היום ה-14 למלחמה נפתח בהכרזה על הפסקת אש הומניטרית, לצד חשש שהיא תופר כמו בפעמים הקודמות: רוסיה הודיעה כי תנצור הבוקר (רביעי) את האש בכמה אזורים באוקראינה על מנת לאפשר גם היום, כמו אתמול, מסדרונות הומניטריים שדרכם יוכלו אזרחים להתפנות מערים שמכותרות בידי הצבא הרוסי. הבוקר הודיעה הממשלה בקייב כי כוחותיה הסכימו לנצור את האש גם הם בכמה אזורים במדינה, בין 9:00 ל-21:00, ובמסגרת ההסכם מול מוסקבה צפויים להיפתח שישה מסדרונות הומניטריים מכמה ערים, כולל העיר הנצורה מריופול שחווה משבר הומניטרי חמור ביותר.
הפסקת האש מצד רוסיה מתקבלת בחשדנות רבה על ידי הרשויות האוקראיניות, שאתמול האשימו אותה בהפגזת אחת משיירות הפינוי בעת שזו עשתה את הדרך למריופול שבדרום-מזרח המדינה. הפינוי משם לא יצא אתמול לדרך, אך מנגד מהעיר סומי שבצפון-מזרח השלטונות דיווחו על מבצע פינוי מוצלח, שבמסגרתו חולצו ממנה אתמול 5,000 בני אדם, בהם 1,700 סטודנטים זרים.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• ארה"ב דחתה את התוכנית להעברת מטוסי מיג-29 לאוקראינה
• ההקלטה והסרטון: "השמדנו את הספינה שתקפה את אי הנחשים"
• 27 הרוגים בתקיפות בחרקוב: "בולמים את הרוסים"
• ביידן אוסר על ייבוא נפט וגז מרוסיה
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
• נמצאים באוקראינה או בגבולותיה? רוצים לדווח ולצלם? לחצו כאן
על פי ההודעה הרוסית מאמש, כוחותיה עברו בשעה 9:00 למצב לחימה "שקט", ומסדרונות הומניטריים ייפתחו מהערים קייב, צ'רנייב, סומי, חרקוב ומריופול. בפעמים קודמות שהכריזה על מסדרונות שכאלו הנתיבים מהבירה קייב, צ'רנייב וחרקוב הובילו לרוסיה עצמה או לבלארוס, במה שנתפס על ידי האוקראינים כמהלך ציני לחלוטין ונדחה על ידם. כעת הודיעה סגנית ראש הממשלה של אוקראינה, אירינה ורשצ'וק, כי במסגרת המסדרונות ההומניטריים המתוכננים כל נתיבי הפינוי יובילו לאזורים שנמצאים בשליטה אוקראינית.
הרשויות האוקראיניות אישרו הבוקר כי מהעיר סומי החל מבצע פינוי נוסף, אל העיר פולטבה שמדרום לה. מסדרון הומניטרי הוכרז הבוקר גם מהעיר אנרגודר שבדרום אוקראינה, והרשויות בעיר דיווחו כי אזרחים רשאים לעזוב אותה אל עבר העיר הסמוכה זפוריז'יה. פינויים מתוכננים כאמור גם ממריופול, מוולנובאחה הסמוכה, מכמה עיירות באזור קייב ומאיזיום שבמחוז חרקוב, במזרח.
ילד מת מצמא, גם חנויות הריהוט נבזזות
המסדרונות ההומניטריים הללו נעשים על רקע לחץ בינלאומי כבד לאפשר פינוי של אזרחים מהאזורים מוכי הקרבות, כשלפי הממשלה בקייב וממשלות המערב הצבא הרוסי מפגיז אותם ומפציץ אותם ללא התחשבות בפגיעה באזרחים חפים מפשע. זאת, במסגרת טקטיקה של הטלת מצור על ערים וכתישתן, כפי שעשתה רוסיה גם בצ'צ'ניה ובסוריה, עד לכניעת תושביהן. העיר שנראה שזקוקה יותר מכל למסדרון הומניטרי היא מריופול שלחופי ים אזוב, ובה בימי שגרה כ-430,000 תושבים. מאות אלפים עדיין שוכנים בה ומקווים להימלט, אך כמה הפסקות אש מקומיות שהוכרזו שם השבוע ובשבוע שעבר נכשלו, כששני הצדדים האשימו זה את זה בהפרתן.
מריופול, נזכיר, היא עיר אסטרטגית במיוחד עבור הרוסים: כיבושה יאפשר ליצור קו יבשתי רציף בין חבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, שם שולטים הבדלנים הפרו-רוסים, לבין חצי האי קרים שמדרום, שאותו כבשה וסיפחה רוסיה כבר ב-2014. כיבוש מריופול יסייע גם לתוכניתה של רוסיה לנתק את הגישה של אוקראינה לים אזוב ולים השחור, אם כי מהלך שכזה דורש גם את כיבוש אודסה שבדרום-מערב. מריופול מכותרת כבר ימים ארוכים, ומדווחת על מחסור חמור במים, במזון ובחשמל. לפי הרשויות האוקראיניות, המצב בעיר "קטסטרופלי", ואתמול הן ציינו כי בין היתר ילד שם מת מהתייבשות בשל המחסור במי שתייה.
בדיווח נדיר מתוך העיר, העיד צוות של סוכנות AP כי גופות מוטלות ברחובות מריופול שהופגזה ללא הרף בימים האחרונים. הרשויות שם, כך דווח, מתכננות לחפור קברי אחים עבור הקורבנות, שמספרם טרם ברור. גניבה וביזה הפכו לתופעות נפוצות למדי בעיר: תושבים רעבים פורצים לחנויות מזון בחיפוש אחר פת לחם, ודווח גם על גניבות של בגדים וריהוט, במה שתושבים שם מכנים מנהג של "קבלת הנחה". עקב המחסור במים, חלק מתושבי העיר המיסו את השלג שירד שם, ואחרים אספו מים מערוצים שזורמים באזור. "למה שלא אבכה?", שואלת גומה ג'נה בזמן שדמעות זולגות מעיניה לאור מנורת שמן במקלט תת-קרקעי, מוקפת בנשים אחרות ובילדים. "אני רוצה את הבית שלי, אני רוצה את העבודה שלי. אני כל כך עצובה על האנשים ועל העיר, על הילדים".
מצבה החמור של מריופול מצטרף לאסון הכבד שפקד את אוקראינה בכללותה: המוני אזרחים לפי ההערכות נהרגו במלחמה, אם כי מספרים מדויקים אין עדיין, וכבר יותר משני מיליון פליטים ברחו מארצם, קרוב למחציתם ילדים. גם הרוסים שילמו מחיר כבד בחיי אדם: אף שהודו רק במותם של כ-500 חיילים בשבוע שעבר, ב-CIA, סוכנות הביון האמריקנית, העריכו אמש כי מספר הלוחמים הרוסים שנהרגו עומד על בין 2,000 ל-4,000. האוקראינים טוענים שהמספר עומד על 12,000, אך סביר מאוד להניח שהמספר הזה מנופח.
בינתיים, בקייב הבירה ממשיכים השלטונות להיערך לאפשרות שגם היא תכותר כמו מריופול, כשברקע הקרבות וההפגזות בפרברי העיר. לחשש בבירה תרמו לבטח אזעקות שנשמעו הבוקר בקייב, שהתריעו מפני אפשרות של הפצצות. התושבים נקראו להיכנס למקלטים. אתמול הזהירו מומחים במכון המחקר האמריקני הנחשב לחקר המלחמה, שמושבו בוושינגטון, כי הכוחות הרוסיים שמצפון וממערב לעיר עלולים לתקוף אותה בתוך זמן קצר, אולם הבוקר דיווח המודיעין הבריטי כי הכוחות הללו לא השיגו פריצות דרך משמעותיות כלשהן בקרבות באזורים הסמוכים לבירה. בעדכון היומי של המודיעין הבריטי צוין כי נראה שמערכות ההגנה האווירית של הצבא האוקראיני השיגו הצלחות מרשימות בסיכול פעילותם של מטוסי הקרב הרוסיים, ובכך כנראה מנעו ממוסקבה להשיג עליונות אווירית בשמי אוקראינה, חרף העובדה שחלפו כבר שבועיים מתחילת הפלישה, וחרף פערי הכוחות האדירים בין צבא רוסיה לצבא אוקראינה.
התזמורת במחסום באודסה, והמסר: "אל דאגה"
עיר נוספת שנערכת כעת לאפשרות של מתקפה רוסית היא עיר הנמל אודסה, השלישית בגודלה באוקראינה עם כמיליון תושבים בימי שגרה. כיבושה הוא כאמור קריטי עבור רוסיה, אם ברצונה לנתק את אוקראינה לחלוטין מהים השחור. השבוע הזהיר הנשיא וולודימיר זלנסקי כי הרוסים מתכוונים להפציץ את העיר, ובחלק מרחובותיה השוממים כעת ברובם הוקמו מחסומים ובריקדות. בעיר חוששים במיוחד מאפשרות של מתקפה אמפיבית, דרך הים, והתושבים שם כיסו את החוף בשקי חול ורבים מהם הצטרפו לקורסים חפוזים כדי ללמוד איך להשתמש בנשק.
אבל לצד החשש הרב, יש גם מראות מעודדים יותר מאודסה: הבוקר הופצו סרטונים של תזמורת צבאית מנגנת במחסום מאולתר במרכז העיר, ליד בית האופרה, את צלילי הלהיט Don't Worry, Be Happy של בובי מקפרין משנות ה-80 – כשמאחוריהם מתנופפים דגלי אוקראינה. בבית האופרה הסמוך הופיעה אתמול התזמורת הפילהרמונית של אודסה, לראשונה מאז תחילת הפלישה. "אודסה לא נכנעה בפני היטלר, והיא לא תיכנע בפני אף אחד אחר", הבטיחה גלינה זיטסר, מנהלת התזמורת. "אני לא יכולה לומר שאני לא מפחדת", היא הודתה, "אני מאוד מפחדת, במיוחד כאשר אנחנו רואים את החדשות הללו, ערים שבורות, חיילים מתים". לדבריה, התושבים "מתפללים למען הנשיא, למען הצבא, שהאל ייתן להם את הכוח ואת הבריאות להגן עלינו".
בתוך כך, ובמה שנראה כניסיון נוסף להצדיק בדיעבד את הפלישה שלה לאוקראינה, הבוקר הודיעה מוסקבה כי השיגה לידיה מסמך בן 6 עמודים ששייך לכאורה למשמר הלאומי האוקראיני, ומעיד לטענתה על תוכניות למתקפה שתוכננה החודש נגד הבדלנים הפרו-רוסים בחבל דונבאס. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי אינה יכולה לאשש את אמינות המסמך הזה, שכתוב באוקראינית. הנשיא ולדימיר פוטין, נזכיר, הודיע על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה ב-24 בפברואר, כשאחד היעדים שלו הוא לכאורה להגן על אותם פרו-רוסים בדונבאס, שב"עצמאותם" הוא הכיר מספר ימים לפני כן. פוטין הציב כיעדים לפלישה גם את הדרישה שאוקראינה תהפוך למפורזת, לניטרלית בעימות עם המערב, וטיהורה מניאו-נאצים שלטענתו שולטים בה.
אתמול, בניסיון לגבות מחיר נוסף מרוסיה על הפלישה שלה לאוקראינה, הודיע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על איסור ייבוא של נפט, גז ופחם מרוסיה, במטרה לפגוע בנדבך המרכזי בכלכלה הרוסית. ביידן הדגיש שארה"ב "לא תסבסד את מכונת המלחמה של פוטין", וטען כי מדובר במכה קשה עבורו. למהלך לא הצטרפו לפי שעה מדינות האיחוד האירופי, שתלויות הרבה יותר בגז הרוסי מאשר ארה"ב, אם כי אלו מתכננות "להיגמל" במהירות האפשרית מהגז הזה. בריטניה הודיעה אמנם גם היא על חרם שכזה, אך הוא יחול רק על הנפט הרוסי, ולא על הגז.
הגישוש של ביידן מול ונצואלה: התחליף לנפט הרוסי?
עד עתה נמנעו במערב מהטלת סנקציות על מגזר האנרגיה של רוסיה, בין היתר מחשש שהדבר יוביל לעלייה דרמטית במחירי הנפט והגז. ביידן עצמו הודה בכך בנאום שנשא אמש, ואמר כי הוא פועל להפחית כמה שיותר את העלייה הצפויה במחיר. ניסיון שכזה נראה שנעשה כעת בגישושים מול משטרו של ניקולס מדורו בוונצואלה, מדינה שלה מאגרי נפט אדירים, חרף העובדה שמדורו עד כה הביע תמיכה נחרצת בפוטין. ונצואלה נמצאת תחת סנקציות נוקשות ביותר שהטיל עליה הנשיא הקודם דונלד טראמפ, בשל שלטונו האוטוריטרי של מדורו וטענות לזיוף תוצאות הבחירות במדינה. הסנקציות הללו פוגעות ביכולתה של ונצואלה לייצא נפט.
בימים האחרונים דווח כי בממשל ביידן שוקלים להקל בסנקציות הללו על מנת לאפשר הזרמת נפט נוסף לשווקי העולם, וכך לצמצם את העלייה במחיר. משלחת של בכירים רמי-דרג מוושינגטון הגיעה לבירה קראקס בסוף השבוע, ואנשיה ניהלו עם מדורו ואנשיו דיונים שלפי הבית הלבן עסקו ב"ביטחון אנרגיה" ובשחרור אסירים אמריקנים במדינה. הלילה חלה התפתחות בסוגיה השנייה, ושלטונות ונצואלה הודיעו כי ישחררו שני אסירים אמריקנים. מדובר בגוסטבו קרדנס, פקיד בזרוע האמריקנית של חברת הנפט הלאומית של ונצואלה, שנעצר ב-2017, וחורחה אלברטו פרננדס, תייר אמריקני-קובני שהואשם ב"טרור" כיוון שהכניס רחפן לוונצואלה.
גורמים אמריקנים הבהירו ל"ניו יורק טיימס" כי שחרור האסירים הללו לא נעשה כחלק מעסקה שבמסגרתה ונצואלה תוכל לחדש את מכירות הנפט לארה"ב. בעיתון הדגישו כי על פי מומחים לתעשיית הנפט, גם אם הסנקציות שהטיל טראמפ על ונצואלה יוסרו, זו לא תוכל להזרים במהרה נפט רב לשווקי העולם: אחרי שנים ארוכות של ניהול קלוקל היקף ייצור הנפט שלה צנח באופן דרמטי ביחס לכמות הנפט שהפיקה לפני עלייתו לשלטון של הוגו צ'אבס, קודמו של מדורו, ב-1999. מהלך שכזה צפוי גם להיתקל בהתנגדות עזה בקונגרס, מצד מחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. "מדורו הוא סרטן בחצי הכדור המערבי ואסור לנו לתת אוויר לנשימה למשטר העינויים והרצח שלו", אמר הסנאטור הדמוקרטי בוב מננדס, מניו ג'רזי.
קייב לא תקבל מטוסי קרב מהמערב, בינתיים
במסגרת הלחץ על רוסיה, הבוקר הודיעה בריטניה על סנקציות חדשות נגדה: במסגרתן יוכלו כעת השלטונות בממלכה לתפוס מטוס בבעלות רוסית, ולאסור ייצוא לרוסיה של רכיבים הקשורים לתעופה או לחלל. שר התחבורה הבריטי גרנט שאפס טען כי מטוס רוסי אחד כבר נתפס במסגרת הסמכות החדשה הזו. בריטניה, נזכיר, הייתה המדינה הראשונה שסגרה את המרחב האווירי שלה בפני מטוסים רוסיים, עם תחילת הפלישה הרוסית, מהלך שאליו הצטרפו בהמשך 27 מדינות האיחוד האירופי, קנדה וארה"ב.
לצד הניסיון לבודד את רוסיה מהכלכלה העולמית – מהלך שאליו הצטרפו באופן עצמאי חברות ומותגים רבים בעולם, האחרונות שבהן הן קוקה-קולה, פפסי ומקדונלד'ס – המערב מנסה כעת לסייע לאוקראינה בהזרמה נרחבת של כלי נשק, וכ-20,000 טילים נגד טנקים או נגד מטוסים כבר הועברו לידי הצבא האוקראיני. הממשלה בקייב קוראת למערב לספק לה גם מטוסי קרב, אולם הדרישה הזו נתקלת בחשש רב: הלילה אמנם הודיעה פולין כי היא מוכנה להעביר לאוקראינה את מטוסי המיג-29 שלה, שעליהם מאומנים הטייסים האוקראינים, אך לא באופן ישיר. ורשה דרשה שאלו יועברו קודם לנמל תעופה אמריקני בגרמניה. ארה"ב הופתעה מההצעה הזו, והפנטגון דחה אותה הלילה: הוא הסביר שהיא בלתי-ישימה, כיוון שהטסת המטוסים הללו לאוקראינה עלולה להיחשב בידי הרוסים כשהשתתפות פעילה בלחימה, באופן שעלול להצית עימות צבאי גלוי בין ברית נאט"ו לרוסיה.
המשבר באוקראינה מביא גם לאחדות שורות בקונגרס רווי המחלוקות בוושינגטון: הבוקר הודיעו מנהיגי הדמוקרטים והרפובליקנים כי הגיעו להסכמה על עסקה שבמסגרתה יקבלו אוקראינה ובעלות ברית אירופיות של ארה"ב סיוע צבאי, כלכלי והומניטרי בהיקף עצום של 13.6 מיליארד דולר. מדובר בסכום גבוה הרבה יותר מזה שביקש ממשל ביידן במקור, 10 מיליארד. העסקה שעליה סוכם כוללת גם כספי שיקום מהמשבר שחוללה מגפת הקורונה ותקציב למימון פעילות הממשל הפדרלי לשנה הקרובה, בהיקף של 1.5 טריליון דולר. "המלחמה באירופה מיקדה את האנרגיות בקונגרס כדי לעשות משהו – ולעשות אותו מהר", אמר מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט צ'אק שומר.