תיעוד ההצפות בעקבות פיצוץ סכר נובה קחובקה
פיצוץ הסכר הענק נובה קחובקה על נהר הדנייפר באוקראינה מסמן כנראה את תחילתו של שלב חדש במלחמה באוקראינה. הרוסים והאוקראינים מאשימים אלה את אלה בפיצוץ הסכר הבוקר עם שחר, אבל סביר להניח שהרוסים הם שפוצצו את הסכר כדי לבלום את מתקפת-הנגד הגדולה שהאוקראינים פתחו בה לפני ימים אחדים.
הרוסים חוששים שהכוחות האוקראינים שנמצאים סביב העיר חרסון, בגדה המערבית של נהר הדנייפר, יחצו את הנהר ויתקיפו את מערך המגננה הגדול שהרוסים הקימו בגדה המזרחית של הדנייפר. המערך הזה נועד להגן על כמה מהאזורים שהרוסים כבשו - מחוז זפוריז'יה וחלק ממחוז חרסון, הנמצא מעבר לנהר.
הפרצה בסכר, לאחר הפיצוץ
הצפת השטחים על ידי פיצוץ הסכר עשויה גם להפריע לכוחות האוקראינים לנוע דרומה כדי לתקוף ולכבוש מחדש את חצי האי קרים, שהרוסים כבשו מידי אוקראינה ב-2014. המים הגואים במהירות במורד הנהר מאיימים כעת להציף את האיים הנמצאים במרכז הנהר הגדול, מהגדולים שבנהרות אירופה, וגם כפרים ועיירות הנמצאים במורד הזרם מדרום לסכר שפוצץ.
הרוסים אמנם טוענים שסכר נובה קחובקה פוצץ בגלל הפגזה אוקראינית, אבל טענה זו נראית מגוחכת מסיבה פשוטה - הסכר ההידרואלקטרי הענק שהוקם בשנת 1956 על ידי הסובייטים הוא מבנה באורך של 3.2 קילומטר, עשוי בטון מזוין, שפשוט לא ניתן להחריב אותו באמצעות הפגזה או אפילו הפצצה אווירית. רק פיצוץ מתוכנן בעוצמה רבה, שנעשה בשיטות הנדסיות צבאיות יכול לגרום לפרצה ענקית בסכר, המאפשרת לכמויות אדירות של מים לזרום במורדו.
המים שבסכר משמשים בין השאר גם לקירור הכורים הגרעיניים ליצור חשמל שנמצאים בקרבת העיר זפוריז'יה, ואשר אותם כבשו הרוסים מידי האוקראינים בחודש הראשון של המלחמה, לפני יותר משנה. אולם פקיד אוקראיני העובד בשירות הרוסים מרגיע ואומר שלא נשקפת סכנה לפעולתם התקינה של הכורים הגרעיניים והם לא עשויים לאבד את מי הקירור החיוניים למניעת אסון כמו זה שהיה בכור בצ'רנוביל ב-1986. אבל האסון האקולוגי והאנושי של המים הגואים במהירות במורד הדנייפר הוא חמור דיו, גם אם לא ייגרם אסון גרעיני.
פיצוץ הסכר מעיד עד כמה הרוסים חוששים ממתקפת-הנגד האוקראינית ומוכנים להסתכן בגינוי בינלאומי - שאכן הגיע במהירות, כשנשיא המועצה האירופית שארל מישל כינה זאת "פשע מלחמה".
גורמים בארצות הברית ובבריטניה אמרו שאותה מתקפת-נגד גדולה, שציפו לה זמן רב, כבר החלה - אבל ממשלת אוקראינה לא אישרה זאת בינתיים, וגם צבא אוקראינה ושר ההגנה אולקסי רזניקוב אומרים בגלוי שהם מעדיפים כרגע לא לאשר או להכחיש, כדי לא לגלות לרוסים היכן נפתחה מתקפת-הנגד או לאן היא מכוונת.
אבל פיצוץ סכר נובה קחובקה מעיד שהרוסים סבורים שהמאמץ העיקרי של האוקראינים במתקפת-הנגד עומד להיות במחוזות חרסון וזפוריז'יה במרכז מזרח אוקראינה, ולעבר חצי האי קרים. הרוסים בנו באזורים אלו מערך הגנה עצום שכולל מכשולים מבטון נגד טנקים ("שיני דרקון"), מחסומי מתכת ושדות מוקשים נרחבים, שבהם זרעו מוקשים נגד טנקים לצד מוקשים נגד אדם. כל אלו נעשו כדי לקדם הסתערות אוקראינית משולבת של שריון וחיל רגלים ממוכן אל השטחים שהרוסים כבשו בקרים ובמחוזות זפוריז'יה וחרסון שממזרח לנהר הדנייפר.
בינתיים, לא נראה סימן שהאוקראינים תוקפים בזירה זו, אלא דווקא באזורים שנמצאים צפונה משם בחבל דונבאס, שם התנהל אתמול קרב בין גדודים משוריינים וגדודי חי"ר של האוקראינים שתקפו לא הרחק מהעיר בחמוט. הרוסים טוענים שהדפו את המתקפה הזו והרגו כ-250 חיילים אוקראינים, אבל מטה הצבא האוקראיני מכחיש.
בכל מקרה, נראה שהאוקראינים מנסים להטעות את הרוסים או לשמור אותם באפלה לגבי המאמץ העיקרי של מתקפת-הנגד שלהם, אבל הרוסים כאמור סבורים שהאוקראינים ינסו לחצות את הדנייפר מזרחה ולהשתלט על מחוזות חרסון, זפוריז'יה וקרים. לכן הם נקטו בצעד כה קיצוני כמו פיצוץ סכר נובה קחובקה.
הצפת השטחים מדרום לסכר אכן תקשה מאוד על צבא אוקראינה, ובעיקר על כוחות השריון שלו, לנהל פעילות התקפית באזורים אלה, ותקשה מאוד לצלוח את הדנייפר מזרחה ודרומה. מתקפת-הנגד האוקראינית חייבת להשיג תוצאות בתוך ארבעה עד חמישה חודשים, כלומר בתקופת הקיץ היבשה יחסית המאפשרת לרכב צבאי משוריין ובעיקר טנקים לנוע במהירות ולתמרן, מבלי להיות מוגבלים לצירי התנועה הראשיים שסביבם בנו הרוסים את מערכי ההגנה שלהם והם מטווחים היטב על ידי הארטילריה הרוסית.
