פעולה שאי אפשר להעביר אותם משר הביטחון". אמרה סומפולינסקי. "גורמי מקצוע צריכים לבחון איך מיישמים את ההסכם הקואליציוני. אם לא נעשה את זה, השרים יתווכחו ביניהם - שר אחד יחשוב שהוא צריך להיות אחראי על תחום מסוים והשני יחשוב שהוא".
עו"ד ערן יוסף, סגן יועמ"ש משרד הביטחון, הבהיר בדיון כי אין להם בעיה עם החוק כפי שהוא מנוסח כעת, כי אין התייחסות ספציפית לשר הביטחון. הוא ציין כי הם היו מעדיפים שתתווסף ההבהרה שתהיה גם החלטת ממשלה שתפרט את הסמכויות שיינתנו לשני השרים תחת משרד הביטחון.
שעון החול עד לתום המנדט: 6 ימים נותרו
בקואליציה העתידית נחושים להעביר עד להקמת הממשלה את ארבעת החוקים שתכננו להעביר, שהפכו לשלושה בעקבות המיזוג שנקבע בהצבעה בוועדה של קרעי אתמול בערב, והדיונים בוועדות יימשכו כנראה לתוך הלילה. באופן חריג, נשקלת האפשרות להמשיך בדיונים גם ביום שישי ואפילו במהלך חג החנוכה, שבמהלכו שעות הפעילות של הכנסת הן מצומצמות.
ההצעות שמוזגו הן כאמור שינוי הגדרת הקלון שהוצע על ידי ח"כ משה ארבל (ש"ס), וההצעה של חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וניסים ואטורי (הליכוד) להסדיר כהונה של שני שרים במשרד ממשלתי, כך שלשני השרים יהיו סמכויות.
התיקון שהציע ארבל נועד לאפשר את מינויו לשר של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שבהרשעתו האחרונה במסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש מאסר על תנאי, ועוד לא התקבלה החלטה בעניינו בנוגע לקלון. המטרה של הצעתם של ואטורי ורוטמן היא לאפשר את המינוי הצפוי של שרים נוספים במשרד הביטחון והחינוך, כפי שנקבע בהסכמי חלוקת התפקידים עם הציונות הדתית וש"ס בהתאמה.
המיזוג נועד לקצר את הליכי החקיקה לאור לוח הזמנים הצפוף, מאחר והמנדט להקמת הממשלה שניתן לנתניהו בידי הנשיא נגמר בעוד שישה ימים. היום צפויה להצביע הוועדה בראשות קרעי על אישור הצעת החוק הממוזגת לקריאה ראשונה, וזו ככל הנראה תעלה להצבעה במליאת הכנסת בשעות הצהריים.
ח"כ להב הרצנו מתח היום ביקורת בוועדה על ההצעה, ואמר כי "יש פה שני חוקים פרסונאליים לחלוטין שטוענים כי אין להם שום קשר לדרעי וסמוטריץ'. אתם מבקשים לעשות שינויים דרמטיים בחוקי יסוד ואין שום התייחסות עניינית".
הוועדה המיוחדת השנייה, שבראשה עומד ח"כ אופיר כץ (הליכוד) דנה בתיקון לפקודת המשטרה שבסיסו העברת סמכויות מהמפכ"ל לשר לביטחון הפנים, או כפי שהוא הולך להיקרא החל מהממשלה הקרובה - השר לביטחון לאומי. שם הדיונים צפויים להיות ארוכים, וייתכנו אף שינויים בהצעת החוק לאור הביקורת שהביע מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי וחוות הדעת של היועץ המשפטי לוועדה, שבה הוצעו שורה ארוכה של שינויים. לאור כל ההתנגדויות, ייתכן מאוד כי הקואליציה העתידית תיאלץ להמשיך בהליך החקיקה שלו רק אחרי הקמת הממשלה ולא תספיק לעמוד במשימה שהציבה לעצמה.
הצעת החוק הרביעית היא ההצעה של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך מילביצקי (הליכוד) לשינוי המספר המינימלי של חברי הכנסת שיכולים להתפצל מסיעה, כך שיעמוד על לפחות שליש מהסיעה ולא פחות משני חברי כנסת, ולא על ארבעה חברי כנסת כמו שהחוק קבע עד כה. היא אושרה היום במליאה בקריאה ראשונה ותעבור לדיונים בוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.