אגדה מודרנית מספרת על מנהל השקעות שערך ביקור אצל האם הממונה של קהילת נזירות. הוא היה שם כדי לעדכן אותה על מצב תיק ההשקעות של קהילת הנזירות. השאלה הראשונה שהאם הממונה שאלה אותו הייתה: "האם אתה משתמש בכסף שלנו כדי לקנות חברות נשק, אלכוהול או טבק?". מנהל ההשקעות ענה: "לא, וכך אנחנו תמיד מחמיצים הזדמנות שיכלה להרוויח כסף טוב לקרנות שלנו". תגובתה הייתה: "זה בדיוק מה שרציתי לשמוע".
ד"ר לי-נוי גריןללא קרדיטאגדה כזו משקפת מגמה ברורה ומתחזקת בעולם ההשקעות הבינלאומי. כיום, השקעות "אחראיות חברתית" (הנקראות בראשי התיבות ESG) בולטות בעולם ההשקעות באירופה, במגמת עלייה בארצות-הברית, ואף בישראל ישנה מגמה מתפתחת של הרגולציה להביא בחשבון השקעות אלו. המונח ESG הוא ראשי תיבות של Environmental, Social and corporate Governance (ממשל סביבתי, חברתי ותאגידי) ובעברית הן נקראות "השקעות אחראיות". אלו השקעות בחברות שתומכות בנושאים סביבתיים וחברתיים. באופן כללי, משקיעים בעלי אחריות חברתית מעודדים כללי ממשל תאגידי שתומכים בשמירה על איכות הסביבה, הגנה על הצרכנים ושמירה על זכויות אדם. כחלק מכך, לרוב משקיעים אלו נמנעים מלהשקיע במוסדות המעורבים בייצור או הפצה של אלכוהול, מוצרי טבק, הימורים, אמצעי לחימה ומוצרים צבאיים.
בשונה מטענתו של מנהל ההשקעות באגדה שלנו, אודות המחיר של הפסד רווחים, החשיבה על השקעה בחברות שמאמצות אחריות סביבתית, חברתית ותאגידית דווקא מחלחלת לעולם ההשקעות כנכונה לא רק מהבחינה המוסרית, אלא גם כניהול סיכונים חכם. משקיעים רואים ב-ESG מראה לפעילות של חברות ולעתידן. חברות הנתפסות על-ידי אנליסטים ככאלו המשקיעות חשיבה ומשאבים המכוונים לדאגה לסביבה ולחברה ומקפידות על התנהלות תאגידית תקינה נחשבות חברות יותר יציבות ובנות קיימא, שפועלות באופן מותאם יותר לסביבת העסקים העתידית. גם בדיקה של תשואות השקעות ESG מעלה כי התשואות בהן אינן פחותות מהתשואות בהשקעות רגילות. בהתאם לכך, ניתן לראות דרך מחקר שפרסמה לאחרונה סוכנות בלומברג כי השווי המצרפי הגלובלי של נכסי ESG צפוי לגדול מכ-30 טריליון דולר ב-2023 ליותר מ-40 טריליון דולר עד 2030. המחקר צופה גם כי כ-85% ממנהלי ההשקעות צפויים להגדיל את רכיב ה-ESG בתיקי ההשקעות שלהם.
יחד עם כך, בתקופה הנוכחית יכולה לעלות שאלה אודות המשך היתכנותן של השקעות אלו עקב המתחים העולמיים שאותם אנו חווים. העולם מתמודד עם סכסוך צבאי גדול בין רוסיה לאוקראינה, המאיים להתפשט לחלקים אחרים באירופה. המזרח-התיכון בוער סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני הזולג לסכסוך אזורי ובעל פוטנציאל להפוך אף לסכסוך עולמי. מדינות צריכות לגייס השקעות לפיתוח התעשיות הביטחוניות שלהן, ובכללן ייצור נשק למלחמותיהן ולמלחמות מדינות אחרות - עשייה הנחשבת לקריטריון בולט למדיניות שלילית להשקעות האחראיות, כלומר למדיניות אי-השקעה בחברות ותעשיות אלו.
מכיוון שההשקעות בתעשיות הביטחוניות וייצור הנשק נדרשים כיום כהכרח כדי לאפשר לחברות החופשיות להגן על עצמן ועל שלמותן הטריטוריאלית, עולים הקולות הקוראים כי אין סיבה שהתאגידים המייצרים נשק לחברות אלו ייחשבו יותר כבלתי מתאימים להיכלל בהשקעות האחראיות, אלא להפך
התשובה לכך היא שעם ההשתנות הסביבתית שלנו, עולה גם הצורך להתאים את החשיבה לתנאים המשתנים. מכיוון שההשקעות בתעשיות הביטחוניות וייצור הנשק נדרשים כיום כהכרח כדי לאפשר לחברות החופשיות להגן על עצמן ועל שלמותן הטריטוריאלית, עולים הקולות הקוראים כי אין סיבה שהתאגידים המייצרים נשק לחברות אלו ייחשבו יותר כבלתי מתאימים להיכלל בהשקעות האחראיות, אלא להפך, הם דווקא תורמים להיבטים החברתיים העולמיים. ניתן להוסיף לכך כי מחקרים אקדמיים עדכניים מעלים כי מחקר צבאי, בשילוב עם מחקר אקדמי ועסקי, מייצרים בסופו של דבר המצאות גדולות התורמות באופן חיובי לאנושות, כמו למשל האינטרנט, ה-GPS ומסך המגע.
לאור דברים אלו ולאור הסוגיות הביטחוניות העולמיות המתפתחות אפשר לומר כי הגנה על החברה החופשית באמצעות נשק הופכת להיות לקריטריון שהוא דווקא מאוד "חברתי", ולכן עליו להיכלל במסגרת השקעות ה-ESG. הוא מאפשר לחברה החופשית להתקיים, הן דרך ההגנה על עצמה והן דרך התרומה לצמיחה הכלכלית במדינות המשתייכות אליה. עבור המשקיעים הפרטיים ובכללן קהילת הנזירות מהאגדה, אלו יוכלו להמשיך כך ליהנות מפירות השקעותיהם בנושאים החברתיים והסביבתיים ביתר שאת, תוך שהם שומרים על היתרון הקיים באפשרות השקעות אלו, ליהנות מניהול סיכונים חכם עבור עצמם.
ד"ר לי-נוי גרין היא חוקרת בתחום הכלכלה ההתנהגותית, ראשת תחומים ומרצה במכללה האקדמית רמת-גן. התוכן המובא במאמר זה אינו ייעוץ השקעות ואינו מיועד להוות תחליף לייעוץ פיננסי אישי
