18% בלבד מהישראלים נותנים אמון בכנסת והרוב המוחלט סבור כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר של הציבור שבחר בהם. כך עולה מ"מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022", שמפרסם היום (א') המכון הישראלי לדמוקרטיה.
זו השנה ה-20 שהמדד מתפרסם, כך שהדו"ח מציג סקירה רחבה יותר והשוואה בין דעת הקהל הישראלית בשני העשורים האחרונים. כל הנתונים מפולחים גם לפי נטייה פוליטית, מידת דתיות, מגזר וגיל. המדד בוחן, בין היתר, את אמון הציבור בשמונה מוסדות המדינה: צה"ל, משטרה, נשיא המדינה, בית המשפט העליון, הממשלה, הכנסת, המפלגות הפוליטיות והתקשורת.
לפי הנתונים בדוח האחרון, שנאספו בחודש אוקטובר - לפני הבחירות לכנסת ה-25 - נרשמה ירידה ניכרת באמון הציבור במוסדות המדינה, והיא בולטת במיוחד בעשור האחרון -מ-61% בשנת 2012, לעומת 33% ב-2022. שני המוסדות שכן הייתה עלייה באמון בהם בהשוואה לשנה שעברה הם צה"ל ונשיא המדינה. עבור ארבעה מוסדות מדידת אוקטובר 2022 היא הנמוכה ביותר אי פעם: בית המשפט העליון (42%), התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%).
בנתוני הדוח עולה כי 18% בלבד מהציבור הישראלי נותנים אמון בכנסת, ורק 9% במפלגות. בנוסף, לפי הדוח בציבור הישראלי רווחת התחושה שהפוליטיקאים אינם ממלאים את שליחותם כמי שמופקדים בראש ובראשונה על האינטרסים של שולחיהם, והם נתפסים כמי שדואגים בעיקר לעצמם. 85% מהמשיבים היהודים ו-82% מהמשיבים הערבים סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר של הציבור שבחר בהם ורק 22% סבורים כי הח"כים עובדים קשה ומבצעים את תפקידם בסדר.
38% מהיהודים ו-24% מהערבים מסכימים שיחסי הכוחות בין המפלגות בכנסת מבטאים את התפלגות הדעות בציבור ו-61% מהיהודים סבורים כי יש מפלגה שמייצגת את עמדותיהם. כמו כן, רוב גדול בציבור היהודי (69%), לעומת מיעוט בלבד בציבור הערבי (31%), סבורים כי ישראל היא דמוקרטיה גם עבור אזרחיה הערבים.
עוד עולה כי בעשור האחרון חלה עלייה חדה בשיעור המעוניינים במנהיג חזק, שיוכל לפעול ללא מגבלות (מ-41% ל-61%), אך רוב קבוע בציבור (55.6%) תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בנוסף, לפי נתוני הדוח בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי עתיד המדינה (מ-76% ל-49%), ועם זאת הרוב הגדול מעוניינים להישאר לחיות בארץ (69%).
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הגישו את המדד לנשיא המדינה. הנשיא הרצוג אמר: "מרגע שנבחרתי לנשיא המדינה, הצבתי את המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, כאחד הנושאים הדחופים ביותר עבורי. לכן - אני מודאג מאוד משלושת הנתונים שנמצאים בדוח שמוגש לי היום: היחלשות הסולידריות בישראל, ערעור תחושת השייכות למדינה, והירידה במידת האופטימיות באשר למצבנו. אלה נתונים קשים שמצטרפים לעוד חלקים בדוח, שמשקפים את המתחים הפנימיים בתוכנו. במילים אחרות - הלכידות שלנו נחלשת, וחייבים לעשות הכול כדי לבנות אותה מחדש. אני מאמין שהדרך הנכונה מתחילה באחריות. אחריות של כל אזרח ואזרחית, ויותר מכך - אחריות שלנו – נבחרי הציבור. אני מתכוון להמשיך לפעול ולהקדיש לנושא הזה את מרב מאמציי. הסולידריות והשייכות קריטיות לחוסננו, ועלינו לעמול על ביסוסן וחיזוקן – יום-יום, שעה-שעה".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר "מדד הדמוקרטיה מלמד בבירור: אין רוב בציבור לשינויים שמטרתם החלשת בית המשפט העליון וריסוק מערכת המשפט. מכלול היוזמות שמקדם שר המשפטים יביא, במצטבר, לריסוק עיקרון הפרדת הרשויות, לשליטה של הרשות המבצעת ברשות השופטת ולסירוס היכולת של בית המשפט העליון להגן על הפרט מפני שרירות ליבו של השלטון. אזרחי ישראל ומנהיגי הציבור מכל הסקטורים מחויבים לעשות כל שביכולתם כדי לבלום את היוזמות החד צדדיות המסוכנות הללו".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הוסיפה "במבט של 20 שנה לאחור נראה שבנושאים רבים חלה שחיקה בעמדות הציבור לגבי עקרונות יסוד של הדמוקרטיה, בציבור היהודי בעיקר בנוגע לשוויון האזרחי בין יהודים לערבים. כמו כן, חלה ירידה ברורה בשאיפה שמדינת ישראל תציג איזון בין ההיבט הדמוקרטי להיבט היהודי, כאשר למעט בציבור החילוני, בקבוצת הרוב היהודית ההעדפה ההולכת ומתחזקת היא להיבט היהודי".
