כמעט שנה שלמה חלפה מאז המהומות הקשות בדרום תל אביב בין אריתריאים, תומכי המשטר באסמרה ומתנגדיו, ולמרות הטלטלה הגדולה שחוללו וההבטחות של בכירי הממשלה לטפל בתופעה – המהומות ומעשי האלימות נמשכו, ומאז נרצחו תשעה בני אדם בעימותים נוספים, בהם שני אריתראים שנרצחו אתמול בבוקר (שבת) בקטטה סמוך לכנסייה ברחוב לוינסקי פינת לבנדה בעיר. עוד שישה נפצעו בקטטה, ושעות לאחר מכן עצרה המשטרה חמישה בני אדם בחשד למעורבות בה. הם נתפסו כשברשותם כלי תקיפה.
הקטטה אתמול העלתה מחדש את שאלת גירוש המהגרים, שהעימותים ביניהם מטילים אימה על תושבי דרום תל אביב, ומפקד משטרת המחוז ניצב פרץ עמר מתח אתמול מהזירה ביקורת קשה על התנהלות משרדי הממשלה השונים – וטען כי המשטרה לבדה לא תוכל לטפל לבדה במה שכינה "מובלעת" בדרום תל אביב.
"עשינו הרבה מאוד מעצרים, יותר מ-70 בני אדם. חלקם עצרנו בצו מינהלי וחלקם בצו פלילי. אבל בסופו של דבר לא קיבלנו סיוע בסיפור הזה בכל הנוגע לצווי הגירוש שציפינו להם, למרות שרצינו שזה יקרה", האשים עמר. "לא נוכל לעשות זאת בלי משרדי הממשלה השונים, שיש להם חלק בהיבט המשפטי כדי למנוע את הסיפור הזה שלא יתמשך ולא יתפתח לממדים מאוד גדולים".
עם צאת השבת פרסם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הודעה שבה גלגל למעשה אחריות, והאשים גורמים אחרים בממשלה בכך שהסוגיה טרם טופלה. בהודעה מטעמו נמסר כי במהלך השבת ערך שיחת ועידה עם ניצב פרץ, מ"מ המפכ"ל ניצב אבשלום פלד ובכירים נוספים: "בשיחה סוכם שהמשרד לביטחון לאומי והמשטרה ידרשו מחדש ממשרד המשפטים, היועמ"שית לממשלה, הפרקליטות לממשלה ומשרד הפנים לגרש את האריתריאים, בהמשך לבקשה שהוגשה לפני שנה ולדיון שנערך אצל ראש הממשלה".
"בנוסף סוכם, כי השר לביטחון לאומי יעלה את הנושא בפני ראש הממשלה נתניהו וידרוש את התערבותו בנושא. נציין, כי בעבר הצהירו במשרד הפנים ובפרקליטות כי יסייעו בנושא, אולם לאחר מכן לא קידמו את התהליך", נמסר עוד בהודעה מטעם בן גביר.
אלא שגורמים במשרד הפנים טוענים אחרת – ומאשימים כי בן גביר לא אישר עד כה מפגש ששר הפנים משה ארבל ביקש לערוך עם מפקד משטרת תל אביב, ניצב עמר, בסוגיית האריתריאים בדרום העיר.
"באשר לגירוש תומכי משטר וכיוצא בזה, השר ארבל ביקש פגישה עם מפקד מחוז תל אביב לפני למעלה מחודש בכדי לקבל סקירה ותמונת מצב עדכנית בנושא תומכי משטר אריאתריאים והמאבקים הפנימיים בדרום תל אביב – אולם עד כה, השר איתמר בן גביר לא אישר את הפגישה הזו", אמרו הגורמים במשרד. "כל עניין הטיפול באלימות האריתראים נמצא בסמכות גורמי האכיפה בלבד", הבהירו עוד. מלשכת השר בן גביר טרם התקבלה תגובה לטענות הללו.
כך או כך, שאלת גירוש האריתריאים סבוכה: אחרי העימותים הקשים בתל אביב בספטמבר אשתקד – עימותים שכמוהם התרחשו אז בערים נוספות בעולם שבהן שוהים יחדיו תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה – כינס ראש הממשלה בנימין נתנינהו את אותו דיון שהזכיר בן גביר, והורה "לבחון אפשרויות לגרש מסתננים". לא נראה שמהלך משמעותי קודם מאז – אם כי חודש לאחר מכן פרצה המלחמה שתופסת כמובן את עיקר תושמת הלב.
אבל כבר אחרי אותו דיון שכינס נתניהו הובהר שהאפשרות לגרש אריתריאים בעייתית מבחינה חוקית – וכי לפי ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתומה ישראל, לא ניתן לגרש מתנגדי משטר שמבקשים מקלט. גם באו"ם מיהרו אז לפרסם הצהרה שבה הזהירו כי גירוש מבקשי מקלט יהווה הפרה של הדין הבינלאומי.
גירוש לאריתריאה של מבקשי המקלט בלתי אפשרי כי שם הם בסכנת חיים. עם זאת, אחרי המהומות לפני כשנה דווח על כוונה לפעול להחזרת מסתננים שהינם תומכי משטר – כאלו שאין סכנה להחזירם לארצם ואין סיבה להעניק להם מקלט. אולם זיהוי שלהם קשה למדי, ואלו כמובן לא מצהירים על תמיכתם בשלטון הרודני של נשיא אריתריאה איסאיס אפוורקי – מחשש שיגורשו.
חרף הקושי בגירוש תומכי המשטר, במציאות מבקשי מקלט ומסתננים מאפריקה עוזבים בהדרגתיות את ישראל מרצון. ישראל מעודדת אותם לעשות זאת – ואשתקד דווח כי מי שעוזב מרצון מקבל 3,500 דולר. מרביתם עוזבים למדינות מערביות, וחלקם הקטן חוזר לביתם. לפי דוח שפרסמה בחודש שעבר לשכת האוכלוסין, נכון לתחילת יולי שהו בישראל 16,364 מסתננים ומבקשי מקלט מאריתריאה – לעומת 17,580 לפני כשנה.
האריתריאים מהווים בפער גדול את הקבוצה הגדולה ביותר מבין כלל המסתננים בישראל, ולפי הדוח החדש מספרם הכולל עומד על 21,137 (הקבוצה השנייה בגודלה היא מסודן – עם 2,344 מסתננים, משאר מדינות אפריקה המספר עומד על 2,060 ומשאר מדינות העולם יש 369 מסתננים). לפי הדו"ח, במחצית הראשונה של 2024 עזבו את ישראל מרצון 1,449 מסתננים מאריתריאה – כשרק ביוני האחרון עזבו 442 בני אדם. יחד עמם עזבו בששת החודשים הראשונים של השנה גם 55 מסתננים מסודן ו-157 מסתננים משאר מדינות אפריקה.
פורסם לראשונה: 23:56, 24.08.24