משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמשך גם היום (ג'), וכמו בדיונים הקודמים גם הבוקר עלה על דוכן העדים ניצב-משנה שלמה (מומי) משולם, ששימש כראש צוות החקירה המשטרתי בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) וכן בתיק 1000 (פרשת המתנות). משולם נחקר נגדית על ידי איריס ניב-סבאג ונוית נגב שמייצגות את נוני מוזס, שנאשם גם הוא בתיק 2000. נתניהו נאשם בתיק זה במרמה והפרת אמונים, ומוזס נאשם בהצעת שוחד והבטחת שוחד.
כפי שעשתה אתמול, גם היום התמקדה ניב-סבאג בשיחות עם מוזס ב-2014 שאותן הקליט נתניהו בסתר, וכן בחקירות של נתניהו ומוזס. בשאלותיה ניסתה להראות כי החוקרים לא בחנו סוגיות שונות שהיו מאירות באור שונה ולא-פלילי את השיחות.
משולם נשאל בין היתר אם היה בחקירה המשטרתית ניסיון להבדיל בין סיקור תקשורתי של עמדות פוליטיות לבין סיקור אישי של בני משפחת נתניהו, והשיב: "נתניהו אמר כי תוקפים את משפחתו, שופכים את דמו, הוא אמר למוזס 'אם תמשיך לתקוף את משפחתי אפעיל עליך את כל האמצעים'. היה גם וגם. לא דנו במידת החומרה בהבדל בסיקור בין פוליטי לאישי".
ב-2014 כיהן נתניהו כראש ממשלה וגם כשר התקשורת, ומשולם אמר בעדותו כי נתניהו ניסה אז להציע לגורמים שונים, כמו לארי אליסון ומילצ'ן פאקר, לרכוש את "ידיעות אחרונות". "בעיניי מאוד בעייתי שאתה כשר תקשורת טוען שיש עיתון שתוקף איתך אישית ואתה מנסה להביא אנשים שירכשו את העיתון להיפטר מבעל העיתון", אמר משולם.
ניב-סבאג שאלה בין היתר מדוע לא הוצגה למוזס הטענה שהוא הציע לנתניהו סיקור אוהד בנושא בני המשפחה, טענה שמופיעה לדבריה באישום, ומשולם השיב לה: "מה שחשבנו שנכון הצגנו". ניב-סבאג טענה שהחוקרים שאלו שאלות סלקטיביות על השיחות בין השניים. "מה שנוח לך אתה מתייחס ומה שלא נוח אתה לא". משולם השיב: "זו הערה מגמתית. אנחנו חוקרים את האמת וחקירת האמת זה אומר שאיפה שאנו חושבים שיש צורך בבירור מעמיק, על כך שאלנו. לא עושים שום דבר כי נוח לנו".
בשלב זה התערב השופט משה בר-עם, ושאל את משולם: "אדוני הרי רענן את זכרונו, ומבקשים לדעת את אופי החקירה. אדוני לא יוכל להגיד את עמדתו המקצועית על החקירה היום?". משולם השיב: "הדברים העקרוניים בעניינו היו שיח תן וקח, אימרות מוזס, חוק ישראל היום. האם ידיעה כזו או אחרת בדקנו, כן או לא? פחות היה רלוונטי מבחינתנו. והמעשים שנעשו בעקבות השיחות היו חשובים לנו. אני לא יודע להגיד היום שכתבה מסוימת על שרה אם היא נבדקה".
בהמשך תשאלה את משולם עורכת הדנית נוית נגב, שמייצגת גם היא את מוזס, ותהתה בין היתר על הקישור שנעשה בין שיחות נתניהו-מוזס לבין מערכות בחירות שונות. היא הזכירה בין היתר כי המפגשים בין השניים ב-2013 היו אחרי הבחירות: "גם נוני אומר לכם. אז אמרת לו 'הרכבת הקואליציה היא גם תוצר של בחירות'... נוני אומר לך שגם ב-2014 השיחות ביניהם התחילו בלי קשר לבחירות. יש לך שמץ של בסיס ראייתי שנתניהו יזם פגישות עם מוזס, אז זה היה קשור לבחירות?". משולם השיב: "לא זוכר להגיד לך. זה היה חודשיים לפני השיחות המוקלטות".
נגב ציינה כי ב-2013 השיחות היו אחרי הבחירות, על המגעים להרכבת קואליציה. משולם השיב: "נוני אמר, אם אני לא טועה, שיש לו קשרים עם לפיד ובנט, וביקש את עזרתו בהרכבת הקואליציה לאור קשריו". אולם הסנגורית הדגישה שמוזס העיד כי נתניהו הוא זה שחשב שיש לו קשרים, ומוזס הבהיר שהסברה הזו שגויה וכי לא הייתה לו יכולת לסייע בהרכבת הקואליציה. משולם השיב: "נוני טען שזה לא נכון. 'אין לי השפעה'. לא הלכנו ללפיד ובנט לבדוק".
בשלב זה שאלה נגב על האפשרות שעלתה לגבי רכישת "ידיעות אחרונות", ומשולם אמר: "כן זה עלה בחקירה. חקרנו את האנשים האלו". נגב ציינה שהניסיון של נתניהו למצוא רוכשים "לא בא כ'עזרה לחבר'" – ולדבריה הוא "רצה שנוני יהיה בחוץ". משולם השיב בחיוב: "כן. להיפטר ממנו". משולם הוסיף כי "ראיתי בעייתיות מבחינתי שראש הממשלה שטוען שהוא מותקף אישית, שהוא שר התקשורת, גם רוצה 'להיפטר' מאותו אחד שתוקף אותו אישית, ומחפש רוכשים".
סנגורו של נתניהו עמית חדד התערב וטען: "הוא לא אמר את הדברים הללו". משולם המשיך ואמר כי כאשר "שר תקשורת רואה את האינטרס האישי שלו" – מדובר למעשה בהפרת אמונים: "ככה קוראים לזה, פעולה שנוגעת לך ומנצל את סמכותך ופוזיציה. נראה לי שזה בעייתי, לכן חקרנו... אסור היה לו לגעת בנושא של כלי תקשורת שתוקף אותו אישית. הוא לא היה צריך להתערב".
נגב ציינה כי "החשד בנושא הזה לא הבשיל. אבל התבררה לך עובדה שנתניהו מבצע פעילות משמעותית לאורך כל התקופה למצוא רוכש. איך זה מתיישב עם אותה עסקה בין נוני לנתניהו?". משולם: "זה בין יתר הדברים שבדקנו. עצם הצעת העסקה היא הבעיה, ובדקנו דברים נוספים. לא אמרתי שזו הליבה. אין קשר בין הדברים".
בהמשך עברה עו"ד נגב לסוגיית חוק ישראל היום שהגיש בזמנו ח"כ לשעבר איתן כבל, שנועדה לחייב לגבות תשלום כלשהו, גם מזערי, עבור עיתון, כך שלא יהיה חינמון. נגב פירטה תחילה את האופן שבו ראו החוקרים את הסוגיה: "קידום החוק זה מה שנוני רוצה מבחינתך לקבל מנתניהו, ואתה מציג לנוני בחקירה 'היחסים שלכם היו 'תן וקח'. נתניהו מוכן לעזור לך להעביר את חוק ישראל היום, שנתניהו עצמו אומר שמנוגד לכל מה שהוא מאמין בו, והוא מצפה מנוני לקבל סיקור הוגן".
משולם אישר את דבריה, ונגב המשיכה: "אמרת לנוני בחקירה 'הוא לא סובל אותך, מה אכפת לו שהעיתון מבחינתו יתמוטט. אז יש פה תן וקח ברור'. משולם השיב: "בין היתר. זו אחת ההנחות. אין אהבה בין השניים, זה לא סוד. לשיטתו של נתניהו הוא לא מאמין בחוק והוא עשה ההפך מה שהוא מאמין בו. האינטרס של נוני שיקודם החוק, זה עולה לו כסף. זה פגע בו כלכלית. המטרה לעזור לנוני בכסף".
כאן אבל טענה נגב כי בשיחות המוקלטות דיברו נתניהו ומוזס על חוק אחר: "הם דיברו על חוק מרוכך, לא החוק של כבל שדיבר על גביית כסף תמורת עיתון. ובשיחות דיברו על מודעות ותפוצה, לא גביית כסף". משולם השיב בחיוב, אבל טען שגם לכך הייתה חשיבות כלכלית: "דיברו על הורדת מחירי הפרסום (המכונה דמפינג), בישראל היום המחיר היה מאוד נמוך וזה השפיע כלכלית על הפרסום בידיעות, דיברו על נושא התפוצה".
משולם הוסיף: "לחוק המרוכך עדיין יש משמעויות כלכליות עבור נוני מוזס. לא בדקתי את היחס בין החוק המרוכך לחוק כבל – ממצאי החקירה העלו שהם דיברו על הטבות כלכליות. מה זה משנה אם לא היה תשלום בכלל או הטבה כלכלית אחרת? הם מדברים על כך בשיחות". משולם אמר עוד כי "נתניהו טען שהתנגד לחוק ישראל היום ועשה פעולות לקדם אותו מצד שני. זה לא משנה לאיזה חוק התייחסנו. נתניהו אמר שהתנגד לחוק ישראל היום בווריאציות השונות. הוא טען 'לא הייתה לי כוונה אמיתית לקדם את החוק'. אני לא יודע להגיד אם זה לחוק (כבל) או למרוכך, אבל בפירוש הוא מדבר ועשה (כדי) לקדם את החוק המרוכך".
נגב ציינה כי "ההבחנה בין החוקים היא מהותית", והוסיפה אחר כך: "יש פה בחוק המרוכך עניין ציבורי רחב. למה אתה מציג שזה אינטרס אישי?". משולם השיב לה: "הוא כורך את זה בעסקה שמיטיבה עם נוני, גם אם החוק ציבורית טוב. אני מאוד מתפלא על השאלה".
נגב טענה בהמשך: "נוני מסביר לכם למה נכון לעשות את זה בצורה ציבורית. גם בשיחות המוקלטות, צריך לראות בהקשר הרחב. רואים בשיחה שנוני מנסה לשכנע את נתניהו להגיע לחוק בהסכמה, מרוכך גם מבחינת התוכן שלו. ביבי מתעניין בתוכן הזה. נוני מספר לו על כמות קטנה של מודעות, הוא מסביר לו. נותן נימוקים עניינית למה נכון לחוקק את החוק". משולם השיב: "מדברים על נוסחים לחוק. נימוקים במסגרת העסקה שהשניים רוקמים יחדיו".
מה נטען בכתב האישום?
לפי כתב האישום בתיק 2000, לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008, ב-2013 וב-2014. בפגישות נטען כי נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" והטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית עבור מוזס וקבוצת "ידיעות אחרונות".
באישום נטען כי באחת הפגישות שהתקיימה בדצמבר 2014, לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו להביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם. מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן.
זאת, כך נטען, בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש ממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו. נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, ואף שלפי האישום לא התכוון לקדם את הצעת החוק, הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס.
בתיק 2000 נתניהו נאשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, כמו גם בתיק 1000 (פרשת המתנות). בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) הוא מואשם בשוחד לצד מרמה והפרת אמונים. שלב ההוכחות במשפט נתניהו החל באפריל 2021 ומאז נערכו דיונים רבים, בהם העידו רק חלק קטן מהעדים. לאחרונה דווח כי עלתה אפשרות להליך גישור בין הצדדים.
